אחרי הרבה הכנות והרבה המתנה, האולם הוותיק בכפר בלום חזר לארח משחק כדורסל בליגת העל. ערב חגיגי ומרגש, עם שר בממשלה, שחקן מפורסם, מנהל מיתולוגי, המון ילדים ביציע וניחוח של פעם, שכמובן גם הסתיים בניצחון של הפועל גליל עליון 65:77 על עירוני נס ציונה במשחק הביתי הראשון של הקבוצה מזה 14 חודשים ארוכים. רגע של שפיות אחרי תקופה קשה מאוד לאזור.
גם במשחק הביתי האחרון בכפר בלום אגב, אי שם בתחילת דצמבר 2023, האורחת הייתה עירוני נס ציונה. אז הכתומים ניצחו. הפעם, למרות מה שאמר מאמן האורחת, עמית שרף ("באנו כדי לקלקל להם את החגיגה, אבל ברמה הכללית אני מאוד שמח שהכדורסל חזר לפה"), אף אחד בנס ציונה לא רצה כנראה להפריע לשמחה המקומית.
אווירת החג ניכרה היטב באולם, שהתמלא, כמו בשנים היפות של המועדון. אנשים מבוגרים, כאלה שראו וזוכרים היטב את הגביעים בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים ואת האליפות ההיסטורית של 1993, לצד ילדים קטנים, שפשוט שמחו לראות כדורסל סוף סוף קרוב לבית ואולי לשכוח כך את התקופה הכל כך קשה שהאזור עבר.
ניצחון חשוב: גליל עליון גברה על נס ציונההאולם כאילו קפא עם הזמן, לא רק מלפני המלחמה הארורה, אלא מאז האליפות ההיא של 1993, ימי הקצפת והדובדבנים, עם פיני גרשון, דורון שפר ובראד ליף. ספסלי הקבוצות אמנם עברו אל מעל הקרקע, אבל הספסלים הישנים שמתחת לאדמה נשארו ועכשיו יושבת שם התקשורת, אנשי מנהלת הליגה שהגיעו, המנהל המיתולוגי של הגליל ההיא, עמית גל, שגם היום מהווה מופע בידור של איש אחד, שמקבץ סביבו את כולם ומצחיק אותם, השחקן דביר בנדק, שדאג להסתובב, להצטלם ולהתעניין בשלומם של התושבים והשר זאב אלקין, שבין היתר משמש כאחראי על מנהלת שיקום הצפון והוזמן למשחק.
ביציע אפשר היה לראות הרבה מאוד משפחות וילדים, כאלה שמן הסתם לא היו אפילו בתכנון בימים היפים של הקבוצה, אבל גם הם נדבקו בהתרגשות של ההורים ופשוט שמחו לראות כדורסל בבית שלהם. את הניצוץ בעיניים של ההורים שלהם היה קשה לפספס.
השר אלקין אמר ל-ONE: "זה יום מרגש לקבוצה ולאזור כולו. הפועל גליל עליון עבדה קשה הרבה זמן כדי לחזור הביתה והיום הזה הגיע. כמו שהפועל גליל עליון חזרה הביתה, כך כל תושבי הצפון יחזרו הביתה והשקט יחזור לצפון".
זאב אלקין במשחק (רדאד ג'בארה)בתחילת המשחק נוגן השיר: “I'm Coming Home” והרבה אנשים דמעו ביציע. אורי, בן 42, מקיבוץ עמיר, עוד היה ילד קטן באליפות המיתולוגית והפעם בא עם הילדים: "זה סופר מרגש. עברנו פה גהנום. לחזור לראות כדורסל זו התחלה של חזרה לחיים נורמליים".
יושב ראש הקבוצה, טמיר אברהמס, אמר: "אנחנו מתרגשים מאוד. חזרנו הביתה אחרי 14 חודשים. יש פה הרגשה של יום חג. אני עוד זוכר את האליפות של 1993 וההרגשה דומה. כולם כאן: המושבים, הקיבוצים, תושבי קרית שמונה. זה מגיע לתושבי האזור, שחלקם היו מפונים וחלקם גיבורים של ממש, עם כל מה שהם עברו בזמן הזה, תחת טילים ואזעקות. הפועל גליל עליון היא האבן השואבת של האזור הזה ונקווה שכמו שהכדורסל חזר לפה, ככה יחזרו כל התושבים והצמיחה והשגשוג יחזרו לאזור".
עמית גל אמר: "אני מאוד נרגש. הקהל והאווירה מחזירים אותי לימים היפים של האליפות". גם ארז חזן, שחקן העבר האגדי של הגליל אמר: "האולם מלא וזה מזכיר את הימים היפים של הקבוצה. משמח מאוד לחזור הביתה ושהגענו ליום הזה".
שחקני גליל עליון חוגגים (רדאד ג'בארה)זוהר לבקוביץ', נשיא המועדון, אמר: “זה יום מיוחד מאוד. זה יום מרגש באותה הרמה של היום שחזרנו לליגת העל. אני עוד זוכר את 1982 (מלחמת לבנון הראשונה, ג.ק): אז הכדורסל הציל את האזור הזה וגם עכשיו, לראות פה משחק כדורסל, אחרי כל מה שהאזור עבר, נותן סוף סוף תחושה שהכל חוזר להיות קצת נורמלי יותר. כמובן שעד שכל החטופים יחזרו שום דבר לא חוזר להיות נורמלי".
ההתרגשות אולי השפיעה גם על שחקני הגליל, שמצאו את עצמם מהר מאוד בפיגור דו ספרתי. מראש הגליל העליון הגיעה בתקופה רעה, לאחר חמישה הפסדים ובהתחלה זה היה נראה בדרך לעוד הפסד קל מדי. אלא שהקבוצה הביתית לא ויתרה ובעידוד הקהל, שהזכיר את הימים היפים של פעם, עם אותן קריאות עידוד, גם עלתה ליתרון ראשון, כשלוש דקות וחצי לסיום המחצית וסיימה את המחצית הראשונה ביתרון 33:34, בעזרת 17 נקודות של לוקאס גולדנברג.
המשחק נשאר צמוד ועם סקור נמוך גם במחצית השנייה. הגליל מובילה ברב שלבי המשחק ושלושה של גולדנברג נותנת לקבוצה הביתית יתרון 9, 5:28 לסיום. מכאן הגליל לא הסתכלה אחורה וברחה ליתרון דו ספרתי. בסיום 65:77 מתוק במיוחד עבור המארחת. חגיגת החזרה הביתה הפכה למושלמת. הרמקולים בסיום ניגנו את "קח מקל , קח תרמיל, בוא איתי אל הגליל" וגם זקני הגליל העליון חזרו בבת אחת לימים של פעם.
גולדנברג סיים עם 28 נקודות (שיא קריירה) ואמר בסיום: "אני מאוד שמח ממה שהשגנו כקבוצה, עם התמיכה של הקהל וההגנה הקבוצתית. היה חשוב לנו מאוד לנצח בשביל הקהל הזה, שחזר הביתה אחרי כל כך הרבה זמן. אני מקווה שהניצחון הזה יוציא אותנו לדרך חדשה ונמשיך מכאן קדימה. אני חושב שעכשיו נוכל לצאת לדרך של ניצחונות, אחרי חמשת ההפסדים שלנו".
לוקאס גולדנברג חוגג (רדאד ג'בארה)הקפטן, ליאור קררה, אמר בסיום: "הייתה התרגשות גדולה. בתור אחד שחווה בעבר את האווירה המדהימה כאן, ניסיתי להכין את השחקנים לשחק מול האולם הזה מלא ואני שמח שחזרנו למשחק אחרי הפתיחה וניצחנו בשביל הקהל הז". הרבה יותר כיף לראות ככה את המקום הזה ואנחנו נרוויח מזה כקבוצה וגם כבני אדם נוכל להרוויח יחד מהמקום הזה, כי זה מקום מדהים".
"יש פה קסם מטורף", אמר בסיום המאמן, גוני יזרעאלי, "במשך כמעט שעתיים ראינו את האנשים פה לא מפסיקים לחייך. אני כל כך שמח שהחזרנו את החיוך לאנשים פה. היו פה פשוט שעתיים של חיוך. השחקנים התרגשו בעצמם בהתחלה ובגלל זה פתחנו לא טוב, אבל ידעתי שהם ייצאו מזה. נתתי להם לבד לספוג את האווירה וידעתי שהם יחזרו למשחק".
גוני יזרעאלי במשחק החזרה (רדאד ג'בארה)מילת הסיום לדור העתיד: מאי, בת 10, מכפר בלום: "פעם ראשונה שלי במשחק כדורסל. אמא ואבא חיכו הרבה זמן לקחת אותי. גרנו פה בכל המלחמה. לא פחדתי כי ידעתי שהצבא שומר עלינו. עכשיו אפשר ללכת בקיבוץ בשקט ולבוא לראות כדורסל ואני פשוט שמחה". מכל המילים שנאמרו, על ידי כל המכובדים שהיו, המילים של ילדה בת עשר הן אלה שריגשו יותר מהכל.