שנת 1999 תיזכר כשנת שיא של כדורסל הנשים בישראל. באותה שנה א.ס. רמת השרון הגיעה לגמר גביע רונקטי (יורוקאפ כיום), המפעל השני בחשיבותו באירופה, ניצחה את גראן קנאריה הספרדית במשחק הראשון, אך הפסידה בגומלין ונאלצה להסתפק בסגנות. למרות ההפסד, אין ספק שמדובר היה בהישג - כזה שהעלה את כדורסל הנשים על הבמה המרכזית של הספורט בארץ, גרם לבנות צעירות רבות לאמץ את הכדור הכתום ובאופן כללי הביא את כדורסל הנשים לתקופת הזהב שלה, בה האולמות היו מלאים והענף היה חלק משיחת היום הספורטיבית.
מאז היו לא מעט הישגים מדהימים (למשל זכייתה של אליצור רמלה ביורוקאפ ב-2011), אבל אין ספק שמדובר בתקופה שנראית רחוקה שנות אור ממה שקורה בשנים האחרונות במגרשי כדורסל הנשים. זאת הסיבה המרכזית לכך שבחודש נובמבר האחרון פנו להילה קניסטר בר דוד בבקשה להחליף את רואת החשבון איריס שטרק כיו"ר מנהלת הליגה, במטרה להוציא את העגלה מהבוץ העמוק בו היא נמצאת.
קניסטר בר דוד בת ה-41, אמא לשלושה ילדים ואשתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, נמצאת ארבעה חודשים בתפקיד ולרגל יום האישה שחל היום (ראשון) היא הסכימה לראשונה להתראיין.
קודם כל לא הרבה מכירים והגיע הזמן שיכירו, מי זאת הילה קינסטר בר דוד?
“אני עובדת 20 שנה בחברת שחר-און שמנהלת שלושה גופים במשק - העמותה לקידום מקצועי, מועדון שלך והמעוף שלך לגמלאי. התחלתי מלמטה והתקדמתי בסולם, התחלתי כמנהלת מכירות לפני שנתיים, והפכתי למ”מ מנכ”ל החברה שעזב כשבעלי מונה ליו"ר ההסתדרות, ואחרי 20 שנה הגיע תורי להחזיק את כיסא המנכ”ל. עשיתי את העבודה גם קודם, פשוט עכשיו אני עם התואר מנכ”לית. אותי אישית זה פחות מעניין ויותר מעניינת העשייה".
מה את עושה בתפקידך?
“מתוך כ-145 אלף חברים בעמותות לקידום מקצועי, אנחנו מונים כ-90 אלף נשים, זה חייב אותי לפני עשור לקיים פעילות ולהתאים את עצמנו לקהל הנשים ולהכין עבורן תוכנית פעולה כך שכל עולמן יהיה פה. התחלנו בסמינר העצמה נשית שמתקיים בכל שנה באילת עם 7,000 נשים, עם תכנים מקצועיים, מעמד וזכויות הנשים, הטרדות מיניות, וכל זה בנוסף לעולם שלנו שזה מסע החיים, מרגע שאנחנו מתעוררות עד שאנחנו והמשפחה הולכים לישון, הכל על כתפנו. אני מאמינה שאנחנו באמת אלה שמנהלות את העולם, אנחנו מנהלות מטבענו את המסע הזה, כל אחת והמסע שלה”.
ומכל זה, איך הגעת לספורט, למנהלת ליגת העל לנשים?
"לפני חמישה חודשים פנו אליי לא מעט אנשים ואמרו לי ‘רק את יכולה להחזיר את כדורסל הנשים למקום הראוי שהוא צריך להיות בו’. אני לא מתביישת להגיד שלא הבנתי בכדורסל קודם, אני גם לא מאמנת כדורסל, לא באתי לאמן את הקבוצות, באתי לנהל את ראשי הקבוצות ולדאוג ולהחזיר את התשוקה, לגרום לתקשורת לאהוב אותנו ולהתחיל לבנות עולם ומלואו שקשור לכדורסל הנשים. אני אומרת את זה בגאווה גדולה ואני מתחילה למלא את האולמות. נכון, לא מתחילים מ-500 אוהדים באולמות, אבל מתחילים ב-70 ו-80 שזה יותר מה-12-10 שהיו באולמות לפני כן. יש עוד דרך ארוכה, אבל יש לי תוכנית מסודרת וברורה, גם בפן השיווקי וגם בפן העסקי.
“אנחנו צריכים למנף את כדורסל הנשים בישראל, וזאת לא קלישאה ולא אמירה, זה לחבר קהילות פנימה ולחבר גם יזמים פנימה וגם חברות שרוצות לקחת חסות על הליגה. אבל כדי שזה יקרה זה צריך לחזור להיות סקסי ושווה, אנחנו בדרך לשם, אז יש גם כמה שיתופי פעולה שעתידים לצאת לפועל בקרוב. הפתגם שמוביל אותי לאורך כל העשור האחרון זה ‘אין כח ששווה בעוצמתו לזה של אישה נחושה’ וכשאת נחושה ומאמינה במשהו זה קורה. זה מה שאמרתי כשפנו אלי - ‘חבר'ה אני לא מבינה בכדורסל, אני יודעת לנהל מצוין, אני יודעת לדרוש, יש לי את החיבורים והקשרים המתאימים ואת האופי הניהולי לטובת הפרויקט, אבל אתם צריכים להבין שתתנו לי לנהל אותו, אני יודעת מה צריך לעשות אבל יש דברים שצריך לשנות בפנים וחייבים לעשות אחרת’".
“לא רוצה להפריח בלונים ולצייר זרי פרחים, יש לא מעט קוצים בדרך”
את לא באה מעולם של ספורט, אלא מעולם של ניהול, את עדיין לומדת את התפקיד, ספרי לי קצת באיזה מצב את מקבלת את כדורסל הנשים
“קיבלתי את המנהלת במקום, אני לא אומר נמוך, אבל במקום מאוד לא טוב, כשגם בפנים לא הבינו מי מגיעה, לא הכירו אותי. חשוב לי לציין - התפקיד הזה בהתנדבות מלאה, הוא שואב ממני את כל שעות אחר הצהריים שנותרו לי עם המשפחה, בשעות האלו אני מכניסה את הילדים שלי למגרשים. אם חשבתי שזה לנהל את זה מרחוק, גיליתי שזה להיות כל יום על המשמר, כל יום יש משהו נוסף לטפל בו, להניע, לעשות, לפנות. כבר הייתי בירושלים אצל השרה מירי רגב שבאמת פתחה את דלתה וליבה כלפיי וזה חשוב לי, כי היא ויוסי שרעבי המנכ"ל של המשרד קיבלו אותי ונתנו לי הרגשה של עזרה ורצון, וברגע שיש תחושה כזאת זה עזר לי.
“אני אומרת שוב, גם במנהלת היו חששות ולא הכירו אותי, בישיבה הראשונה הצגתי את מצגת הפעילות של הגוף שאני מנהלת, הם לא הבינו מה זה שחר און, זה גוף הרבה יותר גדול ממנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל. אני מאמינה מאוד בעבודה קשה, אני לא מאמינה בלכבות שריפות, צריך להיות חזון, אג'נדה, צריך לדעת מה נדרשים לעשות ומה אמורים לקבל. חוסר השוויון זועק לכל מקום, יש הרבה מה לעשות ובהרבה מאוד דברים לטפל, המתקנים צריכים להיות ראויים יותר, שעות השידור צריכות להיות טובות יותר, בכל פינה יש מה לעשות. צריך לעבוד ואני אוהבת לעבוד".
איך את מצליחה היום, במצב שאת מתארת, להביא כספים לענף? יש קבוצות שלא מצליחות לסגור את החודש
“הליגה שלנו לא משודרת בשעה אחידה, זאת בעיה. אבל לפני הטיפול בזה צריכה להיות קהילה שצופה בנו, צריך ליצור מותג. אף אחד לא בא אליי עם מיליונים ואמר ‘קחי’. יש תקציבים שכל רשות מעמידה ויש חוסר אחידות מוחלט בין עיריית אשדוד לשאר הרשויות. קיימתי פגישה עם כל ראשי הערים שם ביקשתי מכל עירייה להגדיל את התקציב למעט אשדוד, שם דפקתי ליחיאל לסרי בדלת ואמרתי לו תודה שראש עיר עוטף בצורה גאה את כדורסל הנשים ומעודד ודוחף. צריך לקבל כסף כדי להשקיע בתחום הזה, יש כאלה שמבינים את זה ונותנים, זאת הרגשה טובה שיש לך קבוצה בעיר שזו הסוכריה שלך ואם אתה חכם ומבין את זה, זה משרת אותך כאיש פוליטי. בנוסף לחבר קהילות, משפחות ותרבות, ככה מתחילים לחבר ילדים לתרבות ולספורט, זה משרת את כולם בסוף”.
לאן את שואפת שהליגה תגיע?
“אני חושבת שכל אדם צריך להיות חמש שנים בתפקיד ולהמשיך הלאה, אני לא באה ליותר מחמש שנים, זה לא בריא, זאת האמונה שלי וככה אני מצמיחה את העובדים והעובדות שלי, צריך להצמיח דור חדש. לאן הייתי רוצה להגיע? לחזור לימים של לימור מזרחי ואלומה גורן שכדורסל הנשים מלא וגדוש ויש רעש, גם אם זה יצריך ממני להביא אמנים למגרש ולגייס כספים, אני לא מפחדת מזה. אבל לאן? למקום בו היה כדורסל הנשים לפני 15 שנה, אז זה היה נוצץ, זה היה מדהים וגברים מילאו את האולם יותר מנשים, וזה היה לפני שדיברו על שוויון מגדרי, לא היה את ‘MeToo’.
איך עושים את זה?
“אני לא רוצה להפריח בלונים לשמיים ולצייר זרי פרחים, יש לא מעט קוצים בדרך, אבל אני כזאת שיודעת להוציא אותם בזהירות ולסלול דרך. אני צריכה שותפים לדרך לגבי זמני השידור, וספונסרים שיאמינו בליגה גם בגלל שהם מכירים אותי ומה ואיך אני עושה והם יאמינו ויגידו ‘אנחנו איתך’. אני צריכה שהממשלה תתמוך בנו, גם ברמת התקציבים של משרד הספורט שיהיו ראויים יותר. הרבה מאוד חיבורים לקהילה ולהכניס אמנים להאמין בליגה הזאת ואם העולם הוא אינסטגרמי אז להיות שם ולהשקיע בדיגיטל ולהביא את האנשים פנימה, את הנערות והיוטיוברים, שיגיעו למגרשים כדי למשוך ככה קהל. בעונה הבאה תראו את תוכנית הפעולה שלנו".
“לצערי עדיין בעולם שלנו צריך שהגבר ימנה את האישה ולא ההיפך”
אי אפשר להתעלם מהיותך אשתו של יושב ראש ההסתדרות ארנון בר דוד, אתם מתייעצים?
“הוא אוהד הפועל מושבע, בא מהכדורגל, לצערי הוא לא מבין בכדורסל ולא מעניין אותו, אבל הוא כן יבוא איתי למשחקי הגמר”.
יש הרבה אנשים שאומרים שהרבה מהמינויים שלך והמינוי הזה הוא בגללו, מה יש לך להגיד?
"אני לא מתרגשת מזה, אני מאמינה גדולה מאוד בעשייה. בסופו של יום לכל גוף שאת מנהלת יש תוצאות, ואם אני הגעתי לתוצאות משובחות לאורך השנים והתקדמתי, זה לא בגלל שאני צריכה שיהיה גבר לידי שידחוף אותי קדימה. אני לא אומרת שלא ניתנה לי הזדמנות, אבל כדי להיות מצוינת צריך לעבוד קשה, ואם יש לך בסופו של יום חתימה - הנה, אלו התוצאות שלי, וסליחה לכל מי שישב פה לפני - התוצאות שלי הרבה יותר טובות מכולם, הרבה יותר משובחות, חדשניות ומעזות. זאת אני ואת זה אף אחד לא יכול לקחת. אבל ברגע שבחרנו, ובחרנו, שבעלי יהיה יו"ר ההסתדרות, אז אנחנו יודעים שיגידו, אבל אם יבדקו לעומק יראו שאני 20 שנה פה, הרבה לפניו, חבל שלא אמרו שאני מיניתי את ארנון. לצערי עדיין בעולם שלנו צריך שהגבר ימנה את האישה ולא ההיפך".
קודמו בתפקיד בהסתדרות (אבי ניסנקורן, מספר 5 בכחול לבן) הלך לפוליטיקה. זה משהו שמדברים עליו אצלכם בבית? שהצעד הבא זה אולי פוליטיקה?
“בסופו של יום יש דרך לעשות, אני רואה את עצמי ממשיכה לפוליטיקה, לא כרגע, לא בחמש השנים הקרובות, אבל אני בהחלט רואה קדימה את עצמי מתברגת במידה ויוצע לי משהו שהוא ריאלי. ואני אומרת ריאלי כי אני לא מאמינה במפלגת נשים שמקימים כדי לצעוק, זה לא אני. אני חושבת שצריכה להיות השפעה של נשים בתוך המפלגות, מפלגה עם כל כך הרבה גברים ובלי נשים היא לא מפלגה בריאה לחברה שלנו, בטח לא כשכמות הנשים עוברת את הגברים באוכלוסיה. כרגע אני מתעסקת בעשייה, אם יהיה בעתיד משהו רלוונטי שיאיר את עיניי ויעשה לי את התשוקה הזאת, יש מצב שאני אהיה שם".
איך את רואה את מעמד האישה בספורט?
“נורא, אני מתביישת. אני רואה את הפערים, הסתכלתי על הסכומים שמועברים לכדורגל הגברים ולנשים ואמרתי ‘אין מצב, חסר פה 0’. אני מסכימה שזאת הביצה והתרנגולת, אבל מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון, ובסופו של יום אין מה לעשות, משרד הספורט צריך להאמין במוצר. יש בכדורסל הנשים 6,000 שחקניות, זה הענף הכי גדול ומשמעותי לנשים, הכי בועט קדימה. נכון שיש ענפים נוספים, אבל לצערי הרב בכל תחום שיש נשים, יש פער לא הגיוני בין הגברים לנשים. מעבר לפער ההתייחסות היא לא ראויה, וגם ברשויות מסוימות שיש קבוצת ליגת על לנשים ולגברים, הסכומים לא זהים. זה מתחיל בזה, או אם הקבוצה צריכה לטוס לשחק בחו"ל אז לגברים יש תקציב מסוים והנשים מקבלות פחות. למה? זאת אותה טיסה, אותם מושבים, אותם מלונות, אז למה להם לסבסד פחות? משהו פה לא בריא ולא תקין. את זה צריך לשנות, אני רוצה שכשאני מגיעה לראש עיר הוא יסתכל באופן שווה, וזה קורה, אבל עדיין לא קורה כמו שאני רוצה. שוב, יש עבודה קשה".
למה כשבאו אלייך וביקשו שתקחי את המנהלת על עצמך הסכמת? יש לך פה חברה גדולה שאת מנהלת, למה את צריכה את זה?
“כשפנו אליי אמרו לי שאני מובילת דעת נשים ומחוברת ועושה, ורצו שאהיה חלק מזה כדי להציל את זה. זה היה ממש רגע לפני פירוק המנהלת. התלבטתי, שאלתי שאלות וניסיתי להבין. כל אישה שנמצאת בתפקיד מפתח צריכה לתרום מעצמה למשהו שקשור לתרומה חברתית, לי מאוד חשוב הפן הנשי, בעיקר בגלל הפערים וחוסר השוויון המגדרי שמפריע לי ואני רוצה לשנות אותו. זה לא רק בספורט. מבחינתי זאת הזדמנות לעשות שינוי חברתי בספורט ואני מספיק אמיצה ומעזה כדי לעשות שינויים, צריך אנשים שיש להם את האמביציה והרעב ויש להם כח להילחם ולהתמודד וגם בסוף להגיע לתוצאות.
“התייעצתי עם ארנון כי שנינו יודעים שאין אצלי חצאי עבודה, אין על הדרך, ידעתי שאכנס לזה בכל הכח ואחבר את כולם לרעיון שלי. יצרתי קבוצה שנקראת פורום הנשים של ישראל עם 2,200 חברות בקהילה הזאת שהן נשים מהחברות העסקיות והפרטיות כדי ליצור מעגלים ולהגיד - תראו איך כדורסל הנשים נראה, בואו למשחקים. אני לא מאמינה במלחמות, בחיבורים אפשר להגיע לתוצאה האמיתית, אין לי בעיה להתחבר לכל מי שצריך כדי להגיד - בואו לעזור לענף הזה, ואני לא מתביישת, אנחנו זקוקים לעזרה הזאת, ככה אפשר להצליח.
את חושבת שהיום, בשנת 2020, צריך יום שנקרא יום האישה?
“מבחינתי יום האישה זה יום הולדת, יום הולדת לנו הנשים, אבל אצלי אני חוגגת אותו בכל יום מחדש. אני חוגגת את עצם היותי אישה בכל יום מחדש ואני חושבת שכל אישה צריכה לעשות את זה ברעש גדול".