מ.ס הפועל צפת תשחק בליגה הלאומית בכדורסל. לאחר שהרשות לבקרת התקציבים נתנה לקבוצה מהצפון אישור זמני ל-30 יום להשלמת מסמכים ובטוחות לצורך העמדת התקציב השנתי לעונת 2024/2025, הערעור של מכבי מעלה אדומים לא התקבל והיא לא תופיע במקומה בליגה השנייה בטיבה בארץ.
כזכור, מעלה אדומים שהייתה אמורה לשחק בארצית, עתרה לבית הדין של איגוד הכדורסל בדרישה לאפשר לה לשחק בלאומית במקומה של צפת. בשבוע שעבר מליאת הבקרה התכנסה, באיחור רב, כדי לדון בנושא - והסכימה לאפשר לה לשחק בלאומית, גם אם טרם השלימה את כל המסמכים הדרושים לצורך העמדת התקציב בזמן.
בית הדין העליון של איגוד הכדורסל התכנס לדון בעתירה. עו”ד איל יפה שמייצג את צפת טען כי “נתקבלה החלטה של מליאת הרשות, לפיה מוקנה לצפת אישור זמני שתוקפו 30 ימים מיום תחילת משחקי הליגה להשתתף במשחקי הליגה ולהשלים במשך פרק זמן זה את הדרישות שהבקרה הטילה עליה. בכך הוכשרה באופן מותנה זכות ההשתתפות של צפת במשחקי הליגה הלאומית”.
עו”ד איל יפה (מערכת ONE)עו”ד דליה בושינסקי, שמייצגת את מעלה אדומים, עמדה מנגד וטענה כי “העותרת רואה עצמה כמי שנפגעה מהחלטת רשות הבקרה והוא מפני שההחלטה אינה מאפשרת לעותרת לממש את הזכות שלה לעלות ליגה נוכח דחיית אישור התקציב של צפת. עיון פשוט בפרוטוקול הדיון של הבקרה מצביע על כך שלאישור הזמני לא היה על מה לסמוך מפני שצפת הפרה ברגל גסה את המועדים התקנוניים להגשת מסמכים לאישור תקציבה ומפני שבאופן ענייני, כעולה מדבריו של רו”ח משה פן בדיון, ולא היו בידי צפת מסמכים הולמים ומתאימים גם בעת הדיון. צפת איחרה מאוד ברישום לליגה ולכאורה אין מקום לשתפה במשחקי הליגה”.
אלא שהדיינים עודד מודריק, גדעון פרייטג ואסף הראל פסקו: “אנו סבורים כי במקרה הקונקרטי של צפת, שאלת התקציב נבחנה, בסופו של יום, בידיי הרשות לבקרה תקציבית שהיא הגורם התקנוני המוסמך. אין לנו כל יסוד להתערב בהחלטת מליאת הרשות לבקרה. ראשית, יש להחלטה ליתן אישור זמני ל-30 ימים עיגון תקנוני. שנית, שיקולי הרשות הם שיקולים מקצועיים. הרשות נימקה את שיקוליה והגיעה להחלטה. שלישית, העותרת לא הועילה להציג בפנינו טעם של ממש שיש בו ידי לערער את בסיסי השיקולים המקצועיים של הרשות. לפיכך, איננו סבורים כי החלטת הרשות להעניק אישור זמני מותנה לצפת חורגת ממתחם הסבירות. הוצג לפנינו מסמך רשמי של האיגוד ממנו עולה כי צפת נרשמה למשחקי הליגה. לאיגוד כגוף דו-מהותי עומדת חזקת התקינות המנהלית. משלא נסתרה חזקה זו, הרי הרישום שריר וקיים. מטעמים אלו, אנו דוחים, אפוא, את העתיר”.