קיליאן אמבפה, באיחור אופנתי של כמה חודשים, תקופת הסתגלות לגיטימית (וזה לא שלא עשה כלום עד עכשיו), הפך רשמית למנהיג האבסולוטי והמוחלט של ריאל מדריד. לא מזמן הוא היה קיליאן, וזה כבר לא מעט, אבל עכשיו הוא אמבפה, הכוכב שהבלאנקוס חיזרו אחריו שנים רבות.
כעת הוא מזהה את עצמו כשהוא מביט במראה. זו כבר לא הקבוצה של ויניסיוס, לא של ג’וד בלינגהאם וגם לא של קרלו אנצ’לוטי שלא במיטבו לאחרונה, אבל זו כן הקבוצה של הצרפתי שבכמה רמות מעל כולם. הרכש הנוצץ היה היחיד שעמד על הרגליים בתבוסה בסופר קאפ, והגיע להציל את הקבוצה שספגה שער מהיר מלאס פלמאס מיד לאחר שיצאה מחדר ההלבשה.
הוא הפך דף מגרסה לא מובנת של מה שהיה בתחילת העונה, סוג של שחקן משנה. זה מעולם לא התאים לו, וזה גם הגביל אותו. דובר על האם הוא מתאים יותר לשחק כחלוץ מרכזי או כקיצוני, אבל התפקיד שהכי תפור עליו הוא בכלל תפקיד המנהיג. הלידה שלו מחדש מוכחת גם על ידי השערים: ארבעה בשלושת המשחקים האחרונים ושמונה בעשרת המשחקים האחרונים.
הצמרת לבנה: ריאל דורסת 1:4 את לאס פלמאסכעת אמבפה משוחרר, כשהוא עוקף את ויניסיוס, בלינגהאם וכל מי שמסביבו. הצרפתי, שהחל את הרפתקתו במדריד בצורה מאוד מהוססת, הבין שהוא יכול וצריך לכבוש שלושה שערים בכל משחק, והלך על זה. הוא סיים את המשחק עם שני שערים בלבד משום שה-VAR והשופט היו מדויקים להפליא עם נבדל מילימטרי, רבים אף יגידו שנפלה טעות בידם וזה כלל לא מופרך, אך הברנבאו כבר נושם לרווחה משום שאמבפה כבר מראה שהוא הכוכב שכולם ציפו לו.
ההצלחה של ריאל מדריד תלויה כעת בכישרון של אמבפה, במיוחד בהיעדרו של ויניסיוס שיחמיץ גם את המחזור הבא ויאפשר למספר 9 לבסס את מנהיגותו. התצוגה שלו מול לאס פלמאס הייתה מושלמת ושיפרה גם את שאר השחקנים.
הערב הקסום של אמבפה בברנבאו התחיל כאמור עם שער סוראליסטי נגדו, אבל הוא הצליח להפוך התמונה בדרך למחצית של כמעט שלושער, 45 דקות שראוי לשמור בארכיונים האישיים של החלוץ המשוחרר, שנראה שעליו תתבסס הצלחת ריאל מדריד מעתה והלאה.
ערב קסום. אמבפה מאושר (רויטרס)רודריגו סחט את הפנדל שאפשר לאמבפה להשוות את המשחק מהנקודה הלבנה, ואז כבר לא היה שום סימן לאותו שחקן הססן שנכשל מול ליברפול ואתלטיק בילבאו. אותו שחקן מבולבל שהיה מביט לקרקע לפני הבעיטה ונחנק מניהול לא נכון של הציפיות. באותן דקות הוא גרם להגנת לאס פלמאס להיראות כמו ספינה שטבעה מול התקפותיו של הצרפתי.
ריאל מדריד היא קבוצה שקשה להסביר. לפני שנה היא הייתה דוגמה למאמץ קבוצתי, ועד לא מזמן זו הייתה קבוצה שנשענה על מה שוויניסיוס, שכעת רחוק מהבמה המרכזית, היה עושה. ההיפך הגמור מאמבפה, שמציג גרף שנסק, כאילו היה מחיר הביטקוין.
במגמת שיפור מתמדת. אמבפה (רויטרס)מנהיג המוליכה
השער השלישי במשחק היה גם של אמבפה, שניצל איבוד כדור של היריבה כדי להעניש בעונש המקסימלי. הוא קיבל את הכדור לבדו בנקודת הפנדל ושיגר אותו לחיבורים, תנועה שעשה אין ספור פעמים וימשיך לעשות גם בריאל מדריד. הוא הוא כבר הוכיח בפ.ס.ז’ ואפילו בנבחרת צרפת שהמנהיגות הזו מיטיבה איתו. הוא מצא שותף טוב ברודריגו, שסגר את התוצאה, ויש לו כימיה שהתפתחה גם עם ויניסיוס.
בגביע, אמבפה עלה ראשון על לוח התוצאות וביקש מהקהל שלא יקרא בוז. מעולם לא היה שחקן חדש שהשתלט כל כך על הקבוצה. שחקני ריאל מדריד לא סובלים קריאות בוז, הם לא רגילים לכך, אבל העונה זה קרה יותר מהרגיל. לוקאס ואסקס עמד מול הקהל במבט רציני אחרי שבישל את השער השני, כי מעולם לא היה קפטן שהושמץ כל כך, גם אם זה הגיע לו.
לוקאס ואסקס ואמבפה (La Liga)שחקניו של אנצ'לוטי חוו רכבת הרים רגשית, טיפוסית לקבוצה ששאפה לזכות בשבעה תארים העונה. שניים כבר בארון, עם שערים של אמבפה, ואחד, הסופר קאפ, הלך, וגם בו גם כבש הצרפתי. אפילו ברגעיו הפחות טובים הוא תמיד היה שם, כשאחרי המפלה מול בילבאו הודה שהוא “בתחתית של התחתית”, אך גם הבטיח להתרומם מזה ומהר מאוד קיים.
בסופו של דבר, איך שלא תסתכלו על זה, אמבפה הוא המנהיג החדש של ריאל, באיחור של מספר חודשים, כאשר למרות כל המשברים שעברה, היא מעל אתלטיקו מדריד שהחזיקה עד למחזור החולף ברצף הניצחונות הארוך בהיסטוריה שלה, וברצלונה שהצליחה עד כה רק בקרבות הישירים, אבל לא מול הקטנות.
המנהיג החדש של ריאל. אמבפה (רויטרס)