מחר זו תהיה שנה בדיוק להפסד של ברצלונה 2:1 לריאל מדריד במונז’ואיק משער דרמטי של ג’וד בלינגהאם בתוספת הזמן, אחד משניים כאלה שהיו לו במשחקי הקלאסיקו בעונה שעברה. אילקאי גונדואן העלה אז את בארסה ליתרון מוקדם בהר היהודים לפני שהאנגלי הפך פעמיים במשחק שבו החילופים של צ’אבי היו כאלה שנראים היום בין משעשעים למוזרים: רוברט לבנדובסקי נכנס במקום פראן טורס ולאחר מכן אוריול רומאו, לאמין ימאל וראפיניה עלו מהספסל.
ישב עליו עוד אחד, מארק קסאדו שכלל לא נספר. הוא ראה את כל הקלאסיקו מהספסל, שלושה ימים אחרי שקיבל שמונה דקות בשלהי ניצחון ביתי 1:2 על שחטאר דונייצק בליגת האלופות. אבל זה לא מקרי כי קסאדו בקושי קיבל הזדמנויות מצ’אבי, מה שיצר סטטיסטיקה הזויה: הקשר ישב על הספסל לא פחות מ-16 פעמים בלי לקבל דקה בליגה עד שערך סוף סוף את הבכורה בליגה כמחליף לשמונה דקות בניצחון 0:3 על אתלטיקו מדריד. הקטע המשעשע הוא שגם אז, זה לא היה צ’אבי שהכניס את קסאדו, אלא אחיו ועוזרו, אוסקר, בזמן שמאמן בארסה היה מורחק.
בכלל, במבט על כל העונה שעברה מתגלה תמונה ביזארית של ממש: קסאדו העביר 90 דקות שלמות על הספסל של צ’אבי לאורך 30 משחקים בכל המסגרות. וצריך לזכור שלא מדובר בשחקן צעיר בן 16 או 17, כבר אז קסאדו היה בן 20 והפך מזמן לשחק מפתח בקבוצת המילואים, ברצלונה אתלטיק, פשוט סדר העדיפויות היה שונה. צ’אבי פשוט העדיף את אוריול רומאו הוותיק – ניסוי שקרס במיוחד בחצי השני של העונה. בסופו של דבר קסאדו סיים אותה עם 35 דקות במצטבר בקבוצה הראשונה של בארסה, משהו שהיום נשמע כמו מדע בדיוני.
ואז הגיע האנזי פליק וכבר במשחק הראשון של העונה, בניצחון 1:2 על ולנסיה במחזור הפתיחה קסאדו כמעט שילש את כמות הדקות שלו עם בארסה פשוט כי פתח בהרכב והשלים 90 דקות. אבל הוא לא היה קשר אחורי יחיד כי מארק ברנאל בן ה-17 שיחק קצת מאחוריו אחרי שפליק הביע אמון מוחלט בשניהם כבר ממשחקי ההכנה. ואז בא הטוויסט עם הפציעה הקשה של ברנאל שסיים את העונה, וקסאדו – בו פליק לא ראה כקשר אחורי קלאסי למרות שזו עמדתו המקורית – הוקפץ למלא את העמדה היחידה שאין לה אף אלטרנטיבה בבארסה.
קסאדו נכנס יותר ויותר לעניינים, אבל מה שהוא עשה השבוע היה כבר רמה אחרת בקריירה הקצרה של הקשר בן ה-21. גם החזרה של גאבי, פרמין לופס ופרנקי דה יונג לא הוציאה את קסאדו מההרכב, כפי שפליק הבהיר במסיבת עיתונאים, בסוף הוא קיבל מהקשר האחורי שלו שני בישולים מול באיירן מינכן וריאל מדריד, וב’מונדו דפורטיבו’ התלהבו: “זה היה השבוע הגדול של קסאדו".
השער הראשון של בארסה ב-0:4 בקלאסיקו הגיע מכדור עומק גדול של קסאדו לרוברט לבנדובסקי במה שהוכיח למה פליק ראה בקיץ בכישרון כקשר 50:50. ב-1:4 על באיירן הוא בישל לראפיניה ובסך הכל יש לו בבארסה העונה כבר ארבעה בישולים – פי שניים מאשר ללבנדובסקי, פדרי או פרמין – מה שמדרג אותו שלישי בבארסה. בכמות הבישולים רק ראפיניה ולאמין ימאל מקדימים את קסאדו, שהוא בכלל הקשר האחורי.
897 דקות בכל המסגרות העונה מתוך 1,260 (71% מהדקות) מספרים את הסיפור על האמון הגדול של פליק בקסאדו, אחד שפדרי קרא לו "בולדוג". גם רפא מארקס, אחד שיודע דבר או שניים על קישור אחורי, ידע מה יש לו ביד כבר מזמן. “תן לי 11 קסאדואים", הוא אמר כשאימן את הקשר בבארסה אתלטיק. לצ’אבי היה אז קסאדו אחד ביד, אבל הוא העדיף את רומאו על הדשא.
אבל מעבר למספרים, מה שהכי מרשים אצל קסאדו – אולי השחקן שעבר את המהפך הכי גדול תחת פליק פרט לראפיניה – זה קור הרוח. הוא נזרק למים, מחלץ כדורים, מפעיל לחץ, מוסר לעומק ועושה את כל זה כשמאחוריו קו הגנה גבוה. מאוד. “זה אדיר שיש לך ביצים לשחק עם קו הגנה כזה גבוה”, הוא אמר בסיום הקלאסיקו, “עשינו את זה כל העונה, העבודה ההגנתית של הקבוצה מדהימה, זה אדיר וכרגע זה עובד לנו".
אז קסאדו חייב הרבה לפליק, אבל לא רק לו. “אנחנו יודעים שהמועדון תמיד מייצר שחקנים טובים מאוד ממחלקת הנוער, אני לא יודע איך זה קורה, אבל זה תמיד קורה”, אמר הקשר, “העבודה בלה מאסיה מדהימה ובגלל זה אנחנו מגיעים מוכנים כל כך לרמה הגבוהה".
את הקלאסיקו סיים קסאדו בדקה ה-65 רק כי סחב כרטיס צהוב שהקריב כדי לעצור התקפה מתפרצת של ויניסיוס. “זה היה ערב מיחד עבורי, אני אוהד בארסה מאז שנולדתי וזו תוצאה אדירה”, הוא אמר על ה-0:4, “להגן על החולצה והסמל במשחקים כאלה זו הגשמת חלום".
בקטלוניה יש גם כאלה שלקחו את זה רחוק יותר ובטוחים שההצגה של קסאדו יש בה מסר. “טשואמני, קמאבינגה, ואלוורדה, בלינגהאם, איזו פיזיות, הכדורגל של היום פיזי יותר ואי אפשר לשחק עם שחקנים קטנים כמו קסאדו, פרמין או פדרי”, כתב בציניות ז’אומה מארסט מעיתון ‘ספורט’ ובעבר שדר בערוץ של בארסה, כולל של משחקי לה מאסיה, “נראה אם הפארסה הזו תסתיים".
בינתיים דבר אחד בטוח: בארסה מצאה את הקשר האחורי שלה. הוא תמיד היה שם מתחת לאף.