ז'ואן לאפורטה ניצח בבחירות בשנת 2021 בזכות שתי הבטחות עיקריות: "אני רוצה לראות אתכם שוב", ו"אני יכול לסדר את זה עם מסי על ברביקיו". חברי המועדון נתנו את אמונם באיש שהפסיד בבחירות בשנת 2015 לז’וספ מריה ברתומאו בעקבות הטרבל של ברצלונה, אך בסופו של דבר ניצח בבחירות 2021 מול ויקטור פונט וטוני פריישה.
כאשר הנשיא החדש הגיע למועדון, הוא מצא תמונת מצב עגומה, לא רק בגלל הניהול של ההנהלה הקודמת, אלא גם בגלל ההשלכות הכלכליות החמורות של מגיפת הקורונה. למעשה, הכדורגל הספרדי כולו היה קרוב לפשיטת רגל – זו לא הייתה בעיה של ברצלונה בלבד.
לה ליגה הייתה זקוקה נואשות להזרמת כספים, וחאבייר טבאס נכנס לפעולה. נשיא ההתאחדות מצא פתרון בקרן ההשקעות CVC, שהייתה אמורה להשקיע, לפי הדיווחים הראשוניים, 1.994 מיליארד אירו (ולאחר מספר חודשים, לפי מקורות שונים, הסכום עלה לכ-2.7 מיליארד) בתמורה לזכויות השידור של הליגה למשך 25 שנים, אם כי יש דיווחים שמצביעים על כך שהחוזה ארוך יותר.
טבאס, שהיה מסוכסך עם פלורנטינו פרס, נזקק לברצלונה כבעלת ברית ונפגש בליידה עם ז'ואן לאפורטה ואיש העסקים ז'אומה רוראס, שהקשרים שלו עם שניהם היו ארוכים. השלושה נפגשו לארוחת צהריים במסעדת 'מיני', ובמהלך הארוחה, שהתקיימה ב-3 ביולי, הונחו היסודות להצטרפות ברצלונה להסכם עם CVC. במקביל, מהלך זה אפשר לנשיא ברצלונה לעמוד בהבטחתו ולעצב את התוכנית שתאפשר לחדש את החוזה של ליאו מסי. הוא הבטיח לחורחה מסי, אביו של השחקן, שכך יהיה.
חודש לאחר מכן, ביום שני, 2 באוגוסט, חאבייר טבאס העביר לכל המועדונים את כל הפרטים בנוגע להסכם (משך ההלוואה, הסכום הכספי, שההלוואה היא חוב וכפופה להכנסות עתידיות). לא כל המועדונים הסכימו, וברצלונה וריאל מדריד לכאורה נשארו מחוץ להסכם, אף שלמעשה, כפי שצוין קודם לכן, בארסה הסכימה להצטרף. אך ביום שני זה התחילו העניינים להשתבש בצורה כזו שהייתה בלתי הפיכה לעתידו של 'מספר 10' בברצלונה. באותו יום, לאפורטה כבר התחיל להבין שהתוכנית שלו אינה בלתי שבירה.
ללאפורטה הייתה תוכנית
כאשר טבאס הכריז על החוזה עם CVC ללא ידיעת ברצלונה וריאל מדריד, פלורנטינו פרס, מיד כשקיבל את המידע, התרגז מאוד. הוא לא ידע דבר על ההסכם, וכמובן, הוא לא היה מוכן להתקפל בפני חאבייר טבאס. בעקבות המצב הזה, נשיא ריאל מדריד התקשר למנהל הכספים חאבייר דה חיימה, ראש CVC בספרד ואיטליה, וזימן אותו למשרדו באותו אחר הצהריים, באופן אישי. כשהגיע לשם, ביקש ממנו להסביר בפרטי פרטים על מה הליגה עומדת לאשר עם קרן ההשקעות. כוחו של פרס ידוע היטב, וכמה שיחות טלפון מצידו יכלו לסכן חלק מההשקעות של CVC – דבר שלא היה בתוכניות של דה חיימה.
פלורנטינו לא יכול היה להאמין למה ששמע ממי שעמד מולו, שכן באותה עת, דבר שישתנה מאוחר יותר, הכספים שהושקעו על ידי CVC היו צריכים להירשם כחוב. בנוסף, ההסכם היה מאוד מועיל לקרן, אך מעט מאוד לקבוצות. כך לפחות הבין מנהיג ריאל מדריד, שלא נזקק לכספים באותה עת, ובטח שלא בתנאים שהוצעו. עבורו, זכויות השידור של תחרות כמו לה ליגה צריכות להיות מוערכות בצורה נדיבה בהרבה ממה שהקרן הציעה. כל זה התרחש במדריד בזמן שבברצלונה לאפורטה המשיך בהכנות שהיו אמורות להוביל לחתימת חידוש החוזה של ליאו מסי.
בינתיים, הארגנטינאי בילה מספר ימים בחופשה באיביזה עם חברים ושותפים לקבוצה כמו לואיס סוארס, אנחל די מריה, מרקו וראטי, לאנדרו פארדס וססק פברגאס. אביו, לאחר שענה לשיחה של ז'ואן לאפורטה, נחת בטיסה פרטית בברצלונה ממיאמי ביום רביעי באותו שבוע. מסי היה אמור להיפגש ביום חמישי, 5 באוגוסט, בשעה 16:00 במשרדי 'ליאו מסי מנג'מנט' בברצלונה כדי לחתום על החוזה בפני נוטריון. אחר הצהריים באותו יום, כבר היו תוכניות לצילומים בקאמפ נואו, תחת חסות 'ספוטיפיי', עם מסמכים חתומים רשמית. אפילו הודעה לעיתונות כבר נכתבה והייתה מוכנה לשחרור לתקשורת, ובה נמסר לעולם על המשך דרכו של הארגנטינאי. הטקסט הזה נשאר לנצח במגירה.
הדילמה הגדולה של פראן רוורטר
ברצלונה עמדה בפני מציאות מורכבת, אך בעוד מסי היה באיביזה ולאפורטה ניסה להציל את המצב, התנאים השתנו. לאחר חשיפת פרטי ההסכם מול אנשי ריאל מדריד, גורמים בברצלונה התחילו לפעול בעצמם ולהעביר דיווחים, שייתכן והחריפו את הקרע הפנימי בין הצדדים במועדון.
פראן רוורטר, מנכ"ל ברצלונה באותה תקופה, עמד בפני שתי אפשרויות בלבד: לדבר עם לאפורטה או, לחלופין, לדבר עם האדם שהיה אז ערב ההנהלה של ברצלונה, חוסה אליאס, שהשקיע כמעט 40 מיליון אירו מכספו כדי שהנשיא יהיה לאפורטה. כיוון שאליאס לא היה יכול להפוך למולטי-מיליונר בגישה נאיבית, הוא הזהיר את המנכ"ל של ברצלונה בזמנו שצריך להיות מודע לכל נושא שיכול להשפיע על הערבות שלו. מקרה ה-CVC היה אחד מהם, ורוורטר החליט להתקשר קודם כל לחוסה אליאס ולא לאחר מכן ל לאפורטה.
ללאפורטה, התנהלותו של רוורטר נחשבה לבגידה, ולמעשה, זה היה רק עניין של זמן עד שרוורטר יפסיק להיות חלק מהארגון של ברצלונה, דבר שקרה בסופו של דבר בתחילת פברואר 2022, כשפראן רוורטר התפטר. ההתפטרות הייתה מאוחרת, כי למעשה, זה היה ביום שני ההוא שבו, במובן המטאפורי, הוא חפר את קברו כמנהל בברצלונה. חוסה אליאס, כששמע את התנאים והחוזה של לאפורטה עם הקרן שהומלצה על ידי חאבייר טבאס, התרגז מאוד.
הוא התעצבן עד כדי כך שהוא הודיע לנשיא ברצלונה על תחושותיו. הוא כל כך כעס עד שהוא הודיע לו שאם לאפורטה ימשיך עם CVC, מה שבעיניו היה מעמיד את כספו בסיכון, הוא ימשוך אותו מיד. לאפורטה לא יכול היה לעשות דבר מלבד לציית להוראות המעניק שלו אם לא רצה להעמיד את נשיאותו בסיכון. והמשמעות של הציות הזה הייתה פרידה מחדשות החוזה של ליאו מסי, משום שללאפורטה לא היה את המימון שהיה לו כדי לממש את ההבטחה הבחירות.
לאפורטה תכנן הכל, אך הוא לא צפה במהלך של פלורנטינו פרס, מה שפגע בו ישירות, משום שפראן רוורטר הבין שהוא חייב יותר לאדם שדאג לו כלכלית מאשר לאדם שניהל את המועדון וששמר את הכל בסוד.
מסי ניסה עד הרגע האחרון
ז'ואן לאפורטה, מצד אחד, שלח את חורחה מסי לנסוע לברצלונה בעוד שליאו מסי חיכה באיביזה, אבל הוא היה זקוק לזמן כדי לנסות להסביר כי מה שאמר, לא משנה מה יעשה – לא יתבצע. הוא האשים, כפי שידוע, את CVC, איתם הוא רצה לבצע עסקה, משום שחתימה על ההסכם משמעה למשכן את המועדון למשך 25 שנה, דבר שלבסוף נעשה בדרכים אחרות, אך בלי חידוש החוזה של הפרעוש.
כמובן, הסובלים היו בני משפחת מסי, שהיו בהלם משום שהכל היה כבר סגור. למעשה, חורחה מסי אמר ללאפורטה שהוא רוצה להישאר בברצלונה בכל מחיר, ושהם לא יהוו בעיה כלכלית, אך באותו שלב ההחלטה כבר התקבלה, ולאפורטה לא היה מוכן לחזור בו לאחר שהשאיר את CVC מאחור. מכאן, מנקודת המבט של הכוכב הארגנטינאי, אי החתימה על החוזה לא היה רק עניין של כסף, אלא היה משהו הרבה יותר עמוק. בסופו של דבר, סיום הקשר היה בלתי נמנע, משום שלנשיא לאפורטה לא הייתה שום דרך אחרת לצאת מהסיטואציה. טעויות החישוב שלו הרסו את כל האסטרטגיה.