כאשר מזכירים את חטאפה לאוהד ברצלונה ממוצע, האסוציאציה המיידית היא השער ההיסטורי של ליאו מסי. היה זה בעונת הפריצה הגדולה של הפרעוש הצעיר, כשהוא שבה את הלבבות עם יכולת טכנית מזהירה באגף הימני והחל לקבל השוואות לדייגו מראדונה. באפריל 2007 הן התעצמו מאוד כאשר שיחזר נער הפלא את הסלאלום המיתולוגי של האגדה מול אנגליה ברבע גמר מונדיאל 86’. מסי קיבל את הכדור באותה הנקודה, החל דהירה דומה מאוד, עבר את השוער כאילו היה זה פיטר שילטון, וסיים אותה באופן כמעט זהה ברשת של חטאפה. ואמנם היה זה רק במעמד חצי גמר הגביע הספרדי, אבל כל האוהדים יצאו מגדרם לנוכח הדמיון האבסורדי.
מעטים יותר זוכרים איך זה נגמר. בארסה ניצחה 2:5 בקאמפ נואו במשחק הראשון, אבל בגומלין הובסה 4:0 באצטדיון קוליסאום בפרבר הדרומי של מדריד והודחה מהגביע עם הזנב בין הרגליים. הקאמבק המפואר הזה העלה את חטאפה לתודעה מהסיבות הנכונות, וסלל את דרכו של מאמנה הגרמני ברנד שוסטר למשרה החמה בריאל מדריד. מחליפו על ספסל חטאפה היה מיכאל לאודרופ, הדני המזוהה עם בארסה וריאל מדריד, והוא נהנה להכות בבלאוגרנה כבר בקרב הראשון מולה כמאמן. היה זה גם ניצחון ליגה ראשון אי פעם של חטאפה על בארסה, ובסיבוב השני חילצה החבורה של לאודרופ 0:0 גם בקטלוניה.
שמחתו של נשיא חטאפה אנחל טורס לא ידעה גבול בימים ההם. הוא אוהד ריאל מושבע, וכלל לא מסתיר זאת. מבחינה היסטורית, לא הייתה כל סתירה בכך, ואוהדי חטאפה רבים מעריצים גם את המועדון המלכותי הלבן – הרי עד 2004 לא שיחקה חטאפה מעולם בליגה הבכירה, והיריבות עם ריאל לא הייתה רלוונטית. שחקנים לא מעטים שנשרו מהאקדמיה של ריאל מצאו עם הזמן את דרכם לקבוצה של טורס, ואת המשחקים מול בארסה הוא רואה כסוג של קלאסיקו קטן פרטי. כך זה היה, וכך זה נשאר עד היום.
אז בשנים האחרונות הוא שוב נהנה לארח את ברצלונה, כי הקבוצה שלו ממררת לה את החיים באופן קבוע. הסטטיסטיקה כאן מדהימה למדי – חטאפה שמרה על רשת נקייה בארבעה משחקי בית רצופים מול הבלאוגרנה. השחקן האחרון של בארסה שהבקיע באצטדיון הקוליסאום היה, תאמינו או לא – ג'וניור פירפו, בניצחון 0:2 בספטמבר 2019. מאז אף אחד לא מסוגל להכניע את דויד סוריה שעומד בין הקורות של היריבה הצנועה והעקשנית.
באוקטובר 2020 נעצרו ליאו מסי ואנטואן גריזמן, בעוד חטאפה ניצחה 0:1 מפנדל של חיימה מאטה – והוא הכובש האחרון במפגשים האלה בקוליסאום. במאי 2022 השיג חטאפה נקודה יקרה במחזור הלפני האחרון ונשארה בליגה בזכות 0:0 מול החוד שהורכב מפייר-אמריק אובמיאנג, פראן טורס וממפיס דפאיי. באפריל 2023 זהרה בארסה לאליפות, אבל אצל חטאפה זה נגמר שוב עם 0:0 במשחק מתסכל עבור רוברט לבנדובסקי.
במחזור הפתיחה של העונה שעברה, באוגוסט 2023, שוב יצאה בארסה עם 0:0, כאשר ראפיניה הורחק במחצית הראשונה, וגם צ'אבי ראה כרטיס אדום בגין ויכוחים קולניים עם צוות השיפוט. הקרב הסתיים בשערורייה כאשר פנדל בגין עבירה על רונאלד אראוחו ברחבה בוטל באמצעות VAR בגלל נגיעת יד קודמת של גאבי לכאורה. סוריה שוב נעל את השער עם מספר הצלות גדולות, אבל האיומים לא היו תכופים כי חטאפה הצליחה לחסל לחלוטין את הקצב. במשך יותר משעה במצטבר (!) הכדור בכלל לא היה במשחק, ואפשר היה להבין את הזעם הבלתי נשלט של צ'אבי ואנשי הבלאוגרנה.
מבחינת חטאפה במתכונתה הנוכחית, היה זה ערב אופייני ואפילו כיפי. פעם, בתקופתם של שוסטר ולאודרופ, זו הייתה קבוצה התקפית ותוססת, שהלכה על כל הקופה גם נגד הגדולות וכמעט פירקה לחתיכות את באיירן מינכן בגביע אופ"א. זה הביא לה אהדה רבה מצד הקהל הניטרלי, אבל הימים האלה חלפו ואינם עוד. חטאפה הפכה בהדרגה לקבוצה שמתבססת על הגנה, ארגון, משמעת, תיקולים חריפים, בזבוזי זמן וציניות באופן כללי. המאמן חוסה בורדלס הביא את התכונות האלה בקדנציה הראשונה שלו, והפך לעילוי מקומי, אך גם לשנוא בקרב רוב חובבי הכדורגל. הוא מוטיבטור בחסד וטקטיקן מצוין, אבל צפיה במשחקי חטאפה היא לא חוויה מהנה בדרך כלל.
בורדלס חזר לחטאפה באפריל 2023 לקדנציה שניה, והעסק הקצין אפילו יותר – במיוחד העונה. יש לכחולים מהקוליסאום 16 שערי חובה בלבד ב-19 מחזורים, רק שתי קבוצות בליגה ספגו פחות מהם עד כה – אתלטיקו מדריד וריאל סוסיאדד. מאידך, מאזן ההתקפה של חטאפה הוא הגרוע ביותר בספרד – 13 שערי זכות, כמו ויאדוליד שמתחת לקו האדום. בסך הכל, אנחנו מדברים על ממוצע של כשער וחצי למשחק בשני הכיוונים. שתי קבוצות בלבד הצליחו לכבוש שני שערים לרשתו של סוריה – היו אלה בטיס וריאל מדריד. כל היתר נעצרו על שער אחד או כלום. גם חטאפה עצמה לא כבשה אף פעם יותר משני שערים. גם היא נעצרת לרוב על שער אחד או כלום.
ההגנה יציבה, העבירות זורמות בזו אחר זו, והכדור לא נמצא במשחק, אבל גם לסוריה יש חלק כביר בהישג הזה. השוער, יש לציין, הוא אקס ריאל מדריד, גם אם מדובר רק באקדמיה. סוריה נולד בבירת ספרד, אהד את הלבנים והתחנך באקדמיה של ריאל. כאשר נזרק משם, הוא הלך לאתלטיקו, אבל חזר בחלוף שנה, רק כדי להיות מנופה שוב בגיל 18. הייתה זו תקופה קשה מאוד עבורו, והנער אף ניסה לחפש את מזלו באנגליה, אך ההתנסויות בלסטר, ברמינגהאם וסטוק סיטי לא הניבו דבר. בשלב מסוים, אחרי שלא קיבל הזדמנות אפילו במילואים של בטיס, הוא שקל לפרוש מכדורגל, אבל המשפחה תמכה בו ומנעה זאת. לבסוף, הוא הגיע דווקא למילואים של סביליה, פילס את דרכו לסגל הראשון ועמד בין הקורות כאשר האנדלוסים ניצחו את ליברפול של יורגן קלופ בגמר הליגה האירופית ב-2016.
העניין הוא כי בסביליה הוא ישב לרוב על הספסל, וכאן נכנס לתמונה טורס שהביא אותו לחטאפה ב-2018. מאז, סוריה הוא אחד השוערים הטובים והיציבים בליגה. הוא לא מתוקשר ואין לו יחסי ציבור, אבל לפרשנים שמסקרים את חטאפה ברור שהוא היה ראוי לקבל הזדמנות גם בסגל הנבחרת. בגיל 31 זה ככל הנראה כבר לא יקרה, וזה קצת חבל, אולם הוא מסתפק בהצגות על בסיס שבועי בליגה. ברצלונה היא אחת היריבות האהובות מבחינתו במשחקי הבית, ורצף ארבעת המשחקים ללא ספיגה נגד הקטלונים הוא בהחלט תופעה ייחודית. בשבת, הוא ינסה להאריך אותו לחמישה משחקים.
בארסה פתחה את השנה במצב רוח פנטסטי, והשבוע האחרון היה מזהיר מבחינתה. חמישייה בקלאסיקו מול ריאל מדריד בגמר הסופר קופה לוותה בחמישיה מול בטיס בגביע הספרדי. לאמין ימאל זוהר ומרחף על המגרש, ראפיניה בלתי ניתן לעצירה, ז'ול קונדה מראה ניצוצות של דני אלבס, גאבי הופך לסקורר וגם דני אולמו עושה את שלו אחרי שקיבל אישור להירשם כנגד כל הסיכויים.
זו קבוצה התקפית מרתקת, ואסור לפספס את משחקיה, אבל מול חטאפה קשה מאוד לצפות לחמישייה נוספת. נגד הלוחמים של בורדלס, צריכה ברצלונה לקוות שתצליח לכבוש שער אחד, ואז לפתח את המומנטום. סוריה מוכן לאתגר, וכל חבריו יעשו את המקסימום כדי להרוס לקטלונים את מצב הרוח. בשביל זה הם שם, וגם ריאל מחזיקה להם אצבעות. המשחק שיתקיים הערב (שבת, 22:00), כמו כל משחקי הליגה הספרדית, ישודר בערוץ ONE למנויי HOT, מנויי yes, סלקום TV, פרטנר TV ו-FreeTv.