לברצלונה לא משנה באיזה יום היא משחקת, מה לוח הזמנים, האם חלפו 72 שעות בין משחק למשחק או לא, או מה רמת העייפות של שחקניה – כי הכושר הנוכחי שלה נמצא הרבה מעבר לכל התירוצים הללו. לאחרונה נראה שהאנזי פליק יכול לעשות הכל. כל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב, ואולי זה לא במקרה.

ארבעה שערים, שתי בעיטות לקורה, וכמה הצלות יוצאות דופן של גסאניגה – זה היה המאזן של ברצלונה במשחק נגד ג'ירונה, שנערך רק 64 שעות אחרי המשחק מול אוססונה, נתון שנכתב בצל התלונות של ריאל מדריד על הצורך ב-72 שעות מנוחה לפחות בין משחקים.

בתוך 64 שעות, בארסה השיגה שני ניצחונות עם שבעה שערים, וזה גם בלי ראפיניה, שלא שולב. לוח הזמנים לוחץ על כולם, לפעמים יותר ביום אחד ולפעמים פחות ביום אחר, ואין צורך לחפש תירוצים או קונספירציות, אלא פתרונות, וזה בדיוק מה שפליק עושה.  

דרבי קטלני: צמד ללבנדובסקי ב1:4 של בארסה

למשל, שני המהפכים הגדולים של בארסה העונה, מול בנפיקה ואתלטיקו מדריד, שבהם הקבוצה חזרה מפיגור שני שערים לניצחון (4:5 בליסבון, 2:4 במטרופוליטנו), התרחשו שניהם כשגם רוברט לבנדובסקי וגם פראן טורס היו על הדשא. זה אולי נשמע הגיוני, כי מצב של פיגור בשני שערים מחייב שינוי, אבל ייתכן גם שזה חלק מהתוכנית.

מול קבוצות שמצופפות את ההגנה ומשאירות מעט שטח, אפשר היה לחשוב על שינויים כמו לשחק בלי חלוצים טבעיים – אולי דני אולמו כ"חלוץ מדומה", פרמין לופס מאחוריו, או חילופי עמדות. פליק, לעומת זאת, בחר בגישה אחרת: לשחק עם שניהם, וזה קרה גם מול ג’ירונה כשהספרדי עלה מהספסל.  

פראן טורס חוגג ואיתו שאר הקבוצה (La Liga)פראן טורס חוגג ואיתו שאר הקבוצה (La Liga)

לשחק עם שני חלוצים מרכזיים זו לא תוכנית קבועה אצל פליק, אבל זהו כלי טקטי שגורם ליריבות לחשוב מחדש על המשחק שלהן, מכיוון שהן רגילות לברצלונה שבונה יותר את המשחק שלה. עם ה'דאבל 9', בארסה משחקת ישיר יותר וכפי שדייגו סימאונה הסביר אחרי שחווה זאת על בשרו, הקטלונים כבשו מספר שערים ללא דאבל פסים או משחק מסירות משולב, אלא פשוט על ידי משחק ישיר יותר של הרמות ובעיטות.

בעיני פליק, הרחבת ארסנל הכלים של הקבוצה היא חיונית כדי לגרום ליריבות לבלבול, ונראה שלבנדובסקי וטורס מסתדרים מצוין, כשהפולני מצד אחד מקבל בהבנה את החילופים והספרדי מצד שני מקבל את זה שהוא שחקן מחליף בצורה הכי טובה שיש, מבלי להתמרמר וכדומה – וגם כשהם יחד על הדשא הדברים עובדים טוב לקבוצה.

הרמוניה מצוינת עם טורס וגם עם פליק. לבנדובסקי והחגיגה האופיינית (La Liga)הרמוניה מצוינת עם טורס וגם עם פליק. לבנדובסקי והחגיגה האופיינית (La Liga)

לבנדובסקי ממשיך להוכיח שהוא כרגע החלוץ בכושר הטוב ביותר בלה ליגה והוא נותר מועמד חזק לנעל הזהב. החלוץ של ברצלונה כבש 25 שערים העונה בליגה, שלושה יותר מקיליאן אמבפה, ומצא את הרשת בשמונה מתוך תשעת המשחקים האחרונים שלו. בגיל 36, הוא נהנה מהעונה הטובה ביותר שלו בברצלונה. הוא שובר את כל שיאיו, ויחד איתו גם הקבוצה שלו שבעונת שיא מבחינה התקפית. הכושר והדיוק שלו מדהימים בדיוק כמו שהם היסטוריים. 

ומה עם טורס? עונה של 15 שערים לא באה ברגל, במיוחד לא אם קיבלת רק 1,218 דקות שהתפרסו על פני 34 משחקים שונים. טורס כבש שער בממוצע כל 88 דקות בליגה הספרדית (תשעה ב-22 משחקים) ובכל המסגרות העונה יש לו שער כל 81 דקות, כשהוא גם בישל שלוש פעמים. לא פלא שברצלונה רוצה להאריך לו חוזה - ואחרי שנחשב לשחקן מושמץ בתחילת דרכו במועדון, מי יודע אם הקושי הכלכלי לא יגרום לזה שיהיה החלוץ הפותח כשחברו הפולני יפנה את מקומו.

נזכיר שלאליפות האפשרית של ברצלונה יש עדיין אתגר גדול אחד לפניה, הקלאסיקו במונז'ואיק, אך לעת עתה הבלאוגרנה נהנים מיתרון של שלוש נקודות, עם יתרון גם במאזן הישיר. 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה