התכנית האפשרית לסיום העונה בליגה הספרדית וההכרזה על ברצלונה כאלופה, ריאל מדריד סגניתה ושאר המיקומים בטבלה כפי שהם כעת, עשויים לגרום לבעיה גדולה עבור אתלטיקו מדריד, שבמצב הנוכחי לא תשחק בעונה הבאה בליגת האלופות משום שעת היציאה לפגרה בעקבות משבר הקורונה הייתה במקום השישי בלבד.
אם יוחלט שלא לחזור לשחק ולהשלים את כל המחזורים שנותרו, הקבוצה של דייגו סימאונה תשחק בעונה הבאה בליגה האירופית בלבד. כחלק מהמטרות שלה בכל עונה, הגעה לליגת האלופות היא מצרך חיוני בטח מבחינה כלכלית שכן הסכומים שמגיעים מהמפעל אחראיים לכיסוי ההוצאות הגדולות והרצון להשתייך לקבוצות הצמרות שיכולות להתחרות בגזרת הרכש. העונה לשם השוואה הרוויחו הקולצ’ונרוס 77 מיליון אירו מליגת האלופות.
נוסטלגיה: ריבאלדו, זידאן, פורלאן ועודבליגה האירופית הסכומים כאמור קטנים בהרבה. ב-2017/18 הרוחיבלנקוס זכו בתואר ועדיין לא התקרבו לסכום שכזה, כאשר גרפו 16 מיליון אירו בלבד. ההבדלים הם תהומיים ולכן הגעה לליגת האלופות היא מצרך חיוני להמשך התחרותיות של הקבוצה ברמות הגבוהות בשנים הקרובות. במועדון מעריכים שאי הגעה לצ’מפיונס תחייב ככל הנראה מכירה של אחד השחקנים הבכירים כדי לחפות על הפער.
בלי קשר לכך, גם הנזק הכלכלי האדיר שתותיר מגיפת הקורונה גם תיצור בעיה גדולה ממילא לקבוצה, כמו לשאר המועדונים באירופה ולכן בכל מקרה בקבוצה יצטרכו לחשוב על שיטת עבודה שתותיר אותה עם נזק מינימלי. סאול עדיין מבוקש במנצ’סטר יונייטד ואין ספק שהמצב החדש עשוי לקרב את המעבר שלו לאולד טראפורד.
שחקנים נוספים שעשויים לעבור עם תומאס פארטה שסעיף השחרור שלו עומד על 50 מיליון אירו, תומא למאר, סנטיאגו אריאס או דייגו קוסטה גם כן נחשבים למי שעשויים ללכת כדי למלא את הבור הכלכלי שייפער. הנושא גם ישפיע על הרכש, שכן לקבוצה ממדריד לא יהיו סכומים גבוהים לשלם בחלון ההעברות הקרוב בקיץ.