תופעה שנויה במחלוקת במונדיאל בקטאר. ישראלים רבים מחזיקים במאות כרטיסים למשחקי השלבים המכריעים של גביע העולם. הם לא “נתקעו” עם הכרטיסים, אלא קנו אותם כדי למכור ולעשות עליהם כסף, ונראה שהולך להם לא רע.
ספקי כרטיסים בעולם נדהמו מכמות הספסרות שהישראלים עושים ואמרו: “לא נתקלנו בכזה דבר, כל כך הרבה כרטיסים, יותר מכל אחד אחר, יש להם ערימות של כרטיסים והם הספסרים הכי גדולים”. אחד הספקים בעולם אף שאל: “מה זה, הספורט הלאומי שלכם?”
קיימות כל מני קבוצות מיוחדות, אחת נקראת כרטיסים לקטאר, שם מציעים כרטיסים למשחקים המכריעים שנשארו, כאשר רואים שאנשים מוכרים את זה כדי לעשות ’מכה’ של כסף. כך למשל שישה כרטיסים למשחק של מרוקו מול פורטוגל במקומות שונים באצטדיון נמכרו ב-35 אלף שקלים.
ישראלים מציעים כל הזמן כרטיסים באלפי שקלים ואלפי אירו לכל הקטגוריות, כשגם התחילו למכור חדרים במלונות. יש כרטיסים למשחק בין ארגנטינה להולנד וצרפת מול אנגליה, כאשר לשני המשחקים האלה מכרו כרטיסים ב-3,500 ש”ח לשני המשחקים יחד או 2,000 ש”ח לכל אחד מהמשחקים לחוד.
כרטיס לברזיל מול קרואטיה הוצע למכירה ב-2,500 ש”ח. עבור כרטיס נוסף לאנגליה מול צרפת ביקשו 700 אירו לכרטיס, ארגנטינה מול הולנד נמכר גם ב-2,000 שקל או 2,200, הכרטיסים נמכרים בכל מני תעריפים וכל מני מקומות. למשחק הגמר בקטגוריה 2, מבקשים 3,200 אירו לכרטיס. שני כרטיסים לחצי הגמר מוכרים ב-2,600 דולר יחד.
נראה שהישראלים פשוט שוברים שיאים. בישראל יש ביקוש ענק למשחק של מרוקו, מחפשים כל כרטיס שאפשר להשיג. כמו כן, במשחקים יש לפעמים עשרות מקומות פנויים, כיוון שאדם יכול לקנות בפיפ”א חמישה כרטיסים וארבעה יכול להעביר, וכרטיס שמופיע עליו השם שלו הוא לא יכול להעביר לאף אחד.
תופעה נוספת היא שבשלבים הראשונים של הטורניר, אם היו רואים שהאצטדיון לא מלא, היו מכניסים אנשים שעמדו מחוץ לאצטדיון בחינם עד שממלאים, כך שרבים מהאנשים בקטאר הרוויחו מההפקר.