"אסור לטעות שוב", קבע אתמול בבוקר הכותרת בעיתון מארקה, שכה מזוהה עם ריאל מדריד. זה לא היה מדויק לגמרי. אחרי הקרב מול אטאלנטה יש ללבנים שני משחקים נוספים בליגת האלופות בינואר, ו-6 נקודות בהם היו אמורות להספיק כדי לעלות לשלב הבא גם במקרה של הפסד בברגמו. ואולם, מבחינה פסיכולוגית החשיבות באמת הייתה כבירה.

הפסדים לליל, מילאן וליברפול הותירו את הקבוצה על סף משבר, אם לא מעבר לכך. פיאסקו רביעי בצ'מפיונס היה משאיר את ריאל מתחת למקום ה-24 בטבלה בחג המולד, והלחץ היה עלול לעלות למימדים לא סבירים. היה צורך בתוצאה מכוננת, ומשחק חוץ מול היריבה הגאה של הליגה האיטלקית היווה הזדמנות לכך. 

ריאל כבר ניצחה את אטאלנטה בסופר קאפ האירופי באוגוסט, אך הפעם המשימה הייתה קשה יותר. החבורה של ג'אן פיירו גספריני, אשר מבוגר בשנה וחצי מקרלו אנצ'לוטי, צברה תאוצה יוצאת דופן. היא רשמה 12 ניצחונות רצופים בכל המסגרות מאז תחילת אוקטובר, ובמומנטום הזה ממש לא חששה מאלופת אירופה.

גספריני ואנצגספריני ואנצ'לוטי (רויטרס)

במאבק בין שני המאמנים הוותיקים האלה, היה לכאורה לגספריני יתרון מבחינה טקטית כי הוא הקבוצה שלו רצה במערך קבוע, בעוד אנצ'לוטי עדיין מחפש את הנוסחה הנכונה בעקבות צירופו של קיליאן אמבפה. הייתה זו סכנה ממשית עבור המדרידאים, אבל גם צ'אנס נהדר לפתוח דף חדש, להסיר את הספקות בליגת האלופות ולדאוג לכותרות חיוביות באמת. 

יש לריאל שחקן שיודע לקחת את הצ'אנסים האלה, וקוראים לו ג'וד בלינגהאם. לכוכב האנגלי ישב קוף גדול למדי על הגב בכל הקשור למאבקים באירופה. זוכרים מתי הובקע שערו האחרון בליגת האלופות עד אתמול? זה היה עוד ב-2023, ב-2:4 על נאפולי בשלהי נובמבר. את הקריירה במדי ריאל בליגת האלופות פתח בלינגהאם עם שער ניצחון דרמטי על אוניון ברלין בזמן פציעות בסנטיאגו ברנבאו, ובסך הכל רשם 4 שערים בשלב הבתים, אך בשלבי הנוקאאוט הזרם פסק. 

לוקח את הצלוקח את הצ'אנסים שלו. ג'וד בלינגהאם חוגג (רויטרס)

היו לו משחקים חיוביים, כמובן, ולא נשכח את הבישול לוויניסיוס שהבטיח את התואר בגמר מול דורטמונד, אבל בגדול זה לא היה אותו דבר. התופעה תקפה גם לליגה הספרדית – 19 שערים היו במסגרתה לג'וד בעונה שעברה, וזה מאזן נפלא עבור קשר, אבל 13 מהם נפלו ב-2023. איך שלא תסתכלו על זה, החלק של 2024 היה מרשים הרבה פחות, ורק שער ניצחון סופר דרמטי על ברצלונה בקלאסיקו באפריל השכיח זאת במידה מסוימת.

יש כאן סוג של פרדוקס, כי ב-2024 זכה בלינגהאם באליפות ספרד ובליגת האלופות. הוא גם הגיע עם נבחרתו לגמר אליפות אירופה, במהלכו כבש את אחד השערים המופלאים בתולדות המפעל. למספרת בשמינית הגמר מול סלובקיה היה שילוב מושלם של עיתוי ויופי, והיא הדגישה עד כמה השחקן המיוחד הזה ווינר. היכולת לספק את הרגע העילאי הזה בולטת במיוחד על רקע העובדה כי היה זה טורניר חלש למדי מבחינה אישית וגרוע מבחינה קבוצתית. איך צלעה החבורה של גארת’ סאות’גייט למרחק נגיעה ממדליות הזהב, כאשר המאמן ספג ביקורת ארסית בכל צעד? זו תעלומה בפני עצמה. בשורה התחתונה, התואר חמק מבלינגהאם, ולפרפקציוניסט כמוהו זה לא היה פשוט לעיכול.

חווה תסכול אחרי היורו. בלינגהאם מאוכזב (רויטרס)חווה תסכול אחרי היורו. בלינגהאם מאוכזב (רויטרס)

ואז החלה העונה החדשה בריאל, והוא מצא את עצמו נדחק לעמדה קצת יותר אחורית. בעונת הבכורה בסנטיאגו ברנבאו העניק לו אנצ'לוטי חופש פעולה נרחב מאוד, אבל כעת היה צורך לשלב במערך את אמבפה, והעסק נהיה מורכב יותר. גם הכדורים שהיו צריכים להיכנס לא נכנסו, והייתה תחושה כי בלינגהאם איבד את מגע הזהב שלו. לפני שנה הכל הלך לו, ועכשיו המזל השתנה מאוד – אולי לא ב-180 מעלות, אבל בערך ב-160.

עד לתחילת נובמבר לא היה לו שער אחד לרפואה, בשום מסגרת. במקום שערי ניצחון בקלאסיקו, הוא ספג תבוסה 4:0. בליגת האלופות הוא לא הושיע כאשר מילאן פירקה את ריאל 1:3 בניצוחו של טיג'אני ריינדרס – ההולנדי שלט במרכז המגרש ביד רמה בהופעה סטייל בלינגהאם. 

בקיצור, זה לא היה זה, וגם הגישה של אנצ'לוטי לא תמיד מצאה חן בעיניו. האם האיטלקי באמת היה צריך לכתוב כי זכייתו בתואר מאמן העונה מטעם פראנס פוטבול הייתה בעיקר בזכות ויניסיוס ודני קרבחאל? האם לא עדיף להמשיך לייעל את השיטה כך שהיא תביא לידי ביטוי את הצדדים החזקים ביותר של האנגלי? בלינגהאם הוא הכוכב המרכזי הכי צעיר בסגל, ועם כל הכבוד לאמבפה ואפילו לוויניסיוס, הוא הדמות הכי מתאימה להפוך לפנים של המועדון. בתחילת העונה שעברה זה באמת הרגיש כמו קבוצה של ג'וד. ואם הכל ילך כשורה, כך זה צריך להימשך.

ריאל היא הקבוצה שלו? גריאל היא הקבוצה שלו? ג'וד בלינגהאם (רויטרס)

בחודש האחרון, המגמה התחילה להשתפר באופן מהותי מבחינת בלינגהאם. השער הנאה לרשת אוססונה שבר את הבצורת וגרם לתפנית בהלך הרוח. הכיבוש המאוחר ב-0:3 על לגאנס לא היה מהותי מבחינת הנקודות, אך היה חשוב מבחינה אישית. לאחר מכן הגיע גם הפנדל לרשת חטאפה, אותו אפשר לו אמבפה לבעוט אחרי ההחמצה שלו באנפילד.

שער השוויון לרשת בילבאו התברר כזמני, וריאל הפסידה בסן מאמס, אבל היה זה כיבוש במשחק רביעי ברציפות – וזו כבר הצהרה של ממש. בשבת הבקיע בלינגהאם במשחק חמישי ברציפות, והפעם בתזמון קריטי בדרך לניצחון בג'ירונה. כאשר הוחלף בהפסקה בגלל פגיעה קלה, הייתה דאגה גדולה בקרב האוהדים לגבי כשירותו לנסיעה הגורלית לברגמו. אז אתמול הוא היה שם – ועוד איך היה. 

האיש של ריאל מדריד בתקופה האחרונה. גהאיש של ריאל מדריד בתקופה האחרונה. ג'וד בלינגהאם (רויטרס)

ניתן לומר כי היה זה המשחק הטוב ביותר של בלינגהאם העונה. הוא נלחם יותר מכולם, הנהיג יותר מכולם, ופרח במיוחד דווקא אחרי שאמבפה נפגע והוחלף במחצית הראשונה. והיה גם שער נהדר. מארטן דה רון ההולנדי הוא שומר עקשן ונוקשה, אבל האנגלי גרם לו להיראות כמו שחקן חובב, חלף על פניו תוך הרחבה וסיים בבעיטה חדה לרשת ברגלו השמאלית שאמורה להיות "חלשה" יותר על הנייר.

כך עלו הלבנים ל-1:3, ובסופו של דבר היה זה השער שהביא את כל הנקודות. אטאלנטה הייתה טובה, אדמולה לוקמן הפנטסטי צימק ל-2:3, ובאופן כללי היה זה משחק כייפי לצפייה עבור כל אוהד ניטרלי. ריאל ליקטה בו ניצחון חיוני, ובלינגהאם נמנע מלסיים את כל שנת 2024 ללא כיבוש בליגת האלופות. זה סמלי, אבל הסמליות הזו חשובה.

נמנע מלסיים את 2024 בלי שער בצנמנע מלסיים את 2024 בלי שער בצ'מפיונס. ג'וד בלינגהאם (רויטרס)

שלשום פורסם כי בלינגהאם נכלל ברשימת המועמדים לתואר אישיות הספורט של השנה באנגליה מטעם ‘BBC’ – פרס עתיק שנחשב ליוקרתי בממלכה. מעריכים כי יריבו על הכתר יהיה לוק ליטלר בן ה-17 ששולט בדארטס. אם יזכה, יהיה ג'וד הכדורגלן השישי בלבד בהסיטוריה שעושה זאת, אחרי בובי מור ב-1966, פול גסקוין ב-1990, מייקל אואן ב-1998 ודייויד בקהאם ב-2001 וריאן גיגס ב-2009.

בשנתיים הקודמות, אגב, הזוכות היו כדורגלניות – בת' מיד ומארי ארפס. והעניין הוא כי בלינגהאם יכול לעשות זאת בשנה שהייתה לא מרשימה בסטנדרטים הגבוהים שלו. הטוב ביותר עדיין לפניו, ואולי 2025 תהיה מוצלחת יותר. המומנטום שוב חוזר אליו, ואוהדי ריאל יכולים להיות מאושרים מכך. גם אוהדי נבחרת אנגליה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה