כאשר מסתכלים על תוצאות הגרלת שלב הליגה של ליגת האלופות, חשוב להיזכר בהגרלת שלב הבתים לפני שנה. כל הכותרות דיברו אז על "בית המוות", אליו הוגרלו פאריס סן ז'רמן, מילאן, בורוסיה דורטמונד וניוקאסל. הייתה התרגשות לקראת מפגשים שקולים יחסית בין ארבע קבוצות, אשר לכל אחת מהן סיכוי סביר להעפיל לשמינית הגמר. בסופו של דבר, הבית הזה גם קיים. דורטמונד, שפתחה אותו עם שני משחקים ללא שער זכות, סיימה בפסגה, ובאופן כללי היו דרמות רבות בכל המחזורים.
ואולם, יש משהו קצת עצוב ומתסכל בכך שבית כזה מעורר התפעלות. זה מדגיש עד כמה שלב הבתים הפך למאוס באופן כללי. חלק נכבד מהבתים היו צפויים מראש, והם לא עוררו עניין ממשי אפילו בקרב אוהדי הקבוצות המשתתפות. למשל, בעונה שעברה הוגרלו ברצלונה ופורטו בצוותא עם שחטאר דונייצק ואנטוורפן, והיה ידוע כיצד זה יסתיים. בבית של מנצ'סטר סיטי, פורטו, יאנג בויז והכוכב האדום אפשר היה לנחש מראש ברמה סבירה מאוד של ודאות את המיקום המדויק של כל קבוצה – וכך אכן היה בטבלה הסופית.
ברוב המקרים, הקבוצות הגדולות היו בטוחות בהעפלתן, ושלב הבתים היה משעמם מבחינתן. באשר לקבוצות הקטנות, הן עמדו לפני ההגרלה בפני דילמה. למה עדיף לקוות? מצד אחד, אתה רוצה מפגשים זוהרים מול יריבות נוצצות, כי זה מלהיב את האוהדים, מושך תשומת לב תקשורתית וגם מעשיר את הקופה. מצד שני, אתה בכל זאת רוצה שיהיה לך סיכוי כלשהו להימנע מהדחה בסתיו. וכאן הייתה הבעיה – אי אפשר גם וגם. לצורך העניין, היה כיף גדול להיות אוהד מכבי חיפה לפני שנתיים כאשר היא התמודדה מול סן ז'רמן, יובנטוס ובנפיקה, אבל למרות הניצחון המפואר על הגברת הזקנה זה נגמר במקום האחרון.
שחקני פאריס סן ז'רמן חוגגים (הטוויטר של פאריס סן ז'רמן)לשיטה החדשה יש חסרונות ברורים, אבל היא פותרת את שתי הבעיות המבניות של שלב הבתים. היא מעניקה לקבוצות הגדולות מפגשים מסקרנים כבר בסתיו – ועבור חלק מהקבוצות מדובר בהרבה משחקים כאלה. במקביל, היא מאפשרת לקבוצות הקטנות ליהנות מכל העולמות – גם לשחק מול אימפריות, וגם להיאבק על העפלה לשלב הבא עם סיכוי יותר מסביר להצלחה.
מגון רחב של כותרות היה אתמול באתרים אחרי ההגרלה. לפני שנה כולם התמקדו בבית המוות המדובר, אבל עכשיו היו לעורכים אופציות שונות. ארבעה מתוך חמשת הגמרים האחרונים של המפעל ישוחזרו בשלב הליגה. אפשר לדבר על ריאל מדריד מול דורטמונד, על ריאל מול ליברפול, על באיירן מול סן ז'רמן, על סיטי נגד אינטר. אפשר גם להתרגש מברצלונה נגד באיירן, אז הולך האנזי פליק לפגוש את האקסית. או שאתם הכי מחכים לבואו של צ'אבי אלונסו לאנפילד עם לברקוזן. או אולי אתם חושבים שדווקא יובנטוס של טיאגו מוטה מול מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה זה המשחק הכי אטרקטיבי – הנה לכם צ'אנס לנקמה של הברזילאי-איטלקי על ההצגה של בוסקטס ב-2009.
בקיצור, יש המון נושאים לדיון – וזה משהו שלא היה מעולם. בשלב הבתים, היו לכל קבוצה שלוש יריבות, אותן פגשה פעמיים. עכשיו יש לכל קבוצה שמונה יריבות ובחלק גדול מהמקרים יש זוויות עסיסיות. מובן מאליו כי חלק מהמשחקים בין מועדוני הפאר, במיוחד אלה שישובצו במחזורים האחרונים בינואר, עלולים להיות חסרי משמעות. כלומר, ייתכן שריאל תפגוש את ליברפול כאשר שתיהן כבר יבטיחו את מקומן בשמינית הגמר, ואז זה פחות מעניין בהגדרה. חוץ מזה, יהיו שיגידו כי לקבוצות הגדולות יהיה קשה להיכשל ולא לסיים בין 24 הראשונות מתוך 36 – כלומר כולם אמורים להמשיך הלאה, וזה מוריד את הערך של המשחקים. במידה מסוימת זה נכון, אבל להגרלה יש משמעות כאן.
שחקני ריאל מדריד (La Liga)לצורך העניין, סיטי נהנתה ממנה מכובדת של מזל אתמול, כאשר קיבלה משחקים ביתיים מול קלאב ברוז' וספרטה פראג, וגם משחק חוץ מול סלובן ברטיסלבה. על הנייר, אלה תשע נקודות בטוחות, וצריך לקרות נס של ממש כדי שאלופת אנגליה לא תסיים במיקום גבוה. בנוסף לאינטר, יובנטוס וסן ז'רמן, יש לה גם קרבות מול יריבות בסדר גודל "בינוני" בדמותן של ספורטינג ליסבון ופיינורד.
אלא שזה לא המצב של סן ז'רמן. אלופת צרפת הוגרלה מול סיטי, באיירן, אתלטיקו מדריד, ארסנל, פ.ס.וו איינדהובן, זלצבורג, ג'ירונה ושטוטגרט. אין לה משחקים קלים כלל. מול ארבע היריבות הראשונות ברשימה, היא יכולה לראות את עצמה כאנדרדוג במצבה הנוכחי. אם תפסיד לכולן, ותמעד פעם או פעמיים מול שתי יריבות מסוכנות נוספות, היא תמצא את עצמה בחוץ בתום שלב הליגה. זה לא מדע בדיוני. כל משחק יהיה חשוב עבור הקטארים, ומצבם לא טוב יותר בהשוואה לבית המוות מלפני שנה.
כעת בואו נסתכל על הקבוצות הקטנות יותר באמצעות הדוגמה הנהדרת של ברסט. המועדון הצרפתי הצנוע העפיל לראשונה בתולדותיו לליגת האלופות, וזו עלולה להיות גם ההשתתפות האחרונה שלו אי פעם. בשלב הבתים המסורתי, הייתה ברסט מקבלת הגרלה נוצצת ללא סיכוי להעפיל או הגרלת "משעממת" עם יריבות מול ניתן להתמודד. כעת יש לה וגם וגם. באופן מופלא, קיבלו הצרפתים את ריאל ואת ברצלונה בו זמנית.
שחקני ברסט חוגגים (רויטרס)אוהדי ברסט יכולים להתרגש גם לקראת הביקור של אלופת אירופה, וגם לקראת הנסיעה לבירת קטלוניה (רק חבל מבחינתם שקאמפ נואו עדיין בשיפוצים). ברסט עלולה להפסיד לשתיהן, וגם ללברקוזן, אבל עדיין תתמודד מול יריבות מולן תוכל לשאוף לתוצאות חיוביות. איינדהובן, שחטאר, רד בול זלצבורג, שטורם גראץ וספרטה פראג מעניקות לה את הזכות לחלום בגדול. 9 או 10 נקודות עשויות להספיק כדי לסיים בין 24 הראשונות.
זה נכון גם לגבי זלצבורג. בעונה שעברה, קיבלה הקבוצה של אוסקר גלוך הגרלה עגומה למדי בשלב הבתים מול אינטר, ריאל סוסיאדד ובנפיקה. מצד אחד, היה זה בית קשה מאוד, אך מצד שני הוא גם לא היה סקסי כלל, ולפיכך לא זכה לתשומת לב תקשורתית משמעותית. השוורים האדומים ניצחו את הנשרים בליסבון, אך עדיין סיימו במקום האחרון, והופעותיו של גלוך – טובות ככל שהיו – לא עשו כותרות גדולות ברחבי היבשת. כעת יש לקשר הישראלי מפגשים אטרקטיביים יותר.
זלצבורג תארח את סן ז'רמן ואת אתלטיקו, ותתארח אצל ריאל מדריד ואצל לברקוזן. המפגשים האלה עשויים להבליט את יכולותיו של גלוך, אבל גם אם זלצבורג תפסיד בכולם, היא עדיין תוכל להילחם על העפלה לשלב הבא במשחקים מול פיינורד, דינמו זאגרב, ברסט וספרטה פראג.
אוסקר גלוך (האתר הרשמי של זלצבורג)השיטה החדשה מייצרת, אם כך, גיוון. היא מעשירה מאוד את ספקטרום היריבות עבור כל קבוצה, ומאפשרת לכל קבוצה להתמודד בוודאות מול יריבות דומות לרמתה. יש יותר משחקים בין המועדונים הגדולים, וזה טוב לרייטינג. יש יותר משחקים בין המועדונים הקטנים, וזה טוב לתחרותיות. כעת צריך רק לראות איך זה יעבוד בפועל, וכמה מהמשחקים המסקרנים על הנייר יתקיימו בפועל בגארבג' טיים.
בהקשר זה, אופ"א עשתה מאמץ לגרום לכך שגם הדירוגים בתוך שמונה הראשונות יהיו משמעותיים. למשל, הקבוצות שידורגו בשני המקומות הראשונים לא יוכלו לפגוש זו את זו עד הגמר, וזה בהחלט שיקול לא מבוטל בשלב הנוקאאוט. ככל שאתה מדורג גבוה יותר, כך הסיכוי שלך למסלול נוח יחסית גבוה יותר. האם זה באמת יעבוד כך? נמתין ונראה, אבל לפחות הושקעה כאן מחשבה.
מעבר לכך, ההיבט החיובי ביותר בשיטה הנכונה הוא הדחה סופית ומוחלטת של הקבוצות החלשות, בלי מעבר לטורניר "נחות" יותר. השיטה האבסורדית, במסגרתה המשיכו הקבוצות שסיימו במקום השלישי בבתיהן בשלב הבתים בליגת האלופות לליגה האירופית, גרמה בפועל לעידוד כישלונות. למשל, צברה אתלטיקו מדריד שלוש נקודות בלבד בשלב הבתים בעונת 2009/10, אבל זה הספיק כדי למפעל המשני כי היא סיימה מעל אפואל ניקוסיה, והעסק נגמר בהנפת הגביע בגמר הליגה האירופית. פארסות כאלה לא יכולות לקרות יותר, וזה טוב. בתום טורניר המוקדמות בקיץ, רשימת המשתתפות בכל שלושת המפעלים סגורה, ואין מעברים ביניהם.
שחקני אתלטיקו מדריד חוגגים (לה ליגה)בשורה התחתונה, יש לא מעט ספקות לגבי השיטה חדשה. היא הרבה פחות אינטואיטיבית להבנה בהשוואה לשלב בתים שגרתי, ולפני שיוצאים לדרך לא קל להעריך כיצד ישפיעו שיקולים ספורטיביים ופסיכולוגיים על המתרחש. אלא שיש כאן גם יתרונות מובהקים, ובעולם בו יש הרבה יותר מדי חדשות רעות גם כך, עדיף להתמקד בצד החיובי. בואו נקווה שליגת האלופות במתכונתה הנוכחית תהיה טובה יותר.
שיחה נכנסת: איך קרה שנשכח טלפון במגרש?