מבטיחה ומעניינת מתמיד: סלובניה מגיעה ליורו

האסוציאציה הראשונה שעולה לחובב כדורגל ישראלי ששומע את צירוף המילים “נבחרת סלובניה בכדורגל” היא ככל הנראה אותה בעיטה אדירה של ערן זהבי לחיבורים של יאן אובלק במפגש בין נבחרת ישראל של אנדי הרצוג דאז לסלובנים במסגרת מוקדמות יורו 2020, אך מאז אותו משחק בספטמבר 2019 בלובליאנה, שהסתיים במפח נפש עם הפסד 3:2 אחרי ספיגה אופיינית של הכחולים-לבנים בדקה ה-90, מים רבים עברו בנהר, ולא רק בנבחרת שלנו, אלא גם אצל הסלובנים.

כמעט חמש שנים לאחר מכן, ב-16.6.24 בשטוטגרט, סלובניה תפתח את אליפות אירופה השנייה בתולדותיה עם מפגש קשה מול דנמרק. מלבד הסקנדינבים הנהדרים, הסלובנים הוגרלו לבית קשה ביותר עם סרביה ואנגליה, כך שהם יגיעו כאנדרדוג לכל משחק בשלב הבתים. למרות זאת, אסור לזלזל בהם אפילו לרגע, והם בהחלט נבחרת שתוכל לעשות צרות לנבחרות רבות ולהגיע רחוק בטורניר.

סלובניה היא רפובליקה בדרום-מרכז אירופה. היא גובלת באיטליה במערב, באוסטריה בצפון, בים האדריאטי בדרום-מערב, בקרואטיה בדרום ובמזרח ובהונגריה בצפון-מזרח. ב-1989 החליט הפרלמנט של סלובניה על היפרדותה מיוגוסלביה ושנה לאחר מכן אושרה החלטה זו במשאל עם. ב-1991 הכריזה סלובניה על עצמאותה ושנה לאחר מכן הכיר האיחוד האירופי בעצמאותה ונבחרת הכדורגל שלה נרשמה בפיפ”א.

ערן זהבי חוגג על אדמת לובליאנה. שער גדול, אך משחק שהסתיים במפח נפש ישראלי (רויטרס)

בהיסטוריה הלא ארוכה שלה, סלובניה לא הפכה למעצמת כדורגל, ובשנים האחרונות הגאווה הספורטיבית של המדינה הצנועה הגיעה דווקא מנבחרת הכדורסל, אותה הוביל ב-2017 אחד הכדורסלנים הטובים בעולם כיום, לוקה דונצ’יץ’, לזכייה היסטורית באליפות אירופה ולמקום הרביעי באולימפיאדה טוקיו ב-2020, שהייתה הראשונה אי פעם בה נבחרת הכדורסל של המדינה משתתפת.

נבחרת הכדורגל שלה מדורגת כיום במקום ה-57 בדירוג פיפ”א. היא העפילה למונדיאל פעמיים – בשנת 2002 ובשנת 2010, אז גם הגיעה לדירוג השיא שלה בפיפ”א (15). ליורו היא העפילה כאמור פעם אחת, בשנת 2000, והקיץ זו תהיה הפעם השנייה שהיא תשחק בטורניר. בשלושת הטורנירים הגדולים בהם שיחקה עד כה, היא הודחה בשלב הבתים. במשחקי ההכנה האחרונים שלה לפני היורו, שנערכו בלובליאנה, גברה 1:2 על ארמניה ונפרדה ב-1:1 עם בולגריה.

לוקה דונצ'יץ'. המקור לגאווה של הסלובנים בספורט (רויטרס)

האיש על הקווים: מתיאז’ קק הוא גיבור לאומי

בודדים השחקנים של סלובניה הנוכחית שחוו טורניר גדול עם הנבחרת, אך מי שכן עשה זאת ויוכל להביא מהניסיון שלו הוא המאמן מתיאז’ קק. קק בן ה-62 הוא בלם עבר ששיחק ברוב הקריירה במאריבור המקומית ומעט בליגה האוסטרית. אחרי שפרש במדי מאריבור, שימש במשך עונה כעוזר המאמן של הקבוצה ובעונה שאחרי כן, עונת 1999/2000 מונה למאמן הראשי והוביל את הקבוצה לאליפות. בתחילת העונה שלאחר מכן, עזב, אך חזר אחרי שנתיים והוביל את הקבוצה לאליפות נוספת.

אחרי שעבד במשך שנה בנבחרות הצעירות של סלובניה, מונה בינואר 2007 למאמן הנבחרת הבוגרת והוביל אותה למונדיאל 2010 בדרום אפריקה לאחר שזו גברה על רוסיה בפלייאוף. במונדיאל עצמו, שהיה גביע העולם השני של הנבחרת אי פעם, סלובניה השיגה את הניצחון הראשון שלה אי פעם במונדיאל עם 0:1 על אלג’יריה. במשחק השני שלה בשלב הבתים, הובילה 0:2 על ארה”ב במחצית, במשחק שלבסוף הסתיים ב-2:2, ואילו במשחק השלישי הודחה לאחר הפסד 1:0 לאנגליה.

מתיאז' קק. לא הטורניר הגדול הראשון שלו עם הנבחרת (עמרי שטיין)

באוקטובר 2011, המאמן סיים את תפקידו לאחר תוצאות לא מוצלחות במוקדמות יורו 2012. מאז, עבר באל איתיחאד הסעודית ממנה פוטר אחרי חודשיים וברייקה הקרואטית, אותה הוביל לאליפות הראשונה שלה אי פעם ולשני גביעים והפך לאגדת מועדון, עד שהתפטר וחזר בנובמבר 2018 לקדנציה שנייה בנבחרת סלובניה. אחרי אותו קמפיין מוקדמות יורו בו סלובניה, כמו גם ישראל, נכשלו במשימה לעלות לטורניר, הסלובנים החלו במגמת עלייה תחת קק.

תחילה, הם סיימו במקום הראשון בדרג ג’ של ליגת האומות ועלו לדרג ב’. למונדיאל 2022 הם לא הצליחו לעלות וסיימו במקום הרביעי בבית המוקדמות, אך אז, כשבתווך גם נמנעו מירידה בחזרה לדרג ג’ בליגת האומות, בקמפיין האחרון של מוקדמות היורו הם סיימו במקום השני אחרי דנמרק ולפני פינלנד, קזחסטן, צפון אירלנד וסן מרינו וקק רשם הישג אדיר כשהוביל את הנבחרת הלאומית בפעם השנייה לטורניר גדול – אחרי המונדיאל, הפעם ליורו, והפך שוב לגיבור לאומי. אגב, למאמן יש בן לו קוראים בשם זהה – מתיאז’ קק, ששיחק כדורגל עד לפני ארבע שנים (גם כבלם) וכיום הוא משמש כעוזר מאמן במורה מהליגה הראשונה במדינה.

מתיאז' קק והצוות שלו. גיבור לאומי בסלובניה (רויטרס)

הקפטן והכוכב: יאן אובלק הוריד את הקוף מהכתף

יאן אובלק הוא ללא ספק אחד השוערים הטובים בעולם כבר עשור, אך כמו רבים מהכדורגלנים הגדולים בעולם, גם לו ישב קוף על הכתף – קוף הנבחרת. הוא לעולם לא הוביל את הנבחרת שלו לטורניר גדול, עד השנה הנוכחית. בגיל 31, עם סרט הקפטן על הזרוע, שוערה של אתלטיקו מדריד יהיה המנהיג הבלתי מעורער של סלובניה.

אחרי עשור בשורות הקולצ’ונרוס, אובלק עשוי לעבור קבוצה בקיץ. רק לפני כמה שבועות עלו דיווחים בספרד כי אתלטיקו מדריד “תקשיב להצעות עבורו בקיץ” וכי כבר סומן עבורו המחליף האולטימטיבי – גיורגי ממראדשווילי, שוערה הגיאורגי של ולנסיה. אובלק אומנם נחשב לשחקן מפתח בקבוצה מבירת ספרד, אך הוא כבר לא צעיר והוא נחשב לאחד המשתכרים הגבוהים ביותר במועדון, כשהוא משלשל לכיסו לא פחות מעשרה מיליון אירו נטו בכל עונה.

חוזהו של אובלק הוא עד שנת 2028 והוא מוערך ב-30 מיליון אירו, כאשר סעיף שחרורו עומד על 120 מיליון אירו. השוער מבוקש במספר קבוצות בפרמייר ליג ומודע לכך, ובקיץ האחרון הוא אף דחה הצעה גדולה מערב הסעודית. אנגליה תהיה היעד המועדף על שוער הקולצ’ונרוס אם יצטרך לעזוב, אך לפי הדיווחים הוא מעדיף להישאר בקבוצה במדיה זכה באליפות, בסופר קאפ הספרדי והאירופי וגם בליגה האירופית. בינתיים, הוא ינסה להוביל את הנבחרת שלו לסנסציה בגרמניה.

יאן אובלק. קיץ שהוא צומת דרכים (רויטרס)

יצא מהדיכאון: יוסיפ איליצ’יץ’ חזר לנבחרת אחרי שנתיים וחצי

עם כל הכבוד לכולם, זהו הסיפור הגדול ביותר בכל מה שקשור לנבחרת סלובניה וללא ספק גם אחד מהסיפורים הגדולים ביורו הנוכחי. אחרי שנתיים וחצי בהם לא נכלל בסגל הנבחרת, יוסיפ איליצ’יץ’ חוזר בדיוק בזמן, לטורניר הגדול בגרמניה. הקשר/חלוץ בן ה-36, לו 79 הופעות ו-16 שערים במדים הלאומיים הוא הכדורגלן הבולט במדינה (מלבד אובלק) בדור הנוכחי. 

אחרי עשור בו הצטיין בליגה האיטלקית, ודווקא כשהגיע לשיא הקריירה והפך לכוכב של אטאלנטה המפתיעה והמרגשת של ג’אן פיירו גאספריני, בשלהי עונת 2021/22 איליצ’יץ’ סבל מדיכאון קשה לאחר שגילה כי אשתו ניהלה רומן מחוץ לנישואים. הוא לא היה מסוגל לשחק כדורגל, השמין מאוד ולבסוף, באוגוסט 2022 שוחרר מהקבוצה מברגמו בהסכמה הדדית והודיע על פרישה מכדורגל. לאחר חודשיים, החליט לחזור בו, חזר למולדתו וחתם במאריבור.

בהופעת הבכורה שלו, עלה מהספסל בדקה ה-77 עם כמה קילוגרמים עודפים, אך הראה שעדיין יש לו המון כדורגל וכבש. בסך הכל, בעונה שעברה הוא רשם שני שערים ושלושה בישולים ב-13 הופעות בכל המסגרות, אך בעונה הנוכחית הוא חזר להיות איליצ’יץ’ שכולנו מכירים וב-36 הופעות בכל המסגרות הוא כבש תשעה שערים והוסיף 11 בישולים עם יכולת נהדרת, שזיכתה אותו בזימון מחודש ומרגש למדים הלאומיים. במשחק הראשון שלו מאז החזרה לנבחרת, ב-1:2 על ארמניה במשחק ידידות, עלה מהספסל בדקה ה-59 וכבר לאחר ארבע דקות כבש את שער הניצחון והקפיץ את הקהל בלובליאנה.

יוסיפ איליצ'יץ' בהופעה האחרונה שלו במדי הנבחרת. חוזר לעצמו (רויטרס)

הולאנד הסלובני: בנג’מין ששקו רוצה לקרוע רשתות

אובלק ואיליצ’יץ’ הם הוותיקים שיובילו את הנבחרת מבחינת הניסיון, אך מי שצפוי להביא את הברק, האנרגיות והרעננות הוא ללא ספק בנג’מין ששקו, אחד החלוצים המבטיחים והמבוקשים ביותר באירופה. הוא חגג רק בחודש מאי האחרון 21 אביבים, אך כבר עבר דבר או שניים בקריירה וכבר נראה כמי שבשל לעשות את הצעד הבא ולעבור למועדון פאר. הוא מתנשא לגובה של 1.94, אך למרות זאת מהיר וטכני ביותר. יש לו שליטה מצוינת בשני הרגליים, משחק ראש משובח וחשוב מהכל – קור רוח וסיומת מופלאה מול השער.

ששקו נולד בעיירה הקטנה רדצ’ה אשר שוכנת במזרח המדינה, ואחרי שעבר במספר מחלקות נוער קטנות הגיע ב-2017 לדומז’אלה, ממנה נמכר כשנתיים לאחר מכן לרד בול זלצבורג תמורת 2.5 מיליון אירו. אחרי שתי עונות בקבוצת הבת מליגת המשנה, ליפרינג, בהן כבש 21 שערים והוסיף שלושה בישולים ב-44 הופעות, קפץ ששקו כיתה, רשם שנתיים נהדרות במדי זלצבורג ואף שיתף פעולה במשך כשנה וחצי עם אוסקר גלוך. החלוץ הרשית 29 פעמים והוסיף חמישה בישולים ב-70 הופעות ולאחר שזכה לכינוי ‘הולאנד הסלובני’, עשה מסלול דומה לנורבגי ועבר לבונדסליגה בקיץ האחרון – לרד בול לייפציג, שרכשה אותו תמורת 24 מיליון אירו בקיץ האחרון.

למרות המעבר לליגה איכותית הרבה יותר ואף על פי גילו הצעיר, ששקו לא התקשה יותר מדי והתפוצץ עם 18 שערים ושני בישולים ב-42 הופעות העונה. הוא קושר לאחרונה למועדונים גדולים ברחבי היבשת, כשארסנל ומילאן הוזכרו כרציניות ביותר במרדף אחרי השחקן, אך האריך היום (רביעי) את חוזהו בלייפציג עד 2029. החלוץ רשם את הופעת הבכורה שלו במדי סלובניה במשחק ידידות מול צפון מקדוניה כשהיה בן 18 ויום, ובכך שבר את שיא השחקן הצעיר ביותר שלבש את מדי הנבחרת. מאז, רשם 28 הופעות וכבש 11 פעמים במדים הלאומיים.

אוסקר גלוך ובנג'מין ששקו בימים ברד בול זלצבורג (האתר הרשמי של זלצבורג)