כאשר בישל אתמול (רביעי) קאי האברץ את השער של מרטין אודגור בדרך לניצחונה של ארסנל על לוטון, פצחו הסטטיסטיקאים בחגיגות משלהם. היה זה האסיסט הרביעי של הגרמני בליגה במדי התותחנים ואם מוסיפים שמונה כיבושים מקבלים מעורבות ישירה ב-12 שערים – וזהו שיא אישי. הנתון הטוב ביותר של האברץ בפרמייר ליג עד כה עמד על מעורבות ב-11 שערים בעונת 2021/22, וכעת הוא שיפר אותו, כאשר נותרו עוד כמעט חודשיים לסיום העונה. יש סיבה טובה לפתוח את בקבוקי השמפניה.
מובן שזה מאולץ, ואף מוגזם כי ממש לא מדובר בהישג יוצא דופן עבור חלוץ, אבל כאן בדיוק מסתתר הסיפור האמיתי מאחורי פריחתו של האברץ בתקופה האחרונה. כי הגרמני לא עבר מהצד הכחול לצד האדום של לונדון על תקן שחקן חוד. בעוד צ'לסי שמחה למכור אותו תמורת 65 מיליון ליש"ט, תוך שהיא מחזירה את רוב ההשקעה בו, היה בממלכה קונצנזוס מוחלט על כך שהיא לא ידעה לנצל את כישוריו כמו שצריך. הנטייה לשלב את האברץ כחלוץ מרכזי, או אולי תשע מדומה אם תרצו, הוגדר על ידי הפרשנים כטעות. כמעט בכל משחק הוא הראה כי זה לא התפקיד הטבעי מבחינתו ואחרי העזיבה הוא היה אמור לפתוח דף חדש בעמדה אחרת לחלוטין.
הרעיון הבסיסי של מיקל ארטטה היה להשתמש בהאברץ בקישור, לצד אודגור והרכש הנוצץ המרכזי דקלאן רייס. זה היה הטריו במרכז המגרש, כאשר הגרמני והנורבגי היו אמורים לספק לחץ גבוה ויצירתיות. משבצת החלוץ המרכזי יועדה לגבריאל ז'סוס עם אדי אנקטייה כגיבוי. זה היה המערך איתו פתחו התותחנים את העונה, כאשר בוקאיו סאקה וגבריאל מרטינלי משחקים באופן טבעי באגפים. הוא עבד לא רע בכלל מבחינת התוצאות, אולם מכל הנפשות הפועלות ספג האברץ את הביקורת הנוקבת ביותר.
בעוד רייס הצדיק מהרגע הראשון את תג המחיר הגבוה, ואף מעבר לכך, הרי שלגבי הגרמני היו ספקות לא מבוטלים ותרומתו לא הייתה יציבה במקרה הטוב. לכן מעטים הופעתו כשארטטה בחר לספסל אותו במשחק הגדול מול מנצ'סטר סיטי באוקטובר, אז סיפק האברץ את האסיסט לשער הניצחון של מרטינלי כאשר נכנס כמחליף מאוחר.
המאמן לא הסתיר את ההערכה הגבוהה שלו להאברץ. "יש לו אינטליגנציה גבוהה מאוד. הוא מבין מתי הוא צריך לנוע ולאן וזה לא דבר של מה בכך. קאי פנומנלי בכל הקשור לקריאת המשחק", אמר הבאסקי עוד בספטמבר, אבל באופן כללי נדמה היה כי הוא צריך לצאת להגנתו פעם אחר פעם. כמו בצ'לסי, הסוגיה המרכזית סביבו הייתה בכך שתפקידו האופטימלי לא היה ברור. הוא לא נופל לשום קטגוריה ואפשר לראות בכך יתרון כי מדובר בשחקן רב גוני, אך אנשים מעדיפים להתרכז דווקא בחסרונות. האוהדים לפחות היו מרוצים שלא זרקו אותו שוב לעמדת החלוץ המרכזי, כי אחוז ניצול ההזדמנויות שלו בצ'לסי בהחלט הרתיע.
לכן כה מרתק השינוי שחל עכשיו, כי את השבועות הטובים ביותר שלו בארסנל חווה האברץ באופן לגמרי לא מתוכנן דווקא כשחקן חוד. פציעה של גבריאל ז'סוס אילצה את ארטטה להעביר אותו לשם והתוצאה הייתה חיובית הרבה יותר מהצפוי. זה התחיל בקרב הגדול מול ליברפול, בו הושג הניצחון 1:3 אשר חיזק מאוד את מניות התותחנים במאבק האליפות. האברץ אמנם לא הבקיע אז, אך העסיק היטב את וירג'יל ואן דייק ואיברהימה קונאטה, ובארסנל אהבו את השילוב של פיזיות שכה חסרה לז'סוס עם הפעלת לחץ יעילה ללא כדור ונטייה לנדוד אל מחוץ לרחבה כדי לפנות שטחים עבור הקיצונים שפורצים מהאגפים.
ואז התחיל הרצף הנאה. שער ובישול מול ניוקאסל, שער ובישול נגד שפילד יונייטד, שער ניצחון מאוחר יקר מאוד על ברנטפורד, וגם האסיסט אתמול מול לוטון. האברץ שבר את שיאו האישי בעיקר בזכות ביצועיו בשבועות האחרונים, כי עד פברואר הוא בכלל לא היה בכיוון הזה.
ואם זה לא מספיק, הרי שגם בנבחרת הוא הצטיין בשני המשחקים האחרונים כתשע מדומה. גם בגרמניה הסכימו עד לא מכבר רוב הפרשנים שהוא לא מתאים לעמדה הזו ודרוש חלוץ מרכזי אמיתי, אולם שובו של טוני קרוס לנבחרת גרם למאמן יוליאן נגלסמן לשנות מהותית את המערך. כך נכנס האברץ לחוליה קדמית גמישה מאוד עם פלוריאן וירץ וג'מאל מוסיאלה והתכבד לסיים את המבצע המשולב הנפלא של חבריו עם שער לרשת צרפת בניצחון 0:2. זה היה ניסוי הכלים האחרון לקראת יורו 2024 הביתי וכעת גברו מאוד הסיכויים של האברץ לפתוח בהרכב דווקא בחוד. משעשע להיזכר כי בנובמבר, כאשר הפסידו הגרמנים במשחק ידידות לטורקיה, הוא עוד נוסה בצעד תמוה למדי כמגן שמאלי.
האיש שהרוויח מאוד מהמעבר של האברץ לחוד הוא חברו הטוב ז'ורז'יניו. השניים היו מיודדים בצ'לסי, ועזיבתו של הברזילאי-איטלקי לארסנל בינואר שעבר הפתיעה את הגרמני לרעה. בחלוף חצי שנה הם התאחדו בצפון לונדון, אולם בואו של רייס ותפקידו החדש של האברץ דחקו את ז'ורז'יניו אל מחוץ להרכב. המערך החדש פינה לו את המקום לצידו של רייס, וזה גם מאפשר לכוכב נבחרת אנגליה להיות זהיר פחות כשהוא דוהר קדימה. המערך הזה מעניק לתותחנים גמישות גדולה יותר, וגם בלי קשר לכך משבח ז'ורז'יניו את האברץ בתפקידו כחלוץ. "הוא לא נראה מהיר, אבל הוא ממש מהיר. הוא לא נראה חזק, אבל הוא ממש חזק", הוא אומר.
האברץ כבר מזמן לא מוטרד מהדימוי שלו. עוד במהלך הקדנציה בצ'לסי הוא התרגל לכך שהגישה כלפיו משתנה בתדירות גבוהה והפסיק לייחס לכך חשיבות. "כשאני לא כובש, אני שחקן גרוע, וחייבים למכור אותי. כשאני כובש, אני הכי טוב שיש. אנשים ששנאו אותי אוהבים אותי, ואז שוב חוזרים לשנוא אותי. כשהייתי צעיר יותר, קראתי מה כתבו עלי, וחשבתי שאולי הם צודקים. אולי אני באמת לא שווה כלום. קל להאמין לזה. אבל עכשיו לא אכפת לי", הוא סיפר. כאדם שקול, שמנסה לחקות בעיקר את קור הרוח של קרוס, הוא גם קובע נחרצות: "ברור שלהיות כדורגלן זו הגשמת חלום, אבל יש גם דברים חשובים יותר מכדורגל. בת הזוג שלי לא צריכה להיות עצובה אם היה לי משחק לא מוצלח".
לכן הוא גם לא מתרגש מהשבחים. מרטין קיאון, בלם העבר של ארסנל שמשמש כיום כפרשן, הכריז אתמול כי האברץ מצא את מקומו: "בהתחלה לא הייתי בטוח שהוא יכול לשחק כחלוץ, אבל הוא הוכיח את עצמו". הגרמני יודע כי דעתם של המומחים צפויה להשתנות אם הרצף שלו ייקטע, וזה עלול לקרות. המטרה היא להתמיד במומנטום עד לסיום העונה ואז אולי הכתר יונח על ראשם של התותחנים והם יזכו באליפות ראשונה מזה 20 שנה. האברץ היה בן 4 כאשר ארסנל השלימה עונה מיתולוגית ללא הפסד. עכשיו, בעונתו הראשונה בקבוצה, הוא שואף לשים קץ לבצורת.