בתחילת 2025, בתום 6 המחזורים הראשונים בשיטת הליגה החדשה של ליגת האלופות, דורגה פאריס סן ז'רמן במקום ה-25, מחוץ לעלייה לשלב הבא. זה לא היה בלתי צפוי, כי אלופת צרפת קיבלה את ההגרלה הקשה ביותר, ועל כן סומנה מראש כקבוצה "הגדולה" בסכנת ההדחה המהותית ביותר. היא הפסידה לארסנל, בקושי סחטה תיקו ביתי מול איינדהובן, נכנעה בפארק דה פראנס לאתלטיקו מדריד בזמן פציעות, ואז יצאה בידיים ריקות גם מאצטדיונה של באיירן מינכן.
בנקודת זמן זו, סיכוייה לחזור לאליאנץ ארנה לגמר ב-31 במאי נראו קלושים, אבל עכשיו היא מתכוננת למסע המחודש לבוואריה – וניכר קונצנזוס לפיו היא עושה את זה בזכות. את המשימה אתמול היא השלימה בטבעיות, עם ניצחון כפול על ארסנל אשר הייתה היריבה הרביעית מהליגה האנגלית שנפלה קורבן לחבורה הצעירה והאטרקטיבית של לואיס אנריקה.
בסך הכל, יש לפריסאים 5 ניצחונות על נציגות פרמייר ליג בשנה הקלנדרית הנוכחית. לצורך העניין, זה יותר ממנצ'סטר יונייטד, לה 4 ניצחונות ליגה ב-2025. זה יותר מטוטנהאם שיכולה "להתגאות" אף היא ב-4 ניצחונות ליגה. ווסטהאם השיגה שני ניצחונות ליגה בלבד השנה, ועל 3 היורדות מיותר להרחיב את הדיבור. סן ז'רמן ניצחה השנה יותר יריבות אנגליות מאשר איפסוויץ', לסטר וסאותהמפטון גם יחד.
שחקני פאריס סן ז'רמן חוגגים רגע היסטורי (רויטרס)הקמפיין האמיתי של פ.ס.ז’ בצ'מפיונס העונה החל עם קאמבק מול מנצ'סטר סיטי. הפסד היה אמור לסמל את סוף דרכה של הקבוצה במפעל, וכאשר ג'ק גריליש וארלינג הולאנד העלו את האורחים ל-0:2 מהיר בפתיחת המחצית השנייה, זה היה התסריט המתבקש. במקום זאת, פ.ס.ז’ גילתה אופי שהיה חסר לה בשנים הקודמות, חגגה עם 2:4 מכונן ולא הסתכלה לאחור.
מבחן האופי הבא נרשם בשמינית הגמר מול ליברפול. המשחק הביתי מול האדומים היה הטוב ביותר של פאריס סן ז'רמן העונה, והיא רמסה לחתיכות את המובילה האנגלית, אבל איכשהו הכדור סירב להיכנס לרשת, ובדקה ה-87 גנב הארי אליוט את הניצחון הכי לא מוצדק שניתן לדמיין. על הנייר, זה היה אמור לגרום לקריסה מנטלית, אבל קרה ההיפך המוחלט. באנפילד המשחק אמנם היה צמוד ותחרותי הרבה יותר, אבל אלופת צרפת יצאה עם ידה על העליונה עם 0:1 משלה, ואז הצטיין ג'אנלואיג'י דונארומה בדו קרב הפנדלים.
ג'יאנלואיג'י דונארומה מקבל אהבה מהקהל (רויטרס)דונארומה הוא דמות המפתח של פ.ס.ז’ והאחראי המרכזי להישג. הוא זה שהציל את הקבוצה כאשר היא כמעט התפרקה במשחק הגומלין מול אסטון וילה ברבע הגמר. הוא גם זה שסיפק את ההצלות הקריטיות אתמול, במיוחד בפתיחה. התותחנים האמינו שהם מסוגלים לבצע קאמבק בעונה של משחקים משוגעים, ודי להזכיר את הדרמה המטורללת בשני המפגשים בין אינטר לברצלונה בחצי הגמר השני. לו היו עולים ליתרון מוקדם, כפי שסן ז'רמן עצמה עשתה בלונדון בשבוע שעבר, הם היו משתיקים את הקהל המקומי והופכים לפייבוריטים. הבעיטה של מרטין אודגור הייתה אמורה להכניע את רוב השוערים בתבל, אך לאיטלקי יש אינסטינקטים ויכולת אתלטית ברמה אחרת. ואז הוא גם משך בערמומיות זמן עם פציעה, שלא הייתה כנראה, כדי לעצור את המומנטום של ארסנל. זה עבד.
דונארומה הוא הכוכב המוביל של אלופת צרפת העונה, וזה הסיפור המרכזי. ללא ניימאר, ללא ליאו מסי, ובמיוחד ללא קיליאן אמבפה, יצר לואיס אנריקה תלכיד קבוצתי אמיתי. בלי כמויות אגו מופרכות, השחקנים מתרכזים בכדורגל. שלישיית הקישור עם פביאן רואיס, ויטיניה וז'ואאו נבס פועלת בהרמוניה, והיא מעניינת מבחינה טקטית – אין שם אף שחקן עם נטיות הגנתיות מובהקות, אך הם משלימים זה את זה ומגבים זה את זה כך שכולם משמשים התקפיים ודפנסיביים בו זמנית.
פביאן רואיס עם בומבה לרשת (רויטרס)ההתאקלמות של חביצ'ה קבראצחליה, שנרכש בינואר, עברה באופן מושלם – וכך נוצרה שלישיית התקפה גמישה במיוחד. אוסמן דמבלה הפך מקיצוני לתשע מדומה ופרח בדרך לעונה הטובה בחייו בפער עצום. הגיאורגי מסוגל להיכנס למרכז אף הוא, וכך גם ברדלי בארקולה או דזירה דואה – תלוי במי בוחר המאמן במשחק נתון. ואז, גם כאשר דמבלה נעדר אתמול מההרכב בגלל פציעה קלה, העסק ממשיך כרגיל בלי להרגיש. כניסתו של אקס ברצלונה הועילה בסופו של דבר, כמובן, והוא בישל מיד בנגיעה עדינה את השער השני של אשרף חכימי שקבע 0:2 וסגר מעשית את הסיפור.
כך גברה סן ז'רמן פעמיים על הקבוצה שניצחה ברבע הגמר פעמיים את ריאל מדריד של אמבפה. יש כאן סמליות גדולה מאוד, כי עם כל הכבוד לשערים של הכוכב במדים הלבנים, הוא פגע במרקם שהיה בסנטיאגו ברנבאו בעונה שעברה, ועלול לסיים את העונה הנוכחית בידיים ריקות. לעומת זאת, בפאריס נוצר האיזון הנכון בלעדיו. לתותחנים היה הרבה יותר קשה מול פ.ס.ז’, גם אם מיקל ארטטה טען אחרי שריקת הסיום כי הם היו הקבוצה הטובה ביותר במפעל העונה. זה רחוק מלהיות מדויק, והדחתה של ארסנל מוצדקת בסופו של דבר.
הדחת ארסנל מוצדקת. ארטטה (רויטרס)היא יצרה מספר מצבי הבקעה בשני המשחקים וגרמה לדונארומה לעבוד, אבל לא מספיק. היא לא הייתה גמישה ויצירתית דיה, ולא ניצלה חלק נכבד מהפוטנציאל. למשל, לא ראינו אתמול בעיטות ממרחק כלל, וזה מדהים אם זוכרים את שתי הבעיטות החופשית האדירות של דקלאן רייס לרשתו של טיבו קורטואה. יש למנהיג הזה יכולת לאיים על השער מכל טווח, אז למה הוא לא עושה את זה? מדוע בוקאיו סאקה היה דבוק יותר מדי לאגף הימני? עובדה היא כי את שני המצבים המצוינים בשלהי ההתמודדות, אשר אחת מהן תורגמה לשער המצמק, הוא קיבל כאשר נכנס למרכז. אפשר להעלות תהיות נוספות מסוג זה. אפשר גם להתלונן על מכת הפציעות שפגעה משמעותית בתוכניותיו של ארטטה. כך או כך, העונה הזו הייתה טובה, והניצחונות על ריאל לא יישכחו.
פאריס סן ז'רמן יכולה להיות אסירת תודה לארסנל על כך שהעיפה את אלופת אירופה היוצאת, בכל זאת, מדובר במלכת המפעל, ויש להניח כי לפסטיבל אמבפה היה עלול להיות אפקט שלילי. היא גם שמחה על כך שאינטר הדיחה בחצי הגמר את ברצלונה, ולא רק כי זו הייתה הקבוצה הטובה ביותר העונה. לואיס אנריקה ודמבלה לא יצטרכו לפגוש את האקסית, ואפשר יהיה להתרכז בכדורגל נטו. האנזי פליק, שניצח כמאמן באיירן את סן ז'רמן בגמר הקודם היחיד הקודם שלה ב-2020, לא יעמוד בדרכה הפעם. הסיפור הפיקנטי ביותר יהיה הדרבי הפרטי של דונארומה מול היריבה העירונית המושבעת של הקבוצה בה גדל, אם כי אוהדי מילאן לא בדיוק מסמפטים אותו מאז עזיבתו.
ההגנה של פ.ס.ז' מטריפה את הגיבור שלה - ג'יאנלואיג'י דונארומה (רויטרס)מאידך, יש תחושה מסוימת כי סן ז'רמן תהיה פייבוריטית מול הכחולים-שחורים, וכך משתקף גם ביחסי ההימורים בסוכנויות, אבל המציאות עשויה להיות שונה. אינטר לא דומה ליריבות האנגליות שהודחו על ידי פאריס עד כה, והיא מאומנת ומתואמת יותר גם בהשוואה לפריזאים. היא גם מנוסה פי כמה, ורוב שחקני הסגל הנוכחי היו בגמר ב-2023, אז נתנה הקבוצה של סימונה אינזאגי פייט גדול למנצ'סטר סיטי והייתה עדיפה במשך רוב הדקות. אצל סן ז'רמן, רק הקפטן מרקיניוס נותר מהגמר ההוא מול באיירן לפני 5 שנים. גם דונארומה מנוסה במעמדים הגדולים, כולל גמר יורו 2020, ומרגיש כמו שוער בן 35 לפחות למרות שהוא רק בן 26, אך מעבר לכך זו קבוצה צעירה שלא רגילה למעמד.
וחוץ מזה, אסור לשכוח, מדובר בפרויקט פוליטי של המשטר הקטארי. הגרסה הנוכחית של סן ז'רמן הרבה יותר כיפית וחיננית, וקל להתחבר לשחקנים המלהיבים שמגלים רוח קבוצתית, אבל עמוק בפנים זהו מועדון ללא נשמה אמיתית. הכוכבים לא בהכרח מפנימים זאת בכל רגע נתון, ואת רובם זה לא מעניין כלל, אך יש לזה השפעה, והאהדה של הצופים הניטרלים לא תהיה נתונה להם. רוב חובבי הכדורגל בעולם יחזיקו אצבעות לאינטר, והיא תהיה זוכה ראויה יותר.