מי הבעלים המטורלל ביותר בכדורגל העולמי? יש לא מעט מועמדים לתואר המפוקפק, אבל באופן מפתיע למדי אחד מהם מגיע דווקא משווייץ. אוהדים שאוהבים ביזאר מכירים אותו כבר מזמן – כריסטיאן קונסטנטין, האיש החזק של סיון, הוא דמות ססגונית והזויה באופן קיצוני, שהתמכר לכותרות העסיסיות ונהנה לספק אותן בקביעות. הוא הפר אינספור תקנות, איים לתבוע כל מה שזז, היכה פרשן טלוויזיה בשידור חי, וב-20 שנות שלטונות פיטר מאמנים 53 פעמים.
הרשימה הזו מגוונת, וגם מרשימה במיוחד – אפשר למצוא בה לא פחות מ-3 אלופי עולם איטלקים. ג'נארו גאטוסו החזיק מעמד חודש ב-2013, קלאודיו ג'נטילה חתם ב-2014 ועזב תוך ימים ספורים תוך שהוא טוען שכלל לא חתם על החוזה, ופאביו גרוסו כמעט הצליח להשלים עונה לפני שנזרק במרץ 2021. כוכב עבר מפורסם נוסף, אולי שטיליקה הגרמני, פוטר ב-2008 בגלל שהריח לא טוב לדבריו של קונסטנטין.
בקיצור, הוא ייתן פייט הולם לכולם, כולל ג'יג'י בקאלי המטורף של סטיאווה בוקרטש, אבל באופן מפתיע סגנון הניהול הקיצוני הזה הניב תוצאות לא רעות. קונסטנטין, שוער עבר ואדריכל שגאה מאוד בעסקיו, בנה קבוצה שעשתה לא פעם כותרות טובות מבחינת היכולת על הדשא, ואפילו זכתה בתקופתו ארבע פעמים בגביע השווייצרי.
ב-2015 היא אפילו השתתפה בשלב הבתים בליגה האירופית, סיימה פעמיים בתיקו עם ליברפול והעפילה לשלב הנוקאאוט. היא גם מעולם לא הייתה מעורבת בקרבות תחתית בעידן קונסטנטין – עד שהגיע מריו באלוטלי על סף סגירת חלון ההעברות באוגוסט האחרון, תמורת כשלושה מיליון יורו ששולמו לאדנה דמירספור הטורקית.
הרעיון להביא את החלוץ האיטלקי בן ה-32 היה של ברט קונסטנטין, מנהל הספורטיבי הצעיר של סיון, שהוא "במקרה" גם בנו של הבעלים. קונסטנטין ג'וניור, אדם חובב הרפתקאות בעצמו, סבר כי באלוטלי הוא השקעה בטוחה שאמורה להניב לפחות 15 שערים בליגה שווייצרית. במקביל, היו לו גם תוכניות לעשות חיים עם סופר מריו השובב, ובהזדמנות אחת הוא לקח את הכוכב להשתתף בקרנבל שנערך בעיר כאשר שניהם לבושים בתחפושות של פיקאצ'ו.
מישהו בקהל זיהה את באלוטלי בגרסתו המוזרה, החלוץ לא אהב את התמונות שצולמו, במקום התפתחה קטטה, ודווקא ברט קונטנטין שבא לעזרתו של האיטלקי ספג ממנו בטעות חבטה חזקה בפניו. על אף הכאב, הוא העדיף, כמובן, להצניע את התקרית עד כמה שניתן.
אירועים מסוג זה העבירו לבאלוטלי מסר חד משמעי כי סיון היא לא עסק רציני. מבחינתו, הוא שמח מאוד לאמץ את הגישה הזו מהרגע הראשון גם כך, והיה קשה מאוד לאתר משמעת כלשהי בחדר ההלבשה בעונה החולפת. במשחק הבכורה שלו ניצחה סיון את באזל, ובאופן כללי פתיחת העונה הייתה סבירה ביותר, כאשר באלוטלי כבש ארבעה שערים באוקטובר, אבל אז הכל החל להתדרדר, ובמשחק האחרון לפני פגרת המונדיאל הובסה הקבוצה 7:2 בבית בידי סנקט גאלן.
פיאסקו מסוג זה אף פעם לא עבר בשקט אצל קונסטנטין, והוא רצה לנהל שיחה צפופה עם המאמן פאולו טרמצאני, אבל האיטלקי שהיה בקדנציה השלישית שלו במועדון הכיר היטב את מזגו של הבוס – אז לא הייתה לו שום כוונה לבטל את החופשה במלדיבים שהזמין. כך הוא פוטר בעודו לוגם קוקטייל על שפת הים. פאביו סלסטיני, קשר הנבחרת לשעבר שידוע כאדם קפדן, מונה במקומו ולקח את הסגל למחנה אימונים בספרד.
לתדהמתו, העדיפו השחקנים לנצל את הזמן במסיבות פרועות בחדרו של באלוטלי במקום להתכונן לחידוש הליגה, ובמספר הזדמנויות מצא המאמן שחקנים שיכורים בלובי במלון. זה גרם לכך שהאיטלקי הוכרז כפצוע, מבלי שתפורסם חוות דעת רפואית, ומשחקי האימון הפכו לקרקס.
מיותר לציין כי הקדנציה של סלסטיני הייתה קצרה מאוד. הוא פוטר אחרי 6 משחקים בהם צברה הקבוצה שתי נקודות, וחשף בתקשורת כי השחקנים ביקשו ממנו פעם לעצור את האוטובוס הקבוצתי במזללת אוכל מהיר אחרי הפסד בבאזל. הסירוב גרם לתסיסה גדולה, והקרע כבר היה בלתי ניתן לאיחוי. גם הוא נפרד, אגב, אחרי תבוסה ביתית לסנקט גאלן, הפעם "רק" 4:0.
המאמן הבא בתור היה דויד בטוני, אחד החברים הקרובים ביותר של זינדין זידאן. הם צמחו ביחד באקדמיה של קאן, לבשו בצוותא את מדיה בתחילת שנות ה-90, וזיזו בחר להפוך אותו לעוזרו בריאל מדריד במשך כל התקופה שלו במועדון המלכותי. בטוני הניף, אם כך, 3 פעמים את גביע האלופות, אבל לא היה לו נסיון כמאמן עצמאי. קונסטנטין סבר כי זה לא משנה. גם בטוני שידר בטחון גבוה. "לו היה לי אפילו ספק קלוש, לא הייתי חותם כאן", הוא הצהיר – והובס 4:0 במשחק הבכורה מול האלופה יאנג בויז.
זמן קצר לאחר מכן, בדק הקומיקאי המקומי תומאס ויזל את הרזומה ומצא כי בטוני חווה ירידות עם קבוצותיו לא פחות מ-6 פעמים כשחקן בליגות הנמוכות באיטליה ובצרפת. "עכשיו תהיה לו ירידה שביעית לאוסף", אמר ויזל. "הוא שכח שהייתה לי גם עליה אחת", הגיב בטוני, אבל קונסטנטין צחק פחות.
לזכותו של הצרפתי יש לומר כי בהדרכתו השיגה סיון את שני נצחונותיה הבודדים מאז אוקטובר, אבל בתחילת מאי היא הפסידה בבית ליריבה הישירה בתחתית וינטרטור, והתדרדרה למקום האחרון. במשחק הבא, בדרבי מול סרבט ז'נבה, ספגה סיון 3 שערים ב-9 הדקות הראשונות, ופיגרה 3:0 בהפסקה כאשר קונסטנטין התפרץ לחדר ההלבשה, דרש לבצע מספר חילופים, צרח על בטוני ופיטר אותו על המקום.
הבלם דימיטרי קבארה יצא להגנתו של המאמן, והוויכוח בינו לבין הבעלים גלש במהרה לפסים אלימים, כאשר קונסטנטין הזמין את השחקן לקרב אגרוף. התערבות של מספר שחקנים נוספים מנעה שפיכות דמים.
בטוני אפילו ישב על הספסל גם במחצית השנייה. להפתעת כולם, הקבוצה ספגה רק פעמיים נוספות, והובסה 5:0 כאשר התוצאה הייתה אמורה להיות גבוהה הרבה יותר. לעומתו, באלוטלי החליט שהספיק לו, קבע בעצמו שלא ישחק אחרי ההפסקה ונעלם. היה זה משחקו האחרון במדי סיון, ובמועדון מנסים להבין מה לעשות עם השנה השנייה בחוזה, אשר גם במהלכה הוא אמור להרוויח שכר עתק. "טעיתי בגדול כאשר חשבתי שהוא יביא לנו שערים ונקודות", אמר ברט קונסטנטין והיכה על חטא.
גם בתנאים אלה, היה צריך להתאמץ במיוחד על מנת לרדת לליגה השנייה בשווייץ בעונה החולפת. הליגה מתרחבת בעונה הבאה מ-10 ל-12 הקבוצות, ולכן רק המקום העשירי והאחרון היה בסכנה – וגם הוא הלך לפלייאוף מול הנציגה שסיימה שלישית בליגה השנייה. וינטרטור הציגה יכולת חלשה במשך כל העונה, ולכן סיון, על אף בעיותיה הרבות, הייתה זקוקה לנקודה אחת בלבד ב-5 המחזורים האחרונים על מנת לשרוד. וינטרטור פשוט הקפידה להפסיד בכל משחקיה. לרוע מזלה, גם סיון עשתה בדיוק אותו דבר, ועל כן היא דורגה אחרונה.
בפלייאוף, היריבה הייתה נוחה על הנייר – לוזאן אושי הקטנה ששיחקה עד לא מכבר בליגת החובבים. ואולם, עם פאולו טרמצאני ששב לתפקיד המאמן אחרי שפוטר בתחילת העונה, לסיון לא היה סיכוי אפילו מולה. השחקנים ביקשו להתכונן לצמד המפגשים במלון ספא מיוחד, קיבלו את מבוקשם, נהנו והגיעו נינוחים כי להפסיד ללא תנאי פעמיים. וההמשך יהיה מרתק בעונה הבאה גם בליגת המשנה, כי קונסטנטין כבר הצהיר שאינו הולך לשום מקום.