אחרי הזכייה שלו בכדור הזהב, רודרי עבר בחדר העיתונות המאולתר בתיאטרון שאטלה וחשף, אף כי ניתן היה לראות זאת על פניו בטקס, כי גילה על זכייתו רק כאשר ג'ורג' וואה קרא בשמו: "מתי גיליתי? לא היה לי מידע. זה אומר הרבה. זו מתנה אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה קשה. זה אומר הרבה בשביל המדינה שלי ובשביל הקבוצה שלי".
על הישגיו בעונה הקודמת ובעונת 2022/23: "האמת שהעונה הקודמת הייתה כמעט מושלמת. הישגים קבוצתיים עם המועדון ועם נבחרת ספרד. שערים חשובים. זה הרגיש כמעט מושלם. בעונה שעברה המשכנו לשמור על המומנטום, כבשתי יותר שערים, מסרתי יותר בישולים, וכאשר זכינו ביורו התחלתי לחשוב על האפשרות להיות מועמד שוב. זה משהו שמופיע בהדרגה".
על היעדרותו מהרשתות החברתיות: "זה מרחיק אותי ממה שאני רוצה, זה גורם לי לבזבז זמן. אני רוצה להתמקד רק במה שמעניין אותי – בכדורגל ובמשפחה שלי, ואני חושב שהרשתות החברתיות לא תורמות לכך”.
הוא נזכר בשיחה עם אביו כשהיה בן 17: "זה עניין של חוסן, של עמידות. השיחה ההיא גרמה לי להבין שאני צריך להמשיך, להתעקש, שהדרך שהתחלתי בגיל 12 שווה את המאמץ".
על היותו השחקן הטוב בעולם: "רק כשאהיה בן 50 או 60 אני באמת אהיה מודע לכך. אני יודע מה כדור הזהב אומר. רק אדם אחד זוכה בו. יש ספרדים ששינו את הכדורגל כמו שהכרנו אותו. אני מקווה שזה אומר הרבה לעם הספרדי. לא הייתי אובססיבי לגבי כדור הזהב. דיברתי עם קרבחאל כי גם הוא ראוי לזה".
על הברכות מקרבחאל: "השיחה הראשונה שקיבלתי כשיצאתי מהטקס הייתה מדני קרבחאל. הוא שחקן שאני מאוד קרוב אליו, במיוחד עכשיו עם הפציעה שלי. הוא שחקן שחולק איתי את אותם הערכים, יש לו אהבה למועדון חייו ריאל מדריד, חלקנו הרבה דברים יחד לאחרונה והוא בירך אותי".
על היעדרותה של ריאל מדריד מהטקס: "אני לא יודע מה הם חושבים או מה עבר להם בראש. אני מכבד את ההחלטה".
על עתידו: "חזרה ללה ליגה? אני אוהב את הליגה הזו, היא צמחה בשנים האחרונות. התאהבתי בכדורגל האנגלי, אני שמח מאוד ויש לי חוזה. זו תקופה מאוד שמחה בחיי. עכשיו יש לי הפסקה כדי לחשוב ולהתאושש, אבל אני אוהב את ספרד. אני מקווה שיום אחד אוכל לחזור, כי זו הבית שלי".
הנאום המלא של הספרדי לאחר הפרס
"זהו לילה מדהים עבורי. יש לי המון אנשים להודות להם היום. קודם כל, אני רוצה להודות לאופ”א ופראנס פוטבול על הפרס. תודה לאלו שהצביעו עבורי. זהו יום מיוחד מאוד עבור המשפחה שלי ועבור המדינה שלי. אני רוצה להודות לאדם החשוב ביותר בחיי, לאורה. היום הוא יום השנה שלנו, לפני שמונה שנים, ובלעדייך המסע הזה לא היה אותו דבר”, אמר רודרי.
“למשפחה שלי, כמובן, על כל הערכים שהם העניקו לי, על כך שעזרו לי מההתחלה לעשות את הצעדים הנכונים, להיות אדם שמשחק כדורגל מתוך אהבה. וגם לסוכן שלי, פבלו, מי היה מאמין שנהיה כאן היום, אחרי שהיית בא לאסוף אותי ולקחת אותי למשחקים עם אהבה ללא תנאים שלא ראיתי מעולם”.
“רציתי להודות גם לשאר המשפחה והחברים. אני מבין שכדורגל הוא ספורט קבוצתי, תודה לסיטי, לצוות, לשחקנים. זה מאוד מיוחד עבורי, בלעדיכם לא הייתי משיג את זה. לנבחרת, ללואיס דה לה פואנטה שהאמין בי כל כך הרבה זמן. אני רוצה להזכיר את קרבחאל, שסבל מאותה פציעה כמוני ומגיע לו להיות כאן בדיוק כמוני. וגם למישהו שעוד יגיע לכאן בקרוב, לאמין ימאל. היום זו לא רק ניצחון שלי, זהו ניצחון של הכדורגל הספרדי, של כל כך הרבה שחקנים שלא זכו בפרס אך היו ראויים לו, כמו אינייסטה, צ'אבי, איקר קסיאס, בוסקטס ועוד רבים אחרים – זה עבור הכדורגל הספרדי”.
“היום כתבו לי הרבה חברים ואמרו לי שהכדורגל ניצח, על כך שנתנו נראות לכל כך הרבה קשרים שעושים עבודה בשקט והיום זה יוצא לאור. לבסוף, אני רוצה לשתף בסיפור מהדרך שהובילה אותי לכאן. בגיל 17 ארזתי את התיקים כדי לרדוף אחרי חלום, כדי ללכת לוויאריאל ולשחק בליגה הראשונה, ואני זוכר שבשלב מסוים אמרתי ‘מספיק’. אני זוכר שהתקשרתי לאבא שלי בבכי עם תחושת כישלון, שהשקעתי את כל חיי כדי להשיג את זה ונראה היה שהחלום מתפוגג, והוא אמר לי: 'אם הגענו עד כאן, אנחנו לא נוותר'. ומהיום ההוא, הגישה שלי השתנתה. ילד פשוט עם ערכים, שלומד, שמנסה לעשות דברים נכון ולא שם לב לסטראוטיפים מחוץ לכדורגל, יכול להגיע רחוק. תודה לכולם".