0:1, 1:1, 0:1, 0:2, 0:1, 1:1 – אלה התוצאות של מפגשי הליגה בין אינטר ליובנטוס בשלוש השנים הקודמות. הקרב הזה מלא יצרים ודרמה, אבל נוטה להיות דל שערים, ומה שקרה אתמול חריג באופן קיצוני והיסטורי. 4:4? על חגיגה כזו איש לא העז אפילו לחלום בדרבי ד’איטליה, והמציאות עלתה על כל דמיון.
בשלב זה, קוראים מסוימים שרואים את המילה "דרבי" תוהים מדוע משתמשים בה בנסיבות אלה. הרי מדובר במשחק בין מועדונים מטורינו וממילאנו, וזו ממש לא אותה עיר. ובכן, זהו ביטוי ציורי שהומצא על ידי העיתונאי המפורסם ג'אני בררה. הוא רצה להדגיש כי מדובר ביריבות הגדולה ביותר בארץ המגף, אשר חזקה וחשובה יותר מכל דרבי עירוני. למשחקים בין ריאל מדריד לברצלונה קוראים קלאסיקו, ולמאבק בין יובה לאינטר הדביקו את השם דרבי ד’איטליה אי שם ב-1967. זה תפס מצוין, והמונח הזה טבעי לחלוטין מבחינת המקומיים.
והנה לכם הנתון ההיסטורי המופלא – כדי להיזכר בפעם האחרונה בה הובקעו שערים כה רבים במפגש הזה צריך להרחיק לימים בהם שם המותג "דרבי ד’איטליה" עוד לא היה קיים. שתי הקבוצות מעולם לא כבשו רביעיות ביחד בתולדות מפגשים אלה. למעשה, במילניום הנוכחי לא נרשמו רביעיות כלל בליגה, אפילו מצד אחת מהן.
משחק העונות: 4:4 משוגע בין אינטר ויובה!הרביעייה האחרונה של יובנטוס הייתה באוקטובר 1990, כאשר היא גברה 2:4 על אינטר של המאמן ג'ובאני טרפאטוני. רשימת הכובשים באותו יום הייתה מפוארת במיוחד – רוברטו באג'יו, פיירלואיג'י קזיראגי, לותאר מתיאוס, סלבאטורה סקילאצ'י, לואיג'י דה אגוסטיני ויורגן קלינסמן. נוסטלגיה במיטבה. הרביעייה האחרונה של אינטר הייתה לפני 40 שנה בדיוק, בנובמבר 1984, והיה זה 0:4 מפואר עם צמד של קרל היינץ רומניגה. באופן משעשע, גם אז אימן טרפטאוני דווקא את הקבוצה המפסידה.
ואם אתם סקרנים מתי היה יבול שערים דומה למה שקרה אתמול, אז אנחנו הולכים ליוני 1961, וזה סיפור מיוחד. יובנטוס ניצחה אז 1:9 במשחק דחוי, וזה התאפשר כי נשיא אינטר אנג'לו מוראטי דרש להתייצב להתמודדות עם קבוצת הנוער במחאה על חוסר הצדק כלפי קבוצתו. המשחק המקורי היה אמור להתקיים חודשיים קודם לכן, כאשר שתי הקבוצות נאבקו על האליפות. צופים רבים מדי נדחסו לאצטדיונה של יובה – עד כדי כך רבים שהם גלשו למגרש וחסמו אותו. השופט ביטל את המשחק, ההתאחדות פסקה על ניצחון טכני לאינטר, אך יובה זכתה בערעור שקבע כי יש לקיים את המשחק מחדש.
הנריך מחרטיאן ואנדראה קמביאסו (רויטרס)עד שזה קרה, הגברת הזקנה כבר ליקטה את התואר, והוא הפך לחסר חשיבות – ולכן השחורים-כחולים הלכו על פארסה, ורק שחקנים בני 19 ומטה נשלחו להרכב. סנדרו מאצולה, כוכב העל של אינטר לעתוד, ערך בזכות כך הופעת בכורה כנער ואפילו הבקיע, אבל יובה ממש לא ריחמה על הילדים שמולה. עומר סיבורי, שזכה בכדור הזהב באותה שנה, הפציץ שישייה, ובכל זאת ירד קצת מאוכזב, כי הוא היה זקוק לשמיניה פרטית על מנת לזכות בתואר מלך השערים של העונה, וחשב שזה בהישג יד לנוכח הנסיבות.
כך או כך, זה היה די מגוחך. שמונה שערים במשחק רציני בין שתי היריבות נרשמו רק ב-1931, כלומר לפני קרוב למאה שנה! יובנטוס ניצחה אז 2:6. אתמול (ראשון) השיא הזה הושווה, בקרב שנכנס מיידית לפנתיאון, וייזכר כסוג של נס. הוא אף מעלה את רף הציפיות מהמשחקים הבאים בדרבי ד’איטליה, כי כעת האוהדים יודעים שזה אפשרי. לא חייבים להיזהר, ואפשר לתת שואו כפי שעשו אתמול שתי הקבוצות. שתיהן הלכו על ניצחון, והגישה הזו מעניינת במיוחד כאשר מדברים על האורחת.
יובנטוס הרגילה אותנו במהלך הקדנציה של מסימיליאנו אלגרי לסגנון מבוקר שהיה לדעת רבים משעמם מדי. עזיבתו של המאמן הייתה אמורה לסמל שינוי, וטיאגו מוטה אכן הביא רוח חדשה ומרעננת, אך באופן פרדוקסלי למדי התוצאות בליגה האיטלקית לא שיקפו זאת. למרות שהגברת הזקנה הרבה יותר הרפתקנית באופייה, היא רשמה איכשהו רצף של שלוש תוצאות תיקו מאופסות מול רומא, אמפולי ונאפולי בספטמבר. יובה ספגה לראשונה בליגה רק בשלהי המשחק מול קליארי במחזור השביעי – ועד אתמול היה זה שער החובה הבודד שלה. מי שלא צפה בה, עלול היה לחשוב שהמצב אפילו הורע בהשוואה לעידן אלגרי.
טיאגו מוטה (רויטרס)בפועל, חל שיפור עצום, ומדובר בעיוות סטטיסטי שיאזן את עצמו בטווח הבינוני והארוך. עובדה היא כי בליגת האלופות התוצאות שונות – יובה ניצחה את איינדהובן 1:3 בתצוגת תכלית, ואז חזרה פעמיים מפיגור בלייפציג כדי לנצח את השוורים האדומים 2:3 למרות נחיתות מספרית. זה היה מעודד בהחלט, אולם ביום שלישי קרתה למוטה וחניכיו תקלה קשה. המשחק הביתי מול שטוטגרט היה מביש, והאורחת ‘כיסחה’ את הזברות. סגנית אלופת גרמניה שלטה ללא עוררין, לא נתנה ליובה לעבור את החצי, ורמסה אותה 1:10 בבעיטות למסגרת.
הצגה גדולה של שוער המשנה מתיה פרין גרמה לכך שהתבוסה על לוח התוצאות נמנעה, וזה נגמר "רק" בהפסד 1:0, אך התחושה הכללית הייתה איומה. זה היה מסוג הערבים שמסוגלים להכניס את הקבוצה למשבר, והביקורת בתקשורת הייתה קטלנית. לפיכך, הגיעה יובה לסן סירו במצב לא אידיאלי בלשון המעטה מבחינה מנטלית, ומוטה נדרש לבצע הכנה פסיכולוגית מעמיקה. כפי שניתן היה לראות, המאמן עשה זאת באופן מעורר התפעלות, וליובנטוס הייתה מטרה ברורה אחת – לקחת את כל הנקודות. היא ממש לא התכוונה להסתפק בתיקו.
היה מספיק להסתכל על התגובה של דושאן ולאחוביץ' אחרי שהוא השווה ל-1:1 בדקה ה-20. החלוץ הסרבי ביקש לחדש את המשחק במהירות, כאילו קבוצתו הייתה בפיגור בזמן פציעות. הוא השתוקק לשים כדור נוסף ברשת של אינטר, וזה אכן קרה תוך שש דקות בזכות שיתוף פעולה בין שני כוכבים צעירים עם ייחוס משפחתי. הכותרת המרכזית של הדרבי ד’איטליה הייתה אמנם הקרב בין שני האחים לבית תוראם, אבל התברר שהם כמעט ולא היו על הדשא ביחד. קשר יובנטוס חרפן תוראם נכנס רק בדקה ה-83, ואז הוחלף חלוץ אינטר מרקוס תוראם שסיפק הופעה משובחת למרות שלא כבש. אז הם יצטרכו להמתין בפעם הבאה, ואתמול הבמה הייתה של פרנסיסקו קונסייסאו וטימותי וואה.
דושאן ולאחוביץ' חוגג (רויטרס)הקיצוני הפורטוגלי, שהוחתם הקיץ מפורטו, בישל בדקה ה-30 בהופעתו הראשונה בדרבי ד’איטליה במדי יובה. אביו, סרג'יו קונסייסאו, לבש דווקא את החולצה השחורה-כחולה בתחילת המילניום, והיה על המגרש כאשר אינטר פספסה באופן דרמטי במיוחד את האליפות ב-2002 לטובת יובנטוס. יש אירוניה בכך שהבן מייצג את היריבה המושבעת, ויש אירוניה גם בכך שטימותי וואה משתף איתו פעולה – הרי האב הוא אגדת מילאן. ג'ורג' וואה הבקיע 58 שערים עבור האדומים-שחורים, ביניהם 32 בסן סירו. אתמול התכבד הבן, שהוא בכלל שחקן אגף בהכשרתו, וכבוש אף הוא בסן סירו את שער הליגה השני שלו בליגה האיטלקית.
שניהם הגדירו באופן בולט את הגישה של יובנטוס. הם היו חצופים, דרשו את הכדור והיו אחראים על מעברים מהירים מהגנה להתקפה. קונסייסאו היה דבוק לקו בתפקיד קיצוני קלאסי, וואה נטה לסטות למרכז לעתים קרובות, תוך שהוא פנה את האגף לטובת המגן הקולומביאני המצוין חואן קבאל – סמל נוסף של יובנטוס החדשה. הם הלכו על כל הקופה, אך ברור כי מול אינטר זהו עסק מסוכן, ואפשר היה גם לספוג תבוסה מהדהדת.
שחקני יובנטוס חוגגים (רויטרס)כי המארחת חיפשה, כמובן, גם היא רק ניצחון. גם כאשר נקלעה לפיגור מפתיע, אינטר לא התרגשה במיוחד. דנזל דומפריס ופדריקו דימארקו חרשו את האגפים ב-3:5:2 הקלאסי של המאמן סימונה אינזאגי, ולעתים קרובות היו בצוותא בקו אחד עם ולאחוביץ' בחוד. שניהם היו מעולים בכל הקשור להתקפה, וההולנדי בא על שכרו כאשר הבקיע את השער שקבע 2:4. בשלב זה, אינטר לא הייתה רחוקה גם מכיבוש שער חמישי שהיה סוגר עניין. דימארקו סחט הצלה גדולה מהשוער מיקלה די גרגוריו, אשר הציל בזינוק מרשים עוד יותר מבעיטה של ניקולו בארלה שהוסטה ושינתה כיוון. ניתן לומר כי אינטר הייתה ראויה לניצחון, אך קל לקבוע גם כי ממש לא הגיע ליובנטוס להפסיד.
והיא לא הפסידה בזכות קנאן יילדיז. הגרמני-טורקי בן ה-19 הוא יהלום נוצץ עם פוטנציאל אדיר, ועונת הפריצה שלו אשתקד הייתה מרשימה לפרקים, אך נכון לעכשיו יש לו שתי בעיות מרכזיות – חוסר יציבות ומספר כיבושים נמוך מדי. בפתיחת העונה הנוכחית הוא הושמץ בתקשורת בגלל יכולת דלה לכאורה, וההופעה מול שטוטגרט באמת הייתה איומה. אז אתמול הושאר מספר 10 על הספסל, אך השתיק את כולם כאשר נכנס באמצע המחצית השנייה והבקיע צמד ראשון בקריירה בעיתוי המושלם.
שחקני אינטר חוגג (רויטרס)כך נולד 4:4 היסטורי ובלתי נתפס, ועד לשריקת האחרונה ניסו שתי הקבוצות למצוא גם את השער התשיעי כדי להכריע את הקרב לטובתן. זה היה מרהיב ועוצר נשימה, והשאיר טעם של עוד לקראת המשך העונה. אם זו הגישה הקבועה של יובנטוס החדשה, היא תעניק לנו עוד ערבים משובחים רבים בהמשך, ויכולה להיחשב למועמדת רצינית לזכייה בסקודטו – מה גם שהיא נותרה הקבוצה היחידה בליגה שטרם הפסידה.
אינטר היא עדיין הפייבוריטית הברורה להגן על הכתר, והמופע אתמול רק הדגיש זאת. ובמקביל, נאפולי של אנטוניו קונטה ניצבת בפסגה ומאושרת מכך ששתי האקסיות של המאמן איבדו נקודות בדרבי של איטליה. העונה הזו מתפתחת נהדר, ויש לקוות שהיא תהיה מרתקת, לפחות כמעט כמו ה-4:4.