בשקט, בשקט כמעט מתחת לרדאר, עולם הכדורסל עובר מהפכה של ממש. מאז 2021, שחקני מכללות בארה"ב יכולים להרוויח כסף בזכות מה שמכונה NIL, ראשי תיבות של Name, Image, Likeness – (שם, תמונה ודמות) המאפשרים להם למכור את הזכויות על שמם, דמותם ותדמיתם. מדובר במהלך דרמטי שהופך את שוק השחקנים הצעירים לא רק למגרש ספורטיבי, אלא גם לזירת שיווק מסחרית עצומה.

מהפכת ה-NIL: הכסף נכנס למשחק

עד 2021, שחקני מכללות נחשבו ל"חובבנים" ולא הורשו להרוויח מעבר למלגת הלימודים והמחייה שקיבלו. כל חריגה גררה סנקציות חמורות. אבל ביולי 2021, ה-NCAA (ההתאחדות האמריקאית לספורט מכללות) נכנעה ללחץ ציבורי ומשפטי ואישרה את מודל ה-NIL. השחקנים יכולים כעת לחתום על הסכמים מסחריים עם חברות, לקחת חלק בקמפיינים פרסומיים ולהרוויח מחסויות ותרומות.  מה שהופך אותם בעצם לסוג של 'משפיעני רשת' עבור המכללה שבה הם לומדים. אגב, מלבד אותו הסכם מול המכללה, השחקן היום יכול לחתום על הסכם מסחרי עם חברות  נוספות ובעצם להיות פרזנטור תוך כדי הלימודים במכללה ולייצר לעצמו הכנסה גבוהה נוספת.

וכמו כל מהלך עם פוטנציאל כלכלי – גם פה המספרים מדברים בעד עצמם ומאז אותו שינוי שוק ה-NIL התפוצץ:  מ-917 מיליון דולר בעונת 2021/22 להיקף צפוי של 1.67 מיליארד דולר בעונת 2024/25. רוב הכסף הזה מגיע מ"קולקטיבים" – גופים פרטיים המגייסים תרומות ומייצרים שיתופי פעולה מסחריים עם השחקנים זאת מכיוון שהאיסור על קבלת תשלום על ידי המכללה עדיין נשאר בעינו. 

קופר פלאג והכוכבים החדשים

המהפכה משנה לא רק את הכלכלה של הכדורסל – אלא גם את הדינמיקה של הקריירה. קחו לדוגמה את קופר פלאג, מי שצפוי להיבחר ראשון בדראפט הקרוב, שכבר הרוויח מעל 2 מיליון דולר מקמפיינים ומיתוג אישי. ההצלחה של קופר פלאג משמשת דוגמה מוחשית לכיצד השוק הזה יכול לשנות את הקריירה של שחקנים צעירים, במיוחד את הדרך בה הם מתנהלים כלכלית. זו גם הזדמנות לשחקנים לבנות את המיתוג האישי שלהם כבר לפני שיצעדו אל ה-NBA שם, במידה והם כמובן יספקו קבלות על המגרש הם יצליחו להקפיץ את הערך שלהם מחוצה לו.  דוגמא נוספת היא דילן הארפר ממכללת ראטגרס, שמוערך ב-1.6 מיליון דולר, ואפילו השחקן הישראלי דני וולף גרף כ-600 אלף דולר בעונה האחרונה במישיגן, סכום שמקבל שחקן זר במכבי ת”א לצורך ההשוואה. 

קופר פלאג (רויטרס)קופר פלאג (רויטרס)

עומר מאייר: מהפכה ישראלית

גם לישראל יש נציגות בולטים במהפכה הזו. עומר מאייר, שעד לא מזמן נחשב להבטחה הגדולה של מכבי תל אביב, חתם במכללת פרדו. לפי ההערכות, הוא צפוי להרוויח כחצי מיליון דולר לעונה – סכום שאין לו שום תחרות בשלב זה בליגות האירופיות. מאייר היה חתום אצל הצהובים על חוזה חייל, כך שהוא שידרג את עצמו במאות אחוזים, כלכלית. מאייר לא רק בחר באקדמיה ספורטיבית, אלא בעיקר בתשתית כלכלית שתאפשר לו לבנות את עצמו כמותג אישי – הרבה לפני שיגיע, אם בכלל ל-NBA. 

עמנואל שארפ: להישאר ולהרוויח

גם עמנואל שארפ, שכבר שיחק ביוסטון, העדיף להישאר עוד עונה במקום להיכנס לדראפט חזק במיוחד שבו הוא לא סומן שעתיד להיבחר ובהתחשב בעובדה שנשארה לו שנה נוספת לכדורסל המכללות יחד עם האופציה הכלכלית ההחלטה הזו נראית הגיונית יותר מתמיד

שארפ מבין היטב את היתרונות של שוק ה-NIL, וכבר חתום עם מספר חברות שמכניסות לו סכומים נאים. עבורו, העיכוב בדרכו ל-NBA הוא החלטה רציונלית כלכלית – ולא רק מקצועית.

עמנואל שארפ (רויטרס)עמנואל שארפ (רויטרס)

הצד הנשי: גרזון ורביב ככוכבות עולות

גם כדורסל הנשים נהנה מהמהפכה. גל רביב עברה ממכללה קטנה ,קווינפיאק למיאמי  מה-ACC – מוסד עם תשתית NIL עשירה. כך שרביב הולכת להרוויח סכום כסף יפה כבר בעונה הקרובה. 

 ירדן גרזון, שעזבה את אינדיאנה  אחרי שלוש שנים לטובת מרילנד, באינדיאנה ניסו להשאיר אותה לעונה אחרונה שם עם חוזה של כמעט מליון ש”ח אלא שבמרילנד היא צפויה להרוויח עד כ- 100 אלף דולר בעונה רק דרך שיתופי פעולה מסחריים. מעבר לזה, מרילנד נחשבת לקבוצת על עם חשיפה תקשורתית גבוהה ומסורת מפוארת, מה שמושך מותגים ותומכים – ופותח לשחקניות צוהר לשיתופי פעולה שעד לא מזמן היו שמורים רק לכוכבי NBA. אגב, מרילנד נחשבת כבר עכשיו למועמדת בכירה להגיע לפיינל פור בעונה הבאה, ומדובר במכללה שנתמכת על ידי חברות מסחריות גדולות עם הרבה מאוד עוקבים ברשתות החברתיות כך שגרזון תוכל למנף את השם שלה ולהרוויח סכומי כסף גדולים בשנה הזאת. 

חוזי NBA מול NIL: מה עדיף?

החוזים במכללות מתקרבים או אפילו עולים על שכרם של שחקני NBA מתחילים. שחקן עם חוזה מינימום בליגה מרוויח כ-1.1 מיליון דולר בעונה, בעוד שחקן כמו פלאג או שחקניות כמו גרזון מסוגלים לגרוף סכומים שמתקרבים ואף עולים על כך, תוך כדי לימודים ובניית מותג עצמאי. גם החוזים הדו-צדדיים בליגה הטובה בעולם  שמזכים שחקנים בכ-500-800 אלף דולר, כבר לא מהווים תמריץ מספק לעזוב את המכללות.

מבט לעתיד: לא רק תחנה בדרך ל-NBA

מהפכת ה-NIL הפכה את המכללות מארגון חינוכי לתעשייה של ממש. שחקנים צעירים לא רק מתאמנים ומשתפרים – הם לומדים לנהל עסק, ממתגים את עצמם ומרוויחים סכומי עתק בגיל צעיר. זה כבר לא רק שלב מעבר, אלא תחנה עם יתרון כלכלי אמיתי. כך שהכדורסל באירופה הולך לשלם על המהפכה הזאת כששחקנים צעירים יחליטו לפרוס כנפיים מהחממות המקומיות ולטוס למצוא את עצמם בכדורסל המכללות ולהרוויח שם סכומי כסף שיכול מאוד להיות שלא ירוויחו בכל הקריירה. 

כוכבים ישראלים כמו עומר מאייר, עמנואל שארפ, ואפילו שחקניות כמו ירדן גרזון וגל רביב, מבינים את זה היטב – ובוחרים לבנות קריירה שתתאים לעולם החדש, שבו כדורסל הוא לא רק ספורט – אלא גם עסק משגשג.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה