הנשק הסודי של ריאל מדריד מול בארסה הנואשת

כשהשעון מתקתק והקהל גועש, מאחורי כל מסירת עומק ובעיטה לשער, מתנהלת מלחמה כלכלית לא פחות מרתקת בין שתי אימפריות הכדורגל הספרדי – ריאל מדריד וברצלונה. תארו לעצמכם שני אדריכלים מבריקים, כל אחד ניצב בראש פרויקט שאפתני לבניית קתדרלת כדורגל.

האחד, פלורנטינו פרס מריאל מדריד, ניחן בראייה של איש עסקים ממולח, שמכוון לרכוש את חומרי הגלם הטובים ביותר בשוק, לא פעם במחירים הגבוהים ביותר, מתוך אמונה שכוכבי על יביאו תארים ורווחים. השני, ז’ואן לאפורטה מברצלונה, אוהד שרוף עם תשוקה להחזיר את הקבוצה לימי הזוהר, לעיתים לוקח סיכונים כלכליים גדולים יותר, מתוך רצון עז להחתים שמות גדולים שישבו את הקהל ויחזירו את הכבוד. בעוד פרס בונה את האימפריה שלו לבנה על לבנה, תוך שמירה על יציבות פיננסית, לאפורטה לעיתים מרשה לעצמו "למנף" את העתיד כדי להשיג הצלחה בהווה, בדומה למי שלוקח משכנתא גדולה כדי לרכוש וילה מפוארת.

מדיניות הרכש: שני מועדונים, שני עולמות

מאחורי כל סופרסטאר נוצץ שמגיע לברנבאו, מסתתרת תזמורת פיננסית מופלאה בניצוחו של פלורנטינו פרס. בעוד ברצלונה נאבקת למצוא שחקנים איכותיים תחת מגבלות תקציב חמורות, ריאל מדריד מפגינה ביטחון ושקט נפשי בשוק ההעברות לאחר שביצרה את מעמדה הפיננסי באמצעות השקעות חכמות בתשתיות ובמותג העולמי שלה, ויכולה להרשות לעצמה לרכוש את הכישרונות הגדולים בעולם מבלי למצמץ.

פלורנטינו פרס וקיליאן אמבפה (ריאל מדריד)

הם אמנם מטפחים את אקדמיית לה פאבריקה, אך לא תמיד נותנים במה מיידית לכישרונות צעירים אם יש הזדמנות לרכוש כוכב מבוסס, כפי שמעידות ההחתמות הנוצצות לאורך השנים.

לעומת זאת, ברצלונה, עם דגש היסטורי על לה מאסיה, מקדמת כישרונות צעירים ומעניקה להם במה משמעותית, אך גם מתקשה לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלהם בשוק הרכש. בשנים האחרונות היא נאלצה להתפשר על שחקנים חופשיים או כאלה שהגיעו במחירים נמוכים יחסית, כמו אילקאי גונדואן או אוריול רומאו, לאחר מאמצים ממושכים לרשום אותם בשל מגבלות הפייר פליי. אפילו הדיווחים על רצונה של ברצלונה להחזיר את ליאו מסי נתקלו במכשולים כלכליים.

המספרים, אותם שופטים קרים וחסרי פניות, מציירים תמונה מטרידה. בעוד שעל הדשא, המאבק בין ריאל לברצלונה נותר עיקש ומרתק, מאחורי הקלעים נחשף פער מדאיג. רק בקיץ האחרון ריאל הנחיתה את קיליאן אמבפה, אחד הכוכבים הגדולים בעולם, בלי להזיע מבחינה כלכלית. לעומת זאת, ברצלונה נאלצה להיפרד מאוסמן דמבלה, רק כדי לפנות מקום דחוק בתקציב השכר עבור שחקנים חדשים. הניגוד זועק לשמיים – ריאל מתכננת עשור קדימה, בעוד ברצלונה נאבקת על ההווה המיידי.

* כולל הכנסות חד פעמיות ממכירת נכסים

אמבפה מוצג בריאל (רויטרס)

קרב הספונסרים: מי ממלא את הקופה בצורה חכמה יותר?

הסכמי החסות הנוצצים, שלטים המכריזים על כוח כלכלי, חושפים עוד רבדים במאבק הבלתי נראה הזה. בשנת 2023 ריאל מדריד חתמה על הסכם חסות אסטרטגי עם ‘אמירייטס’, הסכם המוערך בלא פחות מ-70 מיליון אירו לשנה. זהו פרי של משא ומתן עיקש, בו פרס לא ויתר על דרישותיו, כולל בונוסים שמנים על זכייה בליגת האלופות. התוצאה היא נהר של מזומנים יציב ובטוח לקופת המועדון.

לעומתה, ברצלונה נאלצה לגלות יצירתיות תחת לחץ. החוזה עם ‘ספוטיפיי’, המוערך ב-80 מיליון אירו לשנה, הגיע עם תג מחיר כבד – ויתור על זכויות השם של הקאמפ נואו האגדי. מהלך מעורר מחלוקת, המעיד על מצוקה – מצד אחד, זריקת מרץ כלכלית מיידית, אך מצד שני, פגיעה בליבת זהותו של המועדון.

הסאגה סביב החתמתו של דני אולמו בקיץ 2024 ממחישה היטב את התהום הכלכלית הפעורה בין שני הענקים. ברצלונה ניהלה מגעים ממושכים עם לייפציג ובסופו של דבר נאלצה לשלם סכום נכבד של 55 מיליון אירו בתוספת שבעה מיליון בבונוסים, כדי להשיב את הקשר המוכשר למועדון נעוריו. אך אז הגיעה המכה הקשה – ברצלונה לא הצליחה לרשום את אולמו בסגל הליגה הספרדית בגלל מגבלות תקציביות חמורות. בעוד שריאל מדריד מבצעת רכש נוצץ ללא כל בעיות רגולטוריות, ברצלונה נאבקת בבירוקרטיה ובחוקי הליגה הנוקשים, ונאלצה למצוא פתרונות יצירתיים כדי לאשר את העסקה.

'ספוטיפיי' קאמפ נואו (הדמיה, האתר הרשמי של ברצלונה)

אסטרטגיות ניהול החוב: שתי גישות שונות

בצל המאבק על כל פיסת דשא, מתנהל קרב סמוי אך הרסני לא פחות – ניהול החובות העצומים המעיקים על שני המועדונים. בעוד ריאל מדריד מפגינה משנה זהירות פיננסית, ברצלונה נאבקת תחת משקל התחייבויות עתידיות. שתי פילוסופיות ניהול שונות בתכלית מתנגשות כאן, כאשר אחת מבטיחה יציבות ואופק, והשנייה נאבקת על ההווה בתקווה לעתיד טוב יותר.

"המטרה שלנו היא להבטיח את עתיד המועדון לטווח ארוך, ולכן אנחנו נוקטים בגישה שמרנית ומחושבת בניהול החובות”, הצהיר גורם בכיר בהנהלת ריאל מדריד בעבר, בהתייחסו למדיניות הפיננסית של המועדון. לעומת זאת, לאפורטה, בלהט האופייני לו, אמר לא פעם: "אנחנו חייבים להיות נועזים כדי להחזיר את ברצלונה למקום הראוי לה. זה דורש השקעות, ולעיתים גם לקיחת סיכונים מחושבים”.

השלכות ניהול החובות של שני המועדונים מצביעות על פער הולך וגדל ביכולתם הכלכלית. עלויות המימון השנתיות של ברצלונה מרקיעות שחקים וגבוהות בכ-€25 מיליון מאלה של ריאל מדריד – סכום משמעותי שיכול היה להיות מנותב לחיזוק הסגל או שיפור התשתיות המועדוניות. יתרה מכך, תנאי האשראי הנוחים יותר להם זוכה ריאל מדריד, בזכות דירוג אשראי גבוה ויציבות פיננסית מוכחת לאורך שנים, מעניקים לה יתרון אסטרטגי בשוק ההלוואות התחרותי, ומאפשרים לה גמישות רבה יותר בפעולותיה הכלכליות.

פלורנטינו פרס וז'ואן לאפורטה (האתר הרשמי של ריאל מדריד)

מנגד, ברצלונה ניצבת בפני צו השעה – עליה להגדיל את הכנסותיה באופן ניכר כדי לעמוד בהחזרי החובות הכבדים המעיקים עליה, אחרת תמצא את עצמה במאבק הישרדות כלכלי מתמשך, שיכול להשפיע ישירות על יכולתה להתחרות על התארים הנכספים.

היורשים של מסי ורונאלדו

העשור שבו ליאו מסי רקד על הדשא וכריסטיאנו רונאלדו הדהים את העולם, היה לא רק תור זהב מבחינה ספורטיבית, אלא גם תקופה של פריחה כלכלית חסרת תקדים עבור שני המועדונים. הכוכבים הללו הפכו למגנטים אדירים, שמשכו ספונסרים, הגדילו את מכירות המרצ'נדייז והפכו את המועדונים שלהם למעצמות כלכליות. בשיא, ברצלונה רשמה הכנסות שנתיות של 690 מיליון אירו תחת מסי, בעוד ריאל מדריד הגיעה ל-750 מיליון אירו עם רונאלדו. מכירות החולצות של רונאלדו לבדן היוו כ-40% מהכנסות המרצ'נדייז של ריאל מדריד. אולם, עזיבתם של שני הסופרסטארים הותירה חלל עצום – לא רק על הדשא, אלא גם בקופה. "הליגה הספרדית סבלה מאוד מבחינה שיווקית ועולמית אחרי עזיבת מסי ורונאלדו”, ציין נשיא הליגה, חאבייר טבאס, לא פעם.

ברצלונה, לאחר עזיבת מסי ב-2021, נקלעה למשבר חובות חמור שהגיע ל-1.35 מיליארד אירו ונאלצה להפעיל "מנופים כלכליים" שנויים במחלוקת כדי לרשום שחקנים, תוך ירידה במכירות החולצות והחסויות. לעומת זאת, ריאל מדריד, למרות עזיבת רונאלדו ב-2018, המשיכה לצמוח כלכלית בזכות ניהול פיננסי זהיר והשקעה במותג המועדון כשלם, כפי שמעידים חוזי הענק עם ‘אדידס’ ו’אמירייטס’ שנחתמו ללא תלות בשחקן ספציפי, תוך השקעה חכמה באצטדיון ובכוכבים צעירים כמו ויניסיוס וג’וד בלינגהאם. הלקח החשוב ברור: ריאל מדריד התאוששה כי בנתה מותג רחב ועצמאי, בעוד ברצלונה נכנסה למשבר כלכלי עמוק יותר כי הסתמכה יתר על המידה על כוכב אחד.

רונאלדו ומסי בימיהם בקלאסיקו (רויטרס)

כעת, המועדונים תולים תקוות בכוכבים החדשים – קיליאן אמבפה בריאל מדריד ולאמין ימאל בברצלונה – שיהפכו ליורשים הכלכליים של מסי ורונאלדו. כדי שאמבפה יהפוך לנכס כלכלי אדיר עבור ריאל, המועדון צריך להפוך אותו לפנים המותג, בדומה לרונאלדו, אך תוך שמירה על איזון פיננסי קפדני ובניית קבוצה תחרותית שתבטיח את המשך הצלחתו ומשיכת הספונסרים. באשר ללאמין ימאל, ברצלונה חייבת להשקיע בשיווקו ולטפח את תדמיתו כ"מסי החדש" גם בזירה הכלכלית, תוך כדי צמצום החובות ובניית תשתית כלכלית יציבה שתמנע את מכירתו העתידית ותאפשר לו להשתלב בפרויקט ארוך טווח. אם ריאל וברצלונה ילמדו מהטעויות וההצלחות של העבר, אמבפה ולאמין ימאן בהחלט יכולים להיות היורשים הכלכליים של מסי ורונאלדו, אך ההצלחה הסופית תלויה בניהול חכם ומושכל, ולא רק בכישרון.

קרב הכלכלי הזה רחוק מסיום. ריאל מדריד ממשיכה להוביל בבטחה, אך ברצלונה, פצועה אך לא מובסת, מסרבת להרים ידיים. אם תצליח לקצץ את החוב העצום, לייעל את מבנה השכר המכביד ולנצל את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בקאמפ נואו המחודש, ייתכן שתצליח לחזור למאבק הצמרת הפיננסי.

אך אם תמשיך ברצלונה להישען על משענת הקנים הרצוצים של מכירת נכסים יקרים ונטילת הלוואות בריבית גבוהה, הסכנה ברורה – הפער הכלכלי רק ילך ויגדל, והחלום על שוויון כוחות יתרחק ככל שהזמן עובר.

אם ברצלונה תשכיל ליישם את אותן המלצות נואשות במהירות וביעילות, אולי, רק אולי, היא תצליח לבצע את הבלתי ייאמן – מהפך כלכלי שיזעזע את הכדורגל העולמי ויחזיר אותה אל מרכז הבמה, לא רק על הדשא.

כשווייה כבש משני בישולים של מסי בקלאסיקו