החל מ-7.10 ודרך כל מלחמת חרבות ברזל שמתקיימת עד היום, מדינת ישראל איבדה אנשים רבים, בניהם המון חיילים. העניין פגש באופן ישיר גם את עולם הספורט, כאשר מכון וינגייט קיים היום (שלישי) את טקס הנחת אבן הפינה לאולם ג׳ודו חדש לנשים שייקרא על שמו של רס”ל עומר סמדג׳ה ז״ל, שנפל בקרב ברצועת עזה. היה בן 24 בנופלו.
הנחת אבן הפינה לזכרו של עומר סמדג'ה ז"להאולם החדש ייבנה בצמוד לאולם הספורט ההישגי בו מתאמנות נבחרות הג׳ודו של ישראל, ויהיה לזכר בנו של מאמן נבחרת הגברים וג’ודאי העבר אורן סמדג׳ה. עומר היה לוחם בגדוד 9203 בחטיבת אלכסנדרוני, נפל בקרב במרכז הרצועה ב-20 ביוני 2024, רגע לפני אולימפיאדת פאריס 2024 בה אורן סמדג׳ה הוביל את פיטר פלצ’יק לזכייה במדליית הארד האולימפית באירוע מרגש וסוחט דמעות.
לאירוע לזכרו והנצחתו של עומר סמדג’ה ז”ל הגיעו שר התרבות והספורט מיקי זוהר, ליאת ואורן סמדג׳ה, בני המשפחה, מפקדים וחברים לצבא ולגדוד, מנכ”ל משרד התרבות והספורט כפיר כהן, יו"ר מכון וינגייט יואב הלר ומנכ"ל המכון גיא אטיאס. אורי ששון הנחה את האירוע, מירי מסיקה ערכה ביצוע לשיר “יש לי אותך”. תחילה, היו דברי פתיחה וברכות מרגשים, עם סיפורים על עומר והדגשת ערכיו, אחר כך חתימה על מגילת היסוד וחשיפת אבן הפינה על ידי המכובדים.
מיקי זוהר יושב לצד אורן סמדג'ה (חגי מיכאלי)
משפחת סמדג'ה מציגה את מגילת היסוד (חגי מיכאלי)
אורן סמדג'ה ומיקי זוהר עם אבן הפינה (חגי מיכאלי)מהלך הטקס להנצחת עומר סמדג’ה ז”ל
אורי ששון, מנחה האירוע, פתח בדברי תודה לכל המכובדים הנוכחים שהגיעו לטקס: “זהו יום מרגש עבור קהילת הג’ודו בישראל. עומר גדל בבית הוריו על ערכים של אהבה, נתינתה וציונות. ערכים שאין ראויים מהם להיות מונצחים על אולם זה. הוא התעקש להיות לוחם ובסוף נתן את חייו למען הזולת.
אורן הקדיש את חייו לג’ודו, הוא נסע לבד באוטובוסים לוינגייט כדי להתאמן, כאן הוא צמח לספורטאי אולימפי ועמד על הפודיום גם כספורטאי וגם כמאמן. הקשר בין משפחת סמדג’ה למכון וינגייט, מסב למכון גאווה רבה. זהו קשר נצחי שישמר לעולמי עד – אותו אנו מנציחים היום בהנחת אבן הפינה לזכרו של עומר”.
הבמה בטקס להנצחת עומר סמדג'ה (חגי מיכאלי)
אורי ששון מנחה את הטקס (חגי מיכאלי)שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, נשא דברים: “זה אכן אירוע מאוד מאוד מרגש. כששוחחתי עם וינגייט והרעיון עלה, מיד ידענו שיהיה מהלך שיגיד אמירה ברורה לכל אזרחי ישראל – אנחנו זוכרים ומנציחים את הנופלים שלנו. אנו יודעים מה הערך של ההקרבה שלהם ושל עשייתם למען המדינה, בלעדיהם לא הייתה לנו מדינה. אני לא אקריא נאום כתוב ואדבר מהלב.
כשנכנסתי לתפקיד, אחת מהמטרות הגדולות שלי היו לקדם את כל ענפי הספורט ובפרט הספורט האולימפי. עשינו כל מה שיכולנו כדי שנגיע לאולימפיאדה בצורה מיטבית, ואז 7.10 טרף את הקלפים. נכנסו לסחרור גדול ואמרנו לעצמנו, מדינת ישראל לא תהיה זו שמרימה ידיים. ואז, אורן סמדג’ה, בשבעה, אומר לי ‘אני אהיה שם. אני אלך לייצג את ישראל ואביא מדליה’. איך אפשר לתאר במילים את הסיטואציה הזו, את המורכבות? אדם בדיוק איבד את בנו במלחמה והוא כבר חושב על המורל הלאומי, על מה המדינה צריכה ממנו.
אחרי שהוא נתן למדינה את בנו, הוא אומר שהוא צריך להביא למדינה את המדליה הזו, את האושר הזה. האולימפיאדה הגיעה ויש מדליה, ואני רואה את אורן עומד ליד פיטר וזה רגע שכל מדינת ישראל לעולם לא תשכח. אם הייתי צריך לקחת את הסיפור הישראלי הזה, זה בדיוק הרגע הזה. ספורט, שהוא מעל כל מחלוקת. אמונה, נחישות, עוצמה – לא נכנעים ולא מורידים ידיים. עם ישראל הוא עם של ווינרים. סגירת המעגל היא לקרוא לאולם על שמו של עומר, זה מראה שכאבנו, נלחמנו, ניצחנו ואנחנו מנציחים. אני אמשיך לעשות הכל כדי שהנצחת חיילנו תהיה במרכז העשייה של משרד התרבות והספורט”.
יעל ארד והשר מיקי זוהר בטקס להנצחת עומר סמדג'ה ז"ל (חגי מיכאלי)
טוהר בוטבול (חגי מיכאלי)יו”ר הוועד האולימפי, יעל ארד: “קריאת האולם על שמו של עומר, נותנת כבוד לכל כך הרבה לוחמים ולוחמות שחירפו נפשם. החיוך הכובש שלו מסמל את הטוהר, האומץ והנתינה של הישראלים. אני חוזרת לרגע הזה שאורן רצה לנסוע למשחקים ואמר ‘אל תתנהגו אליי באופן מיוחד, אני לא רוצה להפריע’. ראיתי אותך במסדרונות, הרוח של עומר הייתה על כל חברי המשלחת וכולנו ידענו שאם אתה יכול, גם אנחנו יכולים. הרגעים האלו של הניצחון של פיטר, הייתה שם עוצמה כל כך גדולה של הרוח שהבאתם מהבית – אחד הרגעים המרגשים של הספורט הישראלי.
נפגשנו לא מזמן ואמרת לי (אורן) ‘אי אפשר להתמודד עם השכול, צריך לחיות לצידו’. אפשר לראות את היכולת שלכם (ההורים) להיות חזקים, גם פעולות ההנצחה שאתם עושים הן בנועם ובגדלות נפש. אני רוצה לאחל לנו שהאולם הזה יהיה אולם שמח, שיביא את היכולות וייתן השראה לכל מי שיבוא בפתחו. אני בטוחה שהספורטאים שיגיעו לכאן ייקחו את התחושה שהכל אפשרי”.
יעל ארד נואמת (חגי מיכאלי)
החיילים שהגיעו לטקס להנצחת עומר סמדג'ה (חגי מיכאלי)ליאת סמדג’ה, אימו של עומר: “ביום שבו עומר נפל, התהפך עלינו עולמנו. הדפיקה הזו בדלת שמשנה את החיים ברגע, מעתה היא חלק מחיינו. והנה גם אנחנו הצטרפנו למשפחת השכול. היום אנו עומדים פה בכאב וגעגוע עמוק, כדי להנציח את בננו עומר שהיה גיבור מהרגע שנולד. הוא התמודד עם הרבה אתגרים ולמד בחינוך מיוחד, בדרך כלל נערים אלה מוותרים על שירות צבאי – אך הוא לא היה כזה ובדיוק להפך. אף אתגר לא מנע ממנו להגשים את חלומו.
בחייו הקצרים, עומר בחר להתנדב למד”א ולתרום מח עצם. הצלת חיים לא הייתה עבורו משימה, אלא דרך חיים. בגיל 16, כשהצטרף לתנועה הנוער “אחריי”, הוא הבין שהחלום הנוסף שלו הוא להיות לוחם. כשהוא הצטרף לגולני 51, לא היה מאושר וגאה ממנו. עומר תמיד דיבר על הצורך להגן על המדינה שלנו, ב-7.10 הוא מיד לבש מדים ויצא להגן על המדינה ללא חשש. אצלנו בבית, עומר ינק את החיבור למדינה ולאהבת הדגל כמו אביו אורן.
עומר יצא להילחם ללא היסוס על מנת לשחרר את החטופים ולדאוג לביטחון האזרחים. ביום בו נפל, נשבעתי שאעשה הכל שמותו לא יהיה לשווא. נפילתו היא התחלה של מחויבות, של זיכרון ודרך. אולם הג’ודו הוא לא רק מבנה, אלא סיפור חי. באולם הזה, בו אימן סבו מוריס את נבחרת ישראל והתאמן אביו אורן, הבית הלאומי של הספורט הישראלי, ימשיכו ספורטאים ישראלים להתאמן ולשבור שיאים. בכל רגע של מסירות ולחימה כאן, עומר יחיה”.
ליאת סמדג'ה מדברת על בנה (חגי מיכאלי)מנכ”ל מכון וינגייט, גיא אטיאס: “עומר היה לוחם אמיתי. הוא נלחם מתוך תחושת שליחות עמוקה ומחויבות טוטאלית לערכים שינק מהבית. הוא לחם מתוך אומץ לב שאין לו תחליף, כדי להגשים את הערך האמיתי של הגנה על הבית. הוא התאפיין באומץ לב ואמונה עמוקה ובהבנה שהמדינה היא מעל הכל. הוא האמין בכוח האופטימי והיה לו מסר ברור – להעז ולא לפחד מהכישלון.
ההחלטה לקרוא לאולם הג’ודו על שמו של עומר היא לא לזכרו, אלא הצהרה, של מי שמוכן לשים את טובת חייו לטובת הכלל. הוא היה דמות מופת וגיבור אמיתי, שמסמל את כל הגיבורים שנפלו באותה המלחמה. כל הערכים האלה גם דרך העשייה שלך אורן, והדרך שעברת מהיותך ספורטאי מאופקים למאמן לאומי של מדינת ישראל. אורן, הדרך שלך היא סמל למצוינות, להשראה, היום אנחנו לוקחים את זה צד קדימה.
הקשר בינך לבין מכון וינגייט והספורט הישראלי הוא לעד. אנחנו אחראים שהזיכרון של עומר יישאר לעד, כל ספורטאי שיופיע פה יהיה עדות להקרבה ולרוח הלחימה. משפחת הספורט בישראל תמשיך לשאת את מורשתו בגאווה. עומר, נוח על משכבך בשלום, יהי זכרך ברוך, עם ישראל חי”.
הטקס להנצחת עומר סמדג'ה ז"ל (חגי מיכאלי)מנכ”ל משרד התרבות והספורט, כפיר כהן: “המשמעות של המעמד הזה היא הרבה יותר ממשהו פיזי. כאן יגדל דור שילמד על גבורה, על אומץ, כוח רצון ולא רק בזירה הספורטיבית. עומר היה ספורטאי ולוחם, אבל יותר מכל הוא היה אדם שהקדיש את עצמו לערכים של הקרבה ואהבה למדינה ושספורט אמיתי נמדד לא רק במדליות, אלא גם בדרך. הג’ודו הוא ספורט של כוח פיזי, אבל יותר מכל של חוסן מנטלי ומשמעת. זו הדרך שעומר צעד בה ואלפים יצעדו בה כאן באולם שייקרא על שמו.
על פי מדיניות השר, כולנו מחויבים על פיתוח תשתיות שיאפשרו לכל ילד וילדה לשאוף הכי גבוה שאפשר, להעז ולא לפחד להיכשל. האולם הזה יעמוד כעדות לערכים של ספורט, ערכים ואומץ. יהי זכרו של עומר ברוך”.
ליאת ואורן סמדג'ה לצד מיקי זוהר וכפיר כהן (חגי מיכאלי)סרן עידן סיבוני, ששירת כמ”מ של עומר בחטיבת אלכסנדרוני: “פיקדתי על עומר במהלך חודש אחד של לחימה, איך אפשר להספיד אדם על היכרות של חודש בלבד? אבל דווקא במקומות קשים כמו בחורבות של עזה, אפשר לראות מי האדם באמת. עומר היה ‘גבר גבר’, משימתי וסלחו לי גם קצת משוגע – היה בוחר במשימה הכי יצירתית. עומר התחנן להצטרף למחלקה, למעשה ובדקתי את זה, מה-31 במרץ ועד ה-19 במאי של שנה שעברה הוא פנה אליי פעם ביום וביקש לוודא שהוא מצטרף ללחימה.
כשהצטרף רשמית הוא הציע עצמו כקלע, וישמח גם להיות חובש. בשניות הוא הפך להיות מסמר הערב, שובר כל מה שזז ועושה כל משימה מבצעית על הצד הטוב ביותר. הוא היה חרוץ ועם יחסי אנוש מעולים. הזכות שניתנה לי ולשאר האנשים להמשיך בחיים, הפכה לחובתנו כלפי הנופלים להיות חזקים ומאוחדים ולהפיק לקחים, כדי שהטעויות לא יחזרו שנית. זכרון בנכם הגיבור ייחרט בלב מדינת ישראל לעולם ועד”.
סרן עידן סיבוני (חגי מיכאלי)מירי מסיקה עלתה אל הבמה לשיר את השיר “יש לי אותך”, אותו עומר ז”ל היה נוהג להקדיש לאימו ושומע את השיר במהלך ימי המלחמה. מירי מסיקה פנה לליאת סמדג’ה ושיתפה כי היא מקדישה לה כעת את השיר.
מירי מסיקה (חגי מיכאלי)יו”ר מכון ונגייט, ד”ר יואב הלר, החזיק טקסט של עומר סמדג’ה וביקש שכל ספורטאי שמגיע לאולם יקריא את הטקסט הזה – הוא הקריא את הטקסט של עומר: ‘להיות לוחם זה לא פשוט, באמת שלו. זה לקום בבוקר, כל בוקר, ולסדר את המיטה באותה צורה. זה לשמור שעות במקומות הכי נידחים בארץ, לישון 5 שעות במקרה הטוב ולא לישון במקרה הרע. ומה לעשות שלהיות לוחם זה גם ‘משביז’, ושלא תחשבו שאני כועס. אני מפרגן לאחרים מכל הלב, אבל וואלה? גם לי בא. להיות לוחם זה לשמור על קשר עם המשפחה והחברים, גם כשזה מגיע על שעות שינה’. הלר המשיך להקריא את הטקסט של עומר ז”ל, שנחתם במילים החזקות: “להיות לוחם זה לא קל, באמת שלא, אבל בלי לחשוב פעמיים, זה הדבר הכי טוב שבחרתי לעשות’. עומר, זו תהיה הצוואה שלנו אליך”.
אחרי דבריו של ד”ר יואב הלר, אורי ששון מנחה הטקס הזמין את כל המכובדים ואת משפחתו של עומר סמדג’ה ז”ל לחתום על מגילת היסוד. לאחר מכן, הן חשפו את אבן הפינה והניחו את היסודות של מה שעתיד להיות אולם הג’ודו בוינגייט שייקרא על שמו של עומר.
יואב הלר (חגי מיכאלי)
החתימה על מגילת היסוד (חגי מיכאלי)
אבן הפינה לאולם הג'ודו על שמו של עומר סמדג'ה (חגי מיכאלי)