יאניק סינר הודח, נובאק ג’וקוביץ’ רחוק מהשיא, קרלוס אלקראס יותר פגיע ומאידך טיילור פריץ היה בכושר שיא על משטח הדשא השנה. אז בארצות הברית אולי ציפו שהנה אולי עכשיו, סוף סוף, יגיע זוכה גראנד סלאם אמריקאי, אז הם אולי חלמו, וכרגיל התאכזבו.
כמו בשני העשורים האחרונים טניס הגברים האמריקאי בקריסה. השקעה גדולה, ציפיות, מאמנים, פיתוח שחקנים, אופציות מגוונות וכלום, מקסימום איזה תואר מאסטרס להוא או לזה. פריץ הוא שחקן מאוד מוכשר, הגיש יוצא מן הכלל בתקופה האחרונה ואחרי ששלח הביתה את אלכסנדר זברב הוא קיבל יריב נוח ביותר בשלב רבע הגמר – לורנצו מוסטי האיטלקי מהמקום ה-25 בעולם.
האחרון מעולם לא התקרב בכלל לשלבים המכריעים בגראנד סלאם ודווקא הוא שלח הביתה את האמריקאי, שבכלל לא היווה יריב במערכה החמישית והמכרעת על כל הקופה, ששווה מפגש מול נובאק. כעת, המדורג 12 בעולם סוגר עבור טניס הגברים מארצות הברית גראנד סלאם מספר 83 (!) שהם לא מצליחים לחגוג זכייה בגביע מייג’ור.
כאמור, מאז הזכייה ההיא של אנדי רודיק באליפות ארה”ב אי שם בשנת 2003, אף טניסאי אמריקאי לא הצליח לזכות בגראנד סלאם. באמת שפל חסר תקדים, עבור מעצמת ספורט שרק בהמשך החודש, במשחקים האולימפיים, תחגוג לא מעט הישגים ספורטיביים ושלל מדליות ברוב הענפים.
כזכור, גם טומי פול הודח בשלב הנוכחי אחרי הפסד לאלקראס, אבל פריץ הוא בהחלט נושא הדגל של הטניס בארה”ב. בכל אופן, בהמשך השנה ובגראנד סלאם הבא פריץ או פול או פרנסס טיאפו ינסו לשבור את הרצף הנוראי, אם זה יקרה? די בטוח שלא, אבל מי יודע אולי סוף סוף הסטטיסטיקה תישבר.