מאזן מושלם בגמרי גראנד סלאם, 4 מייג’ורים, 15 תארים, וכל זה רק שהוא בן 21. אחרי הופעת ענק, קרלוס אלקראס הכניע הערב (ראשון) שוב את נובאק ג’וקוביץ’ בגמר ווימבלדון והמשיך לבסס את עצמו כשליט החדש של הטניס העולמי. אחרי שלושת הפנומנים ההולכים ודועכים (אחד כבר פרש), אלקראס הלך למרכז הבמה והפך לכוכב הגדול של הענף.
ג’וקוביץ’ הגדול עם כל הניסיון, התארים, והיכולת (גם בגיל 37), נראה כמו ילד צעיר ומבוהל מול אלקראס בן ה-21, שדוהר במהירות שיא ומציג הווה אדיר, אבל לא פחות מכך – עתיד מזהיר. אלקראס הביא את הטניס הטוב והאיכותי שלו, אבל הוא לא היה צריך אפילו יום יוצא דופן כדי להכניע את הג’וקר הסרבי, שנראה פשוט אומלל וחסר תשובות.
אלו כבר לא הבלחות או הברקות לצד חוסר יציבות. אחרי שזכה ברולאן גארוס בחודש מאי, אלקראס גם הצליח עכשיו לשחזר את ההישג הגדול של רפאל נדאל, המודל לחיקוי שלו, עם הנפה בפאריס ובלונדון ובאותה שנה. השור ממיורקה עשה זאת אי שם ב-2010, וכעת גם קרליטו המוכשר הצליח לשחזר את הדהירה הזו. אגב, בתווך רק נובאק עשה זאת – ב-2021 שהייתה עוד שנה פנומנלית עבורו עם שלושה מייג’ורים.
קרלוס אלקראס (רויטרס)4 מייג’ורים בגיל כ”כ צעיר כבר יוצרים ציפייה גדולה להמשך, עד כמה? להיות באותה שורה עם שלושת הגדולים, ואולי אולי אפילו מעבר. כי הקצב אדיר, ולא רק המשחק שלו, אלא כמות ההישגים בקריירה הלא ארוכה והכל כך מרשימה. לא נדאל, לא רוג’ר פדרר ובטח שלא ג’וקוביץ’ (שפרץ בענק באזור גיל 24) התחילו כל כך טוב ומבטיח.
השור ממיורקה היה הכי קרוב לכך, אבל חגג את המייג’ור הרביעי שלו בקריירה ‘רק’ בגיל 22, מה שהיורש שלו הצליח לעשות כבר בגיל 21. אבל בניגוד לרפא שהיה שחקן מדהים (ועדיין לא פרש), הספרדי הצעיר הוא שחקן מאוד מאוד מגוון וכבר הצליח לחגוג בגראנד סלאם על כל המשטחים. באליפות אוסטרליה הוא טרם זכה, אבל נדגיש את המילה טרם כי זה רק עניין של זמן.
נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)העתיד נראה ורוד במיוחד עבורו, כמובן שקשה לדעת אם ומתי יצוץ איזה עילוי יוצא דופן, אבל בניגוד לעידן של שלושת הגדולים, כרגע מלבד סינר לא נראה שיש מישהו שיכול להקשות על קרליטו יתר על המידה. בעבר היה את פדרר שעשה ככל העולה על רוחו, ואז הגיע נדאל, ואח”כ נובאק, ובתווך היה גם את אנדי מארי שנפל על הדור הלא נכון והיה יכול לסיים את הקריירה עם פי שניים מייג’ורים.
בסוף הרבה בחיים ובטח בטניס זה טיימינג, וכרגע הטיימינג של קרליטו נראה מדהים. הוא מצליח להכניע את ג’וקוביץ’ בשנותיו האחרונות, נדאל כבר לא באזור וסינר מוכשר ככל שיהיה כנראה לא יתקרב לרמות הללו, בעיקר בגלל האופי המאוד מאוד מיוחד שצריך כדי להגיע למספר דו-ספרתי של מייג’ורים, ושלא נדבר על 20 ומעלה.
קרלוס אלקראס (רויטרס)קסם ואופי שנראה שאלקראס בורך בו, אבל שוב הכל כ”כ דינמי ופציעה אחת חלילה יכולה לטרוף את כל הקלפים ולשנות את התמונה. בכל אופן, בהקשר של עומס וניהול טורנירים נראה שחואן קרלוס פררו מצליח לעשות עמו עבודה נהדרת. הטניסאי בן ה-21 כבר פחות מתפוצץ בכל משחק וטורניר קטן (500 נקודות דירוג/מאסטרס) ויודע לנהל בתבונה את האנרגיות שלו.
כמובן שזה גם עניין של ניסיון, אבל בעיקר נראה כמו עבודה טובה של הצוות המקצועי. כבר לדעת ולהבין שיש נקודות שאפשר לוותר עליהן או אפילו מערכות, או לעיתים גם טורנירים עם פרישה או הורדת הילוך, שיאפשרו לקרלוס להגיע בצורה מקסימלית לטורנירים החשובים באמת או למשחקים הכי מכריעים, ששם כבר אין מקום לטעויות.
אפילו פדרר הגדול (20 תארי גראנד סלאם) לא הצליח לנצח יותר מפעם אחת את נולה בגמר גראנד סלאם, מי שכן עשו זאת היו נדאל כמובן (5 פעמים), אנדרי מארי (פעמיים) וסטאן ואוורינקה גם פעמיים, ומי שנחשב לסוס השחור של הג’וקר הסרבי לתקופה מסוימת. אז כעת גם אלקראס הצטרף לרשימה המאוד מכובדת הזו של טניסאים שהצליחו לגבור על השחקן הטוב בהיסטוריה (לפחות בינתיים) וברגע האמת.
רוג'ר פדרר (רויטרס)האלוף שחוגג במווימבלדון שנה שנייה ברציפות גם עשה את הדרך הכי מרשימה עד לגביע. פרנסס טיאפו הכישרוני והלא יציב בסיבוב מוקדם, טומי פול המשתפר ברבע הגמר, דניל מדבדב העיקש בחצי וכמובן השועל הסרבי הגדול במעמד המכריע. שמנגד, נובאק נהנה מדרך די נוחה ומסלול נעים וכיף עד לגמר, כולל פרישה אחת ברבע הגמר שנתנה לו עוד מנוחה, אבל אולי בסוף זה עבד לרעתו של הטניסאי הגדול מכולם.
שתי זכיות בווימבלדון בשלב כל כך מוקדם של הקריירה? כולם כולל כולם יכולים להסתכל ולקנא. רק לשם השוואה אנדי מארי שהצליח לעשות היסטוריה גדולה עבור בריטניה עם הזכייה הראשונה שלו בווימבלדון בשנת 2013, הצליח לחגוג בפעם השנייה על הדשא של לונדון רק בגיל 29.
אלקראס בטירוף (רויטרס)אז נכון, זה ג’וקוביץ’ של גיל 37 הוא לא נובאק המפלצתי ההוא של 2011, פדרר הקוסם (שתמיד היה אגדת דשא) או אפילו נדאל הגדול שגם הצליח להרשים שם עם שתי זכיות בלי נשכחות (2008 ו-2010), אך עדיין זה מעיד על ההישג הגדול שהילד החביב ממורסיה רשם, רושם ועוד ירשום שם על הדשא הירוק (כבר פחות) של ווימבלדון.
כעת אלקראס יוצא למשימה לאומית נקרא לה כך. הטניסאי בן ה-21 יגיע למשחקים האולימפיים בפאריס, שם בין היתר ישתף, פעולה בטורניר הזוגות עם רפאל נדאל. בהמשך, ובתקווה עבורו אחרי שזכה במדליה מוזהבת אותה יזכור עד סוף החיים, הוא ימשיך לאליפות ארצות הברית שם חגג לפני שנתיים, ויגיע כפייבוריט הברור לסגור שנה פנומנלית עם שלושה תארי מייג’ור. ציון דרך משוגע ששמור רק לשלושת הגדולים, בינתיים.
רפאל נדאל וקרלוס אלקראס (רויטרס)בשורה התחתונה – פיזיות יש, צוות איכותי יש, יכולת יש בשפע, וגם אופי של שחקן בן 30. אז בגיל 21 קרלוס כבר עם 4 מייג’ורים, בחישוב מהיר ומאוד הגיוני תוך עשור גג הוא כבר יכול להגיע ל-20 תארי גראנד סלאם ואולי מעבר. המשמעות? אלקראס דוהר במהירות שתשים אותו ראשון במרוץ ההיסטורי, וכרגע הוא בהחלט בדרך לשם, כלומר להיות הטניסאי הגדול בהיסטוריה. כמובן שעוד חזון למועד, אבל ציפיות ועניין בענף אף פעם לא יזיקו.