בשבוע שעבר החלה ה-TGL, תחרות קבוצתית בגולף שמאורגנת על ידי טייגר וודס ורורי מקילרוי, בפאלם ביץ' גארדנס, פלורידה. בתחרות משתתפים שחקנים מקצוענים ידועים שמתחרים בסביבה שונה מזו שבה הם רגילים לשחק בסבב ה-PGA: סימולטור. הקבלה לתחרות הייתה ראויה לציון – לא מלווה בשבחים יוצאי דופן, אך בהחלט מסמלת התקרבות לקהל חדש, שעבורו פורמט היברידי מסוג זה אינו זר. "זה הגולף של המאה הזו", אמר מקילרוי.
כשהגענו לרבע הראשון של המאה ה-21, ניתן לשאול כיצד ייראה הספורט בשנת 2050, באמצע המאה, כאשר הנוף נשלט על ידי טכנולוגיה, והמציאות המדומה והבינה המלאכותית משמשות לא רק לבידור, אלא גם – וזה אינו נתון לוויכוח – לשיפור הבטיחות וביצועי הספורטאים. רובוטיקה ומחשוב יחליפו חלק גדול מהעבודה האנושית, אף שהתחזית המדויקת היא אתגר בפני עצמו.
"כל מה שקורה כבר ראינו בקולנוע", אומר פאקו ארקס, דוקטור לבינה מלאכותית מהאוניברסיטה הקתולית של מורסיה (UCAM). "הרמזים היו שם כבר שנים. אני לא חושב שבעוד 25 שנה נוכל להמציא משהו שהתסריטאים כבר לא חזו. כל אותם סרטים על שלדי חוץ ודברים מסוג זה – רבים מהם יהפכו למציאות".
בינה מלאכותית בספורט (בינה מלאכותית)הוליווד כבר הציגה חזונות עתידניים עם מייקל ג'ורדן כדמות הראשית, אך המדענים סבורים שטרם נגיע לשלב של הארכת רגליים אין סופית – הגרסה הלא אנימטיבית והריאליסטית יותר תתמקד בביו-גנטיקה. המיקוד כעת הוא במחקרים עם חיישנים שיאפשרו הבנה מיידית של תגובות הגוף האנושי במהלך תחרויות. "חיישנים כימיים בבגדי ספורט יעניקו לנו מידע רב גם באימונים וגם בתחרויות", מסבירה מריה קוארטירו, שנבחרה בשנת 2022 ל"מדענית הצעירה הטובה בעולם בתחום החיישנים".
כיום, לאחר ניסיון בשוודיה, היא משמשת כמנהלת UCAM-Sens. "הזיעה תהיה הנוזל המרכזי, כי היא עדיין בגדר תעלומה. באמצעות סימולציה של הסביבה, היריב והמאמץ שהתחרות דורשת בעזרת מציאות מדומה, ניתן יהיה למנוע עומסים מיותרים ולהפחית משמעותית מקרי מוות פתאומי. המטרה היא לא רק לשפר ביצועים, אלא גם להגן על הבריאות. נוכל למדוד הכל: בדיקות אלקטרוליטים, אמוניה שקשורה לעייפות, גלוקוז, קורטיזול...".
קוארטירו וצוותה כבר השיגו פריצות דרך, כמו מדידת לקטט בזמן אמת. יחד עם החברה הבלגית IDRO, בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי ואוניברסיטת KTH בשטוקהולם, הם פיתחו מערכת שמעדכנת את המאמן בזמן אמת על נתונים שנאספו מזיעה. "עשינו את הבדיקות הראשונות עם הוועד האולימפי השבדי על רוכבי אופניים, וכעת אנו מתקדמים לאתלטיקה". הקבוצה של אנריקה פסקל, שמאמנת בין היתר את אלוף המרתון הספרדי איברהים צ'אקיר, תיישם את הטכנולוגיה.
בינה מלאכותית בספורט (בינה מלאכותית)סימולציות של תרחישים אמיתיים
סימולציות של תרחישים אמיתיים הן ‘נקודת השקה’ בין המומחים. "יש להוסיף שהספורטאים יימצאו בתרחישים פסיכולוגיים עם אותו לחץ כמו לשחק בגמר ליגת האלופות במציאות מדומה", מסביר פדרו אמיליו אלקרס, פרופסור למדעי הספורט ומנהל מרכז המחקר לביצועים גבוהים ב-UCAM.
חזונו מתרחב לדמיין אימוני כדורסל, למשל, שבהם חמישיית הפותחים תתמודד מול רובוטים שמתוכנתים לבצע הגנות כמו של הקבוצה היריבה. נוכל לראות סימולציות של רגעים ספציפיים, אימונים ללא בינה מלאכותית יהיו בלתי מובנים. תלוי בעונת השנה, יתוכנתו אלגוריתמים שיתאימו למודלי משחק מסוימים. "אימונים יהיו מותאמים מאוד אישית".
הפרופסור אינו שולל את האפשרות של קפסולות שישתמשו בהן בבוקר כדי להבין את ההתנהגות הפנימית של הגוף. "או מיקרו-שבבים בתוך הדם שידווחו בזמן אמת על נזקים לשרירים והתפתחות היפרטרופיה ברמה ההורמונלית".
סימולציה בגולף (בינה מלאכותית)פער דיגיטלי
הסיכון שגל הטכנולוגיה הזה מביא עמו הוא היווצרות פער דיגיטלי. המועדונים הגדולים והמעצמות יהיו בעלי גישה לכלים שלא יהיו זמינים במדינות מתפתחות, מה שבוודאות יוביל לפער משמעותי. קובה – עד בייג'ין 2008 – ורומניה היו בעבר בעמדות מכובדות בטבלת המדליות האולימפיות בשנות ה-90, אך כיום הן בקושי מופיעות בעמודים השלישיים בשל מחסור בהשקעה. אלו רק דוגמאות למה שעשוי להתרחש. "זה כבר קורה בתרבות, בחינוך ובהזדמנויות תעסוקה", מתאר ארקס. "נראה עדיין כמה נסים, כי אם לא, מהות הספורט תלך לאיבוד – הקטן שיכול לנצח את הגדול. האתיקה של הספורט תעמוד למבחן. נצטרך לחוקק חוקים שימנעו אי צדק טכנולוגי. נזכור מה קרה עם חליפות השחייה בתחילת המאה, הנעליים של קיפצ'וגה או הגבלת המשקל של ה-UCI לאופניים".
תפקיד הצופה
במקביל להתקדמות הטכנולוגית, יתחולל שינוי מהותי באופי צריכת הספורט. "זו ללא ספק תהיה אחת ההתקדמויות של לוס אנג'לס 2028", ניבא תומאס באך, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, בראיון בחודש שעבר. "הבינה המלאכותית מתקדמת כל כך מהר שאי אפשר לעמוד בקצב", אומר ארקס. "יש כבר תוכנות שבהן אתה מצייר קווים על איברים, לוחץ על הפעלה ומקבל נתונים בזמן אמת. החוויה כבר אינדיבידואלית ב-360 מעלות. המשתמש יוכל לראות משחק כאילו הוא נמצא בתא או במרכז המגרש".
תומאס באך (הוועד האולימפי)כבר עלו רעיונות כמו רחפנים שיטוסו מעל המגרש ויראיינו את השחקן לפני בעיטת עונשין בגרמניה. עם זאת, הרעיון נדחה בשל המחלוקות שעורר. בעתיד, צפויים זמנים של מצלמות גוף והמון נתונים. כל זווית צילום שתעלה על הדעת תהיה זמינה לצפייה. אפילו זוויות פנימיות שקשורות לעייפות ולנתונים פיזיולוגיים. "מי שיגבילו את זה יהיו המאמנים וחוקי הגנת הפרטיות, לא יותר מזה".
"יכול להיות שיהיו כל כך הרבה נתונים זמינים, שהדבר יגרום לחשש לעבור את הגבולות מחשש לכישלון או התעלפות. מי יוכל לבלום אנשים כמו אינדוראין או פוגצ'אר במהלך שלב בטור דה פראנס?" שואל ארקס. "בואו נקווה שזה לעולם לא יקרה". "זה אולי נשמע מוגזם, אבל אנחנו יוצרים תחרויות בין סופר אתלטים לבין סופר אתלטים אחרים. רק הכישלון יאפשר ניצחון. כמו במשחק איקס-עיגול", מהרהר אלקרס.
פוגצ'אר (רויטרס)ארקס, שבעבר חלם להיות אצן 400 מטר משוכות, מוצא תקווה מסוימת בהתקדמות הטכנולוגית. "בסופו של דבר, ספורט הוא פעילות אנושית שתישאר אנושית. מכונות לא ירצו לעסוק בספורט – הן לא יחוו את הרגשות שמניעים אותך לעסוק בספורט, להגן על צבעי הקבוצה שאתה מייצג או לשמור על בריאותך. תמיד יהיו אנשים שירצו לעסוק בספורט לשם הבריאות, לשיפור הישגים אישיים. ולצד זאת, הצד התחרותי והראוותני ימשיך למשוך אנשים שירצו לראות תחרויות בין יריבים אנושיים. זה לא ישתנה".
גם ספורט מוטורי מתמודד עם אתגרי הקיימות. הפדרציות (FIA ו-FIM), אשר אחראיות על חקיקת התחום, עובדות על תוכנית לצמצום פליטות ככל האפשר, כאשר הרעיון הוא שבסופו של דבר מנועים בעירה פנימית ייעלמו, והם יוחלפו כנראה בסוללות אולטרה-קלות שנטענות באופן מיידי, מערכות מימן, או דלקים ביולוגיים ברי קיימא. "קשה להבין בדיקות מנועים בלי רעש", אומרים חובבים רבים.
לעומת זאת, הטכנולוגיה תאפשר לחוות מרוצים באופן מלא באמצעות קסדות מציאות מוגברת ומציאות מדומה. אם תשתמשו בדמיון, ייתכנו תחרויות שבהן רובוטים ינהגו מול בני אדם במסלולים עירוניים. ואולי זה כבר לא יהיה רק על ארבעה גלגלים על אספלט. הקולנוע כבר צפה זאת.