"בכל פעם כשאני מצליחה במשהו או כשקורה לי משהו טוב, אני חושבת עליו. האמת שאני חושבת עליו כל הזמן", כך סיפרה אנסטסיה גורבנקו אחרי שראתה את התיעוד החדש שפרסמה משפחתו של מתן אנגרסט שנחטף לרצועת עזה על ידי חמאס. בין ימי הזיכרון, מיום השואה עד ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, לפעמים קשה לנשום, אך השחיינית המובילה מרגישה כך בכל ימות השנה. למעשה, מאז שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. שנה וחצי.
"אני מקווה שנחזיר את החטופים כמה שיותר מהר, כי אנשים כבר לא רוצים את המלחמה, הם פשוט רוצים את החטופים בבית ולבנות את החיים שלנו מחדש", המשיכה גורבנקו במונולוג קורע לב על המצב במדינה ויצאה בקריאה להשבתם: "המשפחה של מתן רוצה אותו בבית. המשפחה שלו רוצה לחזור לעצמה באופן מסוים, כי אי אפשר לחיות ככה. אני טסה בעולם, מתחילה ללמוד, מגשימה את עצמי ואת החלומות שלי - והכי קשה זה לחשוב שהוא לא יכול לעשות בדיוק את אותם הדברים האלה, כי הוא עדיין שם בעזה. אני מקווה שהוא לא מאבד תקווה, אבל הזמן שהוא נמצא שם? זה מטורף. זה לא הגיוני".
החודש פורסם תיעוד חדש של מתן אנגרסט מהשבי בעזה. ראית אותו?
"לקח לי יום או יומיים לאזור אומץ, לשבת עם עצמי ולראות את זה. ממש חששתי מזה ודחיתי את זה, אבל אז אמרתי לעצמי שאני חייבת לראות את התיעוד שלו. זה מאוד קשה לי. כשמשהו כזה יוצא לתקשורת ואני רואה אותו, אני מיד שולחת הודעות תמיכה למשפחה. שולחת להם חיזוקים. זו מציאות קשה, אבל הם חייבים להישאר חזקים".
חגי אנגרסט, אביו של מתן (רדאד ג'בארה)כמה זה מקשה עלייך לדעת שאחד מהאנשים שהכרת בילדותך נמצא בשבי עדיין?
"קשה לראות את זה מרחוק, קשה לחשוב שאנחנו בני אותו הגיל, קשה לחשוב על זה שהיינו יחד בכיתה - ואני עכשיו לומדת לתואר ראשון ומגשימה את עצמי, והוא במנהרות בעזה נלחם על עוד פרוסת לחם רק כדי לשרוד עוד יום. לפתוח מקרר זה משהו שאני כבר לא לוקחת כמובן מאליו, זה מה אלי שרעבי אמר אחרי ששרד את השבי וזה מיד תפס אותי. זה דבר קטן, דבר אחד מתוך מלא קשיים שהוא עובר שם. מתן הוא חייל שיצא להגן על המדינה ונחטף, עכשיו התור שלנו להגן עליו ולהחזיר אותו הביתה. אני לא רוצה לחשוב על זה שהמדינה מוותרת עליו. צריך להחזיר אותו הביתה".
איך המשפחה שלו מתמודדת עם המצב?
"מתן מופנם ולא אוהב רעש, אז המשפחה ניסתה לשמור על זה די בשקט. לא היו עליו כותרות בתקשורת כשהתחילה המלחמה, אבל ככל שהזמן עבר המשפחה שלו הבינה שהיא חייבת לצאת החוצה, לדבר על זה, לצאת בקריאה להחזיר אותו ולעשות הכל כדי שיחזור הביתה. זה מבאס שהם היו צריכים לצאת מהאזור השקט הזה ולעשות דברים שהם לא ממש אוהבים לעשות, אבל זה המצב. הם נלחמים עליו. המשפחה שלו עצרה את החיים שלה ב-7 באוקטובר ומאז עושה הכל כדי להחזיר אותו הביתה. אני יודעת שקשה להם ואני מקווה שהוא יחזור כמה שיותר מהר כי כבר אין זמן לחכות".
משפחתו של מתן אנגרסט בקריאה לשחרורו (עמרי שטיין)זה היה רגע קצר בו אנסטסיה גורבנקו דיברה בפתיחות על מה שיושב לה על הלב. היא בין ארגזים, אחרי שעשתה את המעבר מישראל לארצות הברית, אבל לפתע השחיינית המצטיינת, זו שמצליחה להניף את דגל ישראל גבוה בבמות הגדולות ביותר, עוצרת לדבר על המלחמה ועל בן כיתתה מתן אנגרסט. החיים ממשיכים והימים חולפים, אבל מבחינתה שום דבר לא באמת שלם כל עוד הוא שם. היא דיברה מתוך כאב, דיברה על המועקה שיש לכל ישראלי בחזה, דיברה על הדבר החשוב באמת לפני שדיברה על הקריירה שלה.
“יצאתי למכללות. אמרתי לעצמי, מקסימום תמיד אוכל לחזור”
ובנוגע לספורט, גורבנקו בת ה-21 נמצאת בתקופה של שינויים. אחרי האכזבה מאולימפיאדת פאריס 2024, היא לקחה הפסקה ארוכה כדי לקבל כמה החלטות. לאחרונה החליפה סוכן והצטרפה לסוכנות של רוני לופו, אחרי שגם עשתה את המעבר ללימודים במכללת לואיוויל האמריקאית כפי שנחשף לראשונה ב-ONE.
"עברו כבר כמעט שלושה חודשים מהרגע שקיבלתי את ההחלטה להצטרף למכללת לואיוויל", ציינה השחיינית בראיון ל-ONE מאמריקה. "אני לא אשקר, היו הרבה עליות וירידות במעבר הזה. זה הרבה שינויים במכה אחת, אבל אני ממש מרוצה שעשיתי את זה ולקחתי את ההזדמנות הזאת".
אנסטסטה גורבנקו (חגי מיכאלי)מה בחרת ללמוד בתואר?
"כרגע בגלל שזו רק השנה הראשונה שלי אני בעיקר בלימודים כלליים. בהמשך, הכיוון הוא לסיים עם תואר בביולוגיה, אבל עוד אפשר לשנות את זה בהתאם למה שאחליט. אני עושה צעד אחר צעד. יש לי אנגלית מעולה, אבל בלימודים זה קצת אחרת וזה פותח לי את הראש. זו סביבה מאתגרת שלא הייתי בה קודם, אבל זה אתגר שעושה לי טוב".
איך התקבלה ההחלטה שלך לעבור למכללות?
"התחלתי את התהליך הזה לפני כשנתיים וחצי, אבל רק עכשיו קיבלתי אישור, אחרי שהם שינו את החוקים לטובת הספורטאים המקצוענים. קיבלתי את האישור ב-15 בינואר, הייתה לי טיסה מתוכננת מראש ב-31 בינואר כדי ללכת לבקר שם ולראות את המקום, אבל ברגע שקיבלתי את האישור אמרתי 'אוקיי, אני הולכת על זה. מקסימום, במקרה הכי גרוע אני תמיד אוכל לחזור הביתה'. גם ליאוניד קאופמן, יעקב טומרקין ואנשים האיגוד כולם אמרו לי את זה. בינתיים, טוב לי פה".
בדרך כלל שחייניות במעמדך מעדיפות שלא ללכת למכללות, לא?
"אני חושבת שזה ממש תלוי במדינה ובתרבות הספורט שלה, ולכן זה די משתנה ממדינה למדינה. בשנים האחרונות זה דווקא מאוד פופולרי לראות שחיינים בינלאומיים באים לארצות הברית כדי ללמוד, אבל מצד שני באירופה התחילו לתת בסיס מאוד טוב לנבחרות, אז הרבה שחיינים אירופאים נשארים בבית ועושים תואר במדינות שלהם. למרות זאת, הרבה שחיינים במכללות פרצו קדימה, כמו לאון מרשאן הצרפתי, והרבה אמריקאיות מן הסתם. אין פה איזו מגמה ברורה, זה די עניין אינדיבידואלי".
אנסטסיה גורבנקו. עברה למכללות בארה"ב (סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה)איך התנאים בלואיוויל?
"התנאים פה מאוד טובים. זה מאוד שונה ממה שהכרתי כי הייתי רגילה לשחות בקבוצה של עשרה אנשים - ועכשיו זה כמעט 50 איש בקבוצה אחת שמתאמנת ביחד. לא שחיתי בקבוצה כזאת הרבה זמן. זה שינוי טוב ומאתגר כי הייתי רגילה למסלול משלי ולמאמן שמתרכז רק בי, אבל עכשיו הכל אחרת והאמת שזה עושה לי טוב כי תמיד הייתי אחת שאוהבת להיות חלק מקבוצה, כמו בנבחרת, ותמיד אמרתי עד כמה זה חשוב לי שכולם יצליחו ביחד. הכוח של קבוצה יותר גדול מאשר ספורטאי יחיד".
“רוצה לחזור ליהנות מתחרויות. אני שווה פודיום ב-LA"
המעבר לארצות הברית קרה במקביל לשינוי שעשה איגוד השחייה, עם חזרתו של ליאוניד קאופמן לתפקיד מאמן הנבחרת והמינוי של יעקב טומרקין למנהל המקצועי. אלא שהשחיינית קיבלה את ההחלטה לעבור לאמריקה, כאמור, והיא צפויה לעבוד תחת כמה מאמנים בו זמנית בשנים הקרובות. אומנם גורבנקו מתאמנת כרגע במכללה תחת ארתור אלביירו והעוזרת שלו סטפני ג'ונקר, אבל הצוות הזה נמצא בקשרים טובים עם טום ראשטון ולכן היא צפויה לחזור ולהתאמן בהמשך גם תחתיו, בסיוע האיגוד הישראלי, כאשר גם קאופמן יהיה מעורב בבניית התוכנית המקצועית שלה, ואגודת מכבי קרית ביאליק תמשיך לסייע לה כלכלית ברקע.
"אני רוצה להמשיך לעבוד עם טום ראשטון", הודיעה השחיינית הישראלית המובילה, "כנראה שאצא למחנה אימונים עם הקבוצה שלו בקיץ. האימונים שלו די דומים לאימונים שאני עושה במכללה כי המאמן פה (ארתור אלביירו, א.מ) היה המאמן של טום. ליאוניד ממש פרגן ותמך בזה, אבל אין קשר בין המאמן הזה לליאוניד כרגע. אני מקווה שביום בו אחזור לארץ אצליח לחבר ביניהם. המטרה שלי היא לבנות תוכנית מקצועית אחת, כך שאתאמן לפיה רוב הזמן בלואיוויל ובשאר הזמן אעבוד בשילוב עם טום ראשטון וליאוניד קאופמן. נכון שיש פה כמה מאמנים שונים שמעורבים, אבל אבנה ביחד איתם תוכנית מקצועית אחת ואיתה נרוץ קדימה".
עדי ביכמן עם ליאוניד קאופמן ויעקב טומרקין (גילעד קוולרצ'יק, איגוד השחייה)את מתכננת להמשיך להתחרות בעיקר בסגנון המעורב, או שאת שוקלת להתמקד בסגנון ספציפי בקמפיין הנוכחי בגלל התחרות המטורפת שנוצרה שם?
"אני ממשיכה בשלי ואני אתמקד גם בסגנון המעורב, גם בגב וגם בחזה. כנראה שאוריד את כמות המשחים שאתחרה בהם בתחרויות הגדולות ואשים יותר דגש על המשחים האלה. מאז אולימפיאדת פאריס לקחתי חופש ארוך ולא התאמנתי כמו שאני תמיד מתאמנת, אז אשמור על פרופורציות השנה. לא אשחה בחמישה משחים באליפות העולם בקיץ, אלא רק בשניים-שלושה ואשים את הדגש עליהם".
ואילו מטרות הצבת לעצמך לאליפות העולם הקרובה שתהיה בקיץ בסינגפור?
"אני בעיקר רוצה לחזור ליהנות מתחרויות. יש לי מטרה בראש ואשמח להיות ברביעייה הראשונה באליפות העולם ב-200 מטר מעורב, אבל אני אחרי חמישה חודשי הפסקה אז אני לא רוצה להציב ציפיות שאני לא בטוחה שאוכל לעמוד בהן. לכן אני רוצה ליהנות ממה שאני עושה".
את אומרת את זה כי לא נהנית באולימפיאדת פאריס?
"בפאריס הכי התבאסתי מזה שלא נהניתי מהתחרות. משחקים אולימפיים זה כמו קרנבל אחד גדול, משהו שאתה מחכה לו ארבע שנים והייתי הכי צריכה להנות ממנו. באתי לשם כשאני יותר מדי לחוצה וממוקדת מטרה, שכחתי ליהנות מהסביבה ומהתחרויות, אז חשוב לי השנה ליהנות מהשחייה. כשאני אהיה מאושרת ואהנה מהתחרויות, אני בטוחה שגם אשחה מהר יותר".
אנסטסיה גורבנקו בפאריס. לא נהנתה (רדאד ג'בארה)לא מזמן חזרת להתחרות, לראשונה מאז המשחקים האולימפיים. עשית את זה בלי הרבה הכנה אבל היו לך תוצאות לא רעות. הזמנים שלך בתחרות בסבב הפרו סווים בסקרמנטו הפתיעו אותך?
"וואו, הייתי בהלם כשנגעתי בקיר וראיתי את התוצאה בגמר ה-200 מעורב (2:09.90 דקות, א.מ). הייתי ממש שמחה. חמש דקות אחרי זה קלטתי שזו תוצאה של גמר אולימפי ב-200 מעורב. אמרתי לעצמי 'איך זה יכול להיות? התאמנתי בקושי שלושה חודשים ואחרי הפסקה ארוכה. בשנה שעברה הייתי 100 אחוז בתוך זה, עם שמירה על תזונה נכונה וכל מה שצריך, ופתאום דווקא כשאני משוחררת אז אני מגיעה לתוצאה כזאת ככה בקלות?'. כנראה שהמסקנה היא שאם טוב לי, אז אני עושה תוצאות טובות. כשהיית בחופש הלכתי לרקוד, נהניתי, עשיתי את המעבר למקום החדש, לקחתי על עצמי יותר אתגרים מעניינים, עשיתי טוב לעצמי - וכנראה שרואים את זה גם בבריכה".
כולם כבר מתחילים להתכונן למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028. אומנם זה עוד רחוק, אבל כבר עכשיו ספורטאים בונים את התוכניות והמטרות שלהם לאירוע הזה. מה תרצי להשיג שם?
"אחד הדברים הראשונים שהמאמנת פה, סטפני, אמרה לי זה 'נעבוד על זה שאת תדעי לתת את הביצוע הכי טוב שלך בזמן הכי חשוב, כך שתעשי את הזמן הטוב ביותר שלך בתחרות הכי גדולה'. היא דיברה כמובן על לוס אנג'לס 2028. שנינו יודעות שהמטרה היא שאני אהיה על הפודיום ואני יודעת שאני שווה את זה. עכשיו אני צריכה לדעת איך להביא את היכולות שלי לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר באותו היום בבריכה. יש זמן. אומנם זה תמיד בתת-מודע שלי, אבל זה עוד רחוק ואני לא רוצה להיות אובססיבית כמו שהייתי לגבי זה בפאריס 2024. אני ארצה רק לבוא ולעשות את הטוב ביותר שאני יכולה".
את אחת שתמיד אומרת את דעתה. את מרגישה שינוי בהתנהלות של איגוד השחייה?
"האמת שכן. יעקב טומרקין שומר איתי על קשר מאוד הדוק. זה קורה גם עם שאר השחיינים, אני מאמינה. הוא תמיד שואל מתי חוזרים לארץ, מתי נתאמן במכון וינגייט, מתעניין אם צריכים חדר לנוח, מה התוכניות שלנו. לפני שיצאתי לארצות הברית בניתי עם ליאוניד קאופמן תוכנית מקצועית לחזרה. יש לנו אחריות משותפת והם מאוד עוקבים אחרי מה שאני עושה. הפעם אני מרגישה שיש לי יותר תמיכה ממה שהיה לי לפני כן".