לאחר שקיבל את תפקיד המנהל המקצועי של נבחרות ההישג של השחייה הישראלית, יעקב טומרקין תולה את המשקפת באופן רשמי. השחיין האולימפי הודיע על פרישה היום (חמישי) במסיבת עיתונאים שקיים במשרדי הוועד האולימפי בתל אביב.
יעקב טומרקין אמר: “כל מה שעשיתי בקריירה זה העבר – המטרה היא שישברו את השיא שלי. יותר משני עשורים של שחייה, אתגרים, שמחה והרבה רגעים שגרמו לי לחשוב לעצמי - עוד אימון בוקר ב-5:00 ורגעים שאנשים חזרו ממסיבה כשאני קמתי. חישבתי כמה שנים שחיתי ובמהלך הקריירה הצלחתי להקיף את כדור הארץ 4 פעמים. במהלך השנים גילית שלהיות מודל לחיקו זו לא בחירה אלא תפקיד, בהתחלה חשבתי שאני לא מתאים לזה אבל שמחתי לגלות שזה טבעי. אפשר להיות ספורטאי אולימפי, לנהל משפחה, קורס דירקטורים ותואר, זה דורש הרבה קפה אבל בעיקר בת זוג מכילה. כל מי שכאן ליווה אותי בדרך, אתם השותפים למסע שלי, בלעדיכם זה לא היה אותו דבר, אני מתרגש להגיד תודה. לייצג את ישראל היה הכבוד הכי גדול שלי, להיות מיני שגריר, לשאת את הדגל ובמיוחד בטוקיו, מודה על הזכות לתרום את חלקי בדפי ההיסטוריה של הספורט”.
“מרגיש בר מזל שזכיתי לעשות משהו שאני טוב בו. כשנרשמתי לחוג לא דמיינתי שאגיע לכאן, הספורט היה בשבילי בית ספר לערכים. תודה לבת הזוג שלי, את הגב שלי, אני אוהב אותך ואת כל מה שעשית בשבילי. מודה גם לשלוש הבנות שלי, זה המקום להודות גם לנותני החסות שלי, יענקל’ה שחר וכל קבוצת מאיר, חברת ספידו שאני איתם מגיל 15, הוועד האולימפי ועיריית אשדוד. תודה לכולם שתמכתם בי לאורך כל הדרך וקפצתם איתי למים העמוקים של מה זה להיות ספורטאי אולימפי. רוצה להודות גם לאוהדים והתקשורת, גם אם אלה אנשים בקאנטרי שרוצים להתחרות איתי. מתרגש להצטרף לנבחרות השחייה באיגוד יחד עם לאוניד מאמין שיחד נוכל לקדם את השחייה בישראל ועכשיו אני מתקבל בזרועות פתוחות, יחד נתקדם. שמח לסגור את הפרק עם תחשות סיפוק, הספורט לימד אותי שיעורים רבים, ערכים שאני לוקח גם מחוץ למים, דווקא בימים האלה שכולנו מתמודדים עם אתגרים, מתרגש לייצג את מדינת ישראל בבית ובפן הבינלאומי, מתרגש לקראת ההמשך ומאמין שהטוב לפנינו. בזה אני תולה את בגד הים”.
“איך זה יהיה לעבוד עם ומעל לאוניד אחרי שאימן אותי? זה לא העניין. יש לנו כימיה טובה רבת שנים ומכירים זה את זה. לאוניד מזהה את שפת הגוף שלי ואני את שלו. שנינו מביאים משהו וזה שילוב טוב ונכון, לבוא לעזור ולתרום. לא רואה שום מגבלה, להיפך. באיזשהו מקום התגעגעתי לטלפון ולהצקות האלה. אני שבוע בתפקיד וזה מרגיש חצי שנה. הרגעים הכי גדולים שלי? קשה להגיד אבל עם חנה מיננקו לשאת את הדגל, זה היה אפוקליפטי במשחקים בקורונה. כמו שיצאנו כשהכל ריק, שתי שניות הסתכלנו למסך, ריקודים וזהו נעלם, זה חקוק לי ולא אשכח לעולם. חסרים ספורטאים בארץ שהם בוגרים, כי מאוד קשה לעשות את המעבר מהנוער, מדבר אפילו על מעל גיל 26”.
“אם אצליח להתיר חותם במובן הזה ועוד דברים אני שמח. פאריס? זה היה ברור לי, רציתי מאוד לעשות ארבעה משחקים אולימפיים כשחיין הייתה איזה תחושת פספוס, זה היה קמפיין שונה בהמון מובנים אבל הייתי חייב לדעת שניסיתי. שמח עם ההחלטה שניסיתי והגעתי עד אליפות אירופה חודש לפני. לצערי לא הגעתי כשחיין. עכשיו מגיע ממקום אחר. המחשבה של להישאר בעולם הספורט זה מעבר קשה אבל תמיד אני רוצה לפרוץ גבולות ורוצה לעשות דברים חדשים, חושב שיכול לתרום וזה הרגע הנכון בשבילי. לא סתם עשיתי את התארים שלי, ידעתי כנראה בתוך תוכי שזה הכיוון, אני חייב לנסות ולעשות את זה, יש לי אמונה שלדעתי אהיה טוב בזה”.
טומרקין בן ה-32 היה אחד מהשחייני הגדולים במדינה. השתתף בשלושה משחקים אולימפיים - בלונדון 2012, בריו 2016 ובטוקיו 2020 - וקבע שם את הישג השיא של שחיין ישראלי בבריכה, לאחר שסיים במקום השביעי בגמר האולימפי ב-200 מטר גב בלונדון. בהמשך, זכה לכבוד לשאת את דגל ישראל בטקס הפתיחה ביפן. לטומרקין היו זכיות רבות במדליות לאורך הקריירה. הוא זכה בשלוש מדליות באליפויות אירופה, היה אלוף אירופה לנוער, סגן אלוף אולימפי לנוער פעמיים במשחי הגב, וכמובן גם שיאן ישראל במשחי הגב והמעורב. כעת, כאמור, הוא מסיים את הקריירה המקצוענית כשחיין ויעבור ללבוש חליפה כמנהל המקצועי של נבחרות השחייה.
מכובדים רבים הגיעו כדי לברך את טומרקין לרגל פרישתו, וח”כ סימון דוידסון, לשעבר יו”ר איגוד השחייה, פתח ובירך: “כיף להיות בבית כה חם ומשפחתי. טומרקין הוא נשמה גדולה כאן לידי, אין הרבה כאלה בספורט, אני מכיר אותו מגיל מאוד צעיר. בכל רגע שליוויתי אותו הרבה מהצד – אין מנהיג גדול ממנו בשחייה הישראלית. ההחלטה להכניסו כחלק מהנהלת איגוד השחייה נהדרת, עדי, מחזק אותך, היא תחזק את השחייה ותכניס רוח חדשה עם המון נשמה. יש לו קריירה מאוד ייחודית שלא חושב שמישהו עבר כזו ולא רואה מישהו עובר 26 שנים כספורטאי תחרותי”.
“אתן קצת את מאחורי הקלעים – הייתי מסתכל עליו גם לא בשיאו וגם אז בהמון נסיעות, כשראה שחיינים צעירים פורחים, הוא היה תמיד למען הנבחרת והשחיינים ונתן את המילה הנכונה ברגעים הקשים וביפים. תמיד הערצתי את זה. בטוח שתצליח, אתה חלק משמעותי מהשחייה. חשוב שספורטאי מהעולמות האלה נשאר בספורט הישראלי גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת הספורטאים, מאחל הצלחה ענקית. ראיתי את הוריך, איזה מדהימים הם ששלחו אותך בגיל 14 לקאופמן בוויניגייט, ללא גיבוי כלום לא היה קורה – ישר כוח. אני מעריץ אותך יעקב, כולנו תקווה שזה יגיע לדברים הכי טובים”.
יעל ארד, יו”ר הועד האולימפי, המשיכה ואמרה: “מקסים לראות ספורטאי שהגיע לסוף קריירה והצליחה במהלכה להקים משפחה. צמחת ועשית דרך מלמטה, אלה תהליכים שמאוד שמחים לראות. היית באליפויות ובמשחקים האולימפיים לנוער, הצמיחה שלך בריאה מאוד, הגעת לעולם הבוגרים לפי הספר והצלחתך באולימפיאדה במקום 7 היא הצלחה ענקית. זה קרה עוד הרבה לפני התקופה הזו שהספורט פה הפך להצלחה אדירה. הקריירה שלך ענקית, אתה חרוץ, צנוע ועם המון כריזמה, עשית דרך ארוכה. רוצה לדבר על המנהיגות שלך – לא הייתי מאחורי הקלעים לראות אבל כן אני רואה את הזמן והנפש שאתה משקיע בוועדת הספורטאים - זו כותרת, אבל החלטת תוך כדי קריירה לקחת מנהיגות. רואים כמה אתה עושה למען הצעירים וכמה אתה מעורב בקהילה ורואה את מעמד הספורטאים ככזה שמשפיע”.
“המנהיגות שאתה מראה היא כזו שאנחנו רוצים לראות אצל הספורטאים. אתה מהווה דוגמה אישית מקסימה, יש הרבה מה ללמוד ממך. בטוחה שיש לך פרפרים בבטן, אתה מתחיל דרך חדשה, היום שאחרי לספורטאים זה מורכב והמון אי ודאות, כולם עושים מאמצים לסייע אבל אי אשפר לעשות הדרך במקומך, גם עם התפקידים יודעת שעשה דרך. תצעד צעדים ראשונים אחרי 26 שנים, הספורט היה זירה מוכרת וזו דרך חדשה. מבטיחה שהכלים שצברת בספורט ילוו אותך בכל מקום בחיים. יש אנשים שאפילו לא מתחילים קריירה בגיל שאתה מסיים. דע שיש לך את כל הכלים, כולנו נהיה כאן בשבילך, זה תמיד היה הבית שלך. לא תצעד לבד בדרך המאתגרת והמורכבת הזו”.
יו”ר איגוד השחייה, עדי ביכמן, אמרה: “כל האנשים פה אוהבים את יעקב וזה המשותף. רוצה לפתוח בהודעה שממש הפתיעה אותי, שוחחתי עם יעקב בחזרה מהעובדה שלי והוא אמר: ‘לא זוכר מתי פעם אחרונה ישבתי כל כך הרבה זמן על כיסא במשרד, אולי בתואר’. זו התחלה חדשה של שלב בחיים שלו, מקווה שיגלה שלשבת בכיסא זה משהו שצריך להתרגל אליו אבל הוא חיובי ושונה מהבריכה. אם אסתכל על הדרך לא יכולה שלא להתרשם מההישגים וההשראה שאתה נותן לדור הבא. כל אלה מראים גם על יושר פנימית וממלכתיות. תמיד היה אפשר להסתכל עליך בגאווה, לא רק בבריכה אלא גם בניהול הקריירה, הפכת לספורטאי מצטיין. הצלחת גם להקים משפחה לתפארת, אני זוכה לראות זאת ביום יום”.
“אתה לא רק ספורטאי, אלא גם בן אדם עם ערכים והיכולת להוביל גם מחוץ לבריכה. אציין את הדרך ששילבת עם עוד דברים, סיימת שני תארים והתחלת לאמן, זה מראה את היכולות הגבוהות שלך להצליח בכמה תחומים במקביל ועדיין להיות ספורטאי לתפארת. יש לנו באיגוד זכות גדולה ללמוד וגם קצת ללמד, שמחים לקראות אותך ממשיך לתרום. זו זכות גדולה של כל השחייה שבחרת להמשיך בעולם הזה. מכמות השיחות והטלפונים שהספקת בכמה ימים שאתה באיגוד אני סבורה שאתה האדם הנכון בזמן הנכון. לסיום בשם כלה ההנהלה אאחל לו המון בהצלחה, השחייה הישראלית תמשיך לשגשג בזכותך”.
גילי לוסטיג, מנכ”ל הוועד האולימפי, דיבר: “לשמחתי זו לא פרידה אלא מעבר לתפקיד חדש ומאתגר. ליווינו אותך עוד מהיותך נער צעיר ומוכשר שזכה במדליות באליפויות ומשחקים לנוער, זכית במדליות. לאחר מכן בהיותך ראש חץ לשחייני ישראל עד להישג השיא בבריכה אולימפית, בלונדון היית מקום שביעי. משם המשכת לקריירה מפוארת והופעה בעוד משחקים ותוך כדי זה הכי חשוב – להקים משפחה. על כל זה יש המון אנשים שרוצים להגיד קודם כל תודה ענקית – אתה משהו מיוחד ואנחנו מאוד אוהבים אותך, על כל שעשית ותעשה בעיקר”.
“תמיד בלטת באישיותך המיוחדת והמנהיגות השקטה והאינטליגנטית, עדות להערכה רבה שאנחנו מאמינים בך הייתה הבחירה לנשוא דגל בטוקיו והייתה לך גם זכות להיות בפעם הראשונה בנושא השוויון המגדרי החל יחד עם חנה מיננקו. זה זיכרון שתמיד יישאר לך, זה עוד נושא שנכנסת להיסטוריה בו. במחזור פאריס הרבה למדו להכיר תכונות אחרות שלך כיו”ר ועדת הספורטאים, עשית אותו ביד רמה חזון ורוח התנדבותית, אתה עושה דברים בלתי רגילים. בהצלחה בתפקידך, אין ראוי ממך”.
מאמן הנבחרת הלאומית, לאוניד קאופמן, חתם: “יעקב הוא אחד השחיינים שאימנתי הכי הרבה, הוא מייד אין ישראל. עשה את כל הישגיו בארץ – זה חשוב לציין. הקריירה שלו הייתה מלאה כי עשה מה שמעטים עושים כשהמשיך עד גיל 30+, מעטים עושים זאת גם בספורט הישראלי וגם בשחייה. הוא עשה זאת בזכות האופי שלו, והתכונות הפסיכולוגית שלו. פיזית הוא מוכשר בינלאומית, טופ עולמי, אבל זה לא מספיק. צריך להיות גם יציב וחזק מנטלית על פני שנים וזה מה שאפיין אותו. תמיד ידע לעמוד בלחצים, במאני טיים כולל אולימפיאדה ואליפויות. היו משברים ונפילות והוא תמיד קם וזה מאפיין אותו. הוא פשוט ברמת הפלא – הילד הנכון ולכן גם יש לו משפחה ושלושה ילדים”.
“לא היו עליו הערות באף אירוע אף פעם. תמיד אפשר למצוא פסיק שלא היית בסדר בקריירה, ולא היה לו כזה. ועוד דבר אחד - הוא אדם מאוזן, אף פעם לא סופר פנאט ואולי זה גם עזר מצד שני תמיד ידע לעבוד ואף פעם לא התעצל. גם בראיונות שלו בשנים האחרונות הסביר למה הוא שוחה ולא פורש, כי אהב את זה. ברגע הזה עושים את זה הרבה זמן, הרבה אנשים מאבדים אהבה ותשוקה מאבדים מוקדם מדי. הרבה קיצרו את הקריירה מהסיבה הזאת והוא לא איבד עד הרגע האחרון. זה שהוא נשאר בספורט זה נכס לאומי, עם ניסיון יוכל לתרום גם לשחייה גם לספורט ועוד. אני שמח שיעקב איתנו בתור איש ספורט שיהיה איתנו המון שנים”.