במוזיאון הספורט היהודי העולמי בכפר המכביה נפתחה אמש (רביעי) תערוכה לציון 100 שנים לאליפות הראשונה של מועדון כדורגל יהודי מקצועני. התערוכה מתקיימת בשיתוף הקונגרס היהודי העולמי בישראל (WJC Israel), מיזם What Matters שמקדם פרויקטים בקרב חברות וארגונים נגד אפליה, גזענות ואנטישמיות וכפר המכביה.
לרגל פתיחת התערוכה, נערך פאנל מיוחד בו השתתפו סגן נשיא מועדון הכדורגל של בורוסיה דורטמונד המכהן כמייסד ומנכ"ל What Matters, דניאל לורכר, שורדי השבי גלי וזיוי ברמן, מנכ"לית הקונגרס היהודי העולמי בישראל, שרה פרידמן ואוצר מוזיאון הספורט היהודי העולמי בכפר המכביה, עדי רובינשטיין.
שר התרבות וספורט, מיקי זוהר, בירך בפתיחת האירוע: "מדינת ישראל נמצאת בתקופה מורכבת עם האנטישמיות בעולם. מעולם לא הייתה כזו. היא נובעת מכך שהחלטנו להילחם על עתיד המדינה. כשמדינת ישראל מצליחה, האנטישמיות גואה. אנחנו מאמינים בצדקת דרכנו ויושבים כאן שני חטופים שחוו את התופת הקשה הזו והם יכולים יותר טוב מכולם להסביר מול מי אנחנו עומדים”.
שינו זוארץ, מיקי זוהר, רואי הסינג - צילום Sportphotography (אחר)“אנחנו לא נעצור עד שחמאס לא יוכל לאיים על ישראל בשום צורה, כנ"ל חיזבאללה וראש התמנון איראן. המאבק באנטישמיות קשה מתמיד. וכן, היא הייתה גם כלפי הכוח וינה. הם חוו את זה בגלל ההצלחות שלהם. ספורטאים יהודים שהצליחו חוו את האנטישמיות הזו. אנחנו עם שמתמודד עם זה שנים ארוכות אבל אנחנו לא מרכינים ראש”.
“אנחנו מדינה חזקה עם עוצמה, עם ההון האנושי הטוב בעולם ואזרחים מדהימים. אני גאה בעובדה שאנחנו מצליחים לקיים מכביה בישראל בתקופה המורכבת הזו. זכיתי במעט לעזור במה שאני יכול. הכוח וינה מסמל את העוצמה היהודית, שבכל מצב לא מוותרת ותמיד נלחמת, נאבקת ומנצחת. אנחנו לוקחים מהם השראה איך עם צריך לנהוג – בנחישות, בצניעות ולהביא הישגים והצלחות".
יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שינו זוארץ, בירך: "אלה ימים קשים של אנטישמיות גואה והכוח של הספורט והכוח שלנו הוא להראות שאנחנו בכל מקום. ההתאחדות לכדורגל, בשלוש השנים האחרונות לא מארחת בארץ, אנחנו נלחמים שכל נבחרת שלנו תהיה בכל אירוע. לתערוכה הזו יש חשיבות רבה. מבקרים רבים במכביה ייחשפו באמצעותה לסיפור חשוב בתולדות הספורט היהודי”.
גלי ברמן, דניאל לורכר וזיו ברמן (Sportphotography)“עבור ההתאחדות לכדורגל להיסטוריה הזו יש משמעות מיוחדת. שלושת המאמנים הראשונים של הכדורגל הישראלי עוד לפני הקמת המדינה, הגיעו מקרב שחני ואנשי הכוח וינה שנמלטו מהנאצים. הם היו מחלוצי הכדורגל בישראל והתערוכה ממחישה שהם היו כוכבים בעלי שם. התמונות מהמסע של הקבוצה לניו יורק מ-1926 מעוררות השתאות, ויוצרות גשר מרתק אל גביע העולם בכדורגל שייערך בקרוב”.
“לצערי נבחרת ישראל לא תהיה שם אבל אני מאמין שעוד נצליח. הסיפור של התערוכה יוצר גשר משמעותי לאוסטריה, גרמניה ויתר אירופה ומצביע על היסטוריה ספורטיבית משותפת שיכולה לשמש בסיס לחיבורים משותפים בעולם הספורט, שחשובים יותר מאי פעם".
זיוי ברמן שיתף על תקופת השבי: "עלו בי הרבה מחשבות. בין המחשבות היו גם שועלי כפר עזה, הקבוצה של הקיבוץ. השאלה שעברה לי בראש הייתה האם הם ממשיכים את הטורניר, האם הם ממשיכים את החיים שלהם. מי נשאר מהקבוצה ומה באמת קורה בקיבוץ. זה חלק חשוב מאד בחיים שלי שקורה כל שנה והשנה אנחנו חוזרים”.
זיוי ברמן (Sportphotography)“הדבר המייאש היה הסיפור באמסטרדם שקרה לאוהדי מכבי ת"א. האנטישמיות פרצה שם בכל כוחה. זה הגיע אלינו גם לעזה ואני אגיד לכם שהם שמחו לשמוע את זה, חייכו וצחקו. הרגישו גאווה שישראלים קיבלו מכות באמסטרדם. לי זה צרם, לי זה כאב. במיוחד שזה אוהדים של הקבוצה שאני אוהד וגם כיהודים בעולם. אנחנו פה, נגיע לכל משחק חוץ, אנחנו נישאר ושום דבר לא יעצור אותנו".
גלי ברמן סיפר: "ישבתי על המזרון שלי ברצפה בשבי וחשבתי מה קורה בארץ. לא ידענו מה הולך פה. חשבתי על האם המשפחה שלי בחיים ולא ידעתי מה קורה עם מכבי שנתיים. ישבתי עם מתן אנגרסט והתחלנו לדבר על כדורגל וכמה אנחנו מתגעגעים לראות משחקים. התחלנו לשיר שירים של כדורגל, אני של מכבי והוא נגדי של חיפה. בסוף עקצתי אותו ואמרתי שאין סיכוי שהם לוקחים אליפות עוד פעם. שמכבי חיפה ממצים מאד מהר”.
“הוא אמר לי שאין סיכוי וכשנחזור הוא יבוא אליי ויחגוג לי על הראש. כשחזרנו וסיפרו לי שמכבי ניצחו התקשרתי אליו בפייס טיים ואני אומר לו 'שומע אחי, בוא אני אעשה לך חגיגות על הראש'. הכדורגל והספורט גורם לך להיות שפוי רגע". גלי ברמן סיפר על אינטראקציות בנושא ספורט עם מחבלי חמאס: "פעם אחת ראיתי משחק, ל-5 שניות הם ראו כדורגל נשים, ליגת אלופות, ותוך 5 שניות זה נגמר כי נשים במכנס קצר אסור להם".
סגן נשיא בורוסיה דורטמונד והמייסד והמנכ"ל של What Matters, דניאל לורכר: "ללא יהודים קשה להבין ולתקשר עם הקהילה היהודית ובקהילה עצמה יש פחד מאנשים שאולי מהתלים בקהילה. הרגשתי את זה בעצמי כשבאתי במסגרת התפקיד שלי בבורוסיה דורטמונד ואמרו לי שזה נשמע מעניין מה שאני עושה ושאחזור בעוד שנתיים ונדבר. לגמרי יכולתי להבין”.
דניאל לורכר ושרה פרדימן - צילום Sportphotography (אחר)“יש פחד בקהילה היהודית אבל גם בקהילה הלא-יהודית לפנות, כי אנשים מרגישים לא בטוחים איך לגעת בנושאים האלה ולשאול שאלות. במיוחד היום, שכולם נדרשים לאיזשהי דעה על המצב בישראל ועל האנטישמיות, אבל אנחנו לא פותחים מרחב לאנשים לשאול שאלות ובאמת להבין, וזה חלל שאנחנו רוצים למלא”.
“יש יותר מדי דעות על פחות מדי ידע בעולם הזה, הייתי שמח שיותר אנשים יגידו שהם לא יודעים ושהם רוצים להבין. הכוח וינה היא השראה לכל מי שעוסק בכדורגל. זה לא רק השראה, זה מחזק. איך מועדון עוזר לאנשים לשרוד ולהצליח. לאנשים שרוצים ללמוד על ההיסטוריה, אפשר ללמוד דרך עדשת הספורט".
אוצר מוזיאון הספורט היהודי העולמי בכפר המכביה, עדי רובינשטיין: "בכדורגל בסוף מודדים אותך אם היית טוב. קצת קשה להיות אנטישמי כלפיך אם היית טוב. מועדוני הספורט היהודים היו קודם כל מעבר לספורט מקום לשידוכים. כדי למנוע חתונה מחוץ לקהילה. דרך העיניים של המכביה רואים את זה גם עכשיו. מעלים מכנה משותף והספורט עונה על השאלות האלו גם היום, כמו בתקופה של הכוח וינה ואי אפשר לנתק בין אז להיום".
מנכ"לית הקונגרס היהודי העולמי בישראל, שרה פרידמן: "זה סיפור של גאווה, כוח ולא להיות מובס ותמיד לחזור. ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אנחנו במצב אחר. אנחנו חזקים ויש לנו את מדינת ישראל. יש לנו את הנוער שלנו והגאווה שלנו. חשוב לנו לחזק אותם. אנחנו מאד גאים במה שהדור הבא שלנו משיג".
התערוכה "רוח, כוח ומסורת: סיפורה של הכוח וינה", מתקיימת בשיתוף הקונגרס היהודי העולמי בישראל (WJC Israel), מיזם What Matters שמקדם פרויקטים בקרב חברות וארגונים נגד אפליה, גזענות ואנטישמיות וכפר המכביה. היא תוצג במהלך החודשים הקרובים במוזיאון, שמהווה את המוסד המוביל בעולם בתחום מוזיאוני הספורט היהודי. התערוכה פתוחה ללא תשלום לקהל הרחב. במסגרת התערוכה, יוצגו במוזיאון פריטים שנאספו ממגוון מוסדות ומוזיאונים באוסטריה, ובהם תמונות היסטוריות של קבוצות המועדון, מודעות וכרזות, מידע לגבי דמויות בולטות בתולדות המועדון ועוד.
התערוכה נפתחת לקראת המכביה שתיפתח בישראל ב-1 ביולי. המכביה היא אירוע הדגל של מכבי תנועה עולמית, אירוע הספורט היהודי הגדול ביותר בעולם והאירוע הספורטיבי השני בגודלו אחרי האולימפיאדה. במסגרתה, מדי ארבע שנים מגיעים לישראל למעלה מ-10,000 ספורטאים יהודים מכ-80 מדינות, המתחרים ביניהם בכ-45 ענפי ספורט שונים, לצד עשרות אלפי אוהדים נלהבים.