הפציעה האחרונה של קשר בית"ר ירושלים והנבחרת הצעירה, עדי יונה, שתאלץ אותו להיעדר לפחות 6 עד 8 שבועות מהמגרשים בעקבות שבר מאמץ, החזירה לכותרות את אחד המונחים המאיימים ביותר בעולם הספורט. רגע לפני שאנחנו נכנסים לישורת האחרונה של העונה, הגיע הזמן להבין מה קורה לעצמות של הספורטאים שלנו תחת עומס.

מה זה בעצם שבר מאמץ?

בשונה משבר "קלאסי" שנגרם כתוצאה מטראומה פתאומית (כמו נפילה, מכה או תאונה), שבר מאמץ הוא תוצאה של נזק מצטבר. העצם שלנו היא רקמה חיה ופעילה שכל הזמן נהרסת ונבנית מחדש. כאשר אנו מפעילים עליה עומס חוזר ונשנה, נוצרים בה סדקים מיקרוסקופיים. במצב תקין, מנוחה מאפשרת לגוף לתקן אותם. אך כאשר העומס עולה על קצב הריפוי הטבעי של הגוף, הסדקים הללו מתחברים, העצם קורסת נקודתית, ונוצר שבר מאמץ.

חלוקה לאוכלוסיות: מי נמצא בסיכון?

שברי מאמץ לא מבחינים בין אנשים, אך ישנן שלוש אוכלוסיות מועדות במיוחד לפורענות:

1. ספורטאים הישגיים וחובבים: עקב אימון יתר (Overtraining) ו/או קפיצה פתאומית בעצימות האימונים.

2. צעירים ויחידות מיוחדות: חיילים קרביים החווים מעבר חד מאורח חיים אזרחי לעומס פיזי קיצוני של מסעות כומתה ונשיאת משקלים כבדים, ללא הכנה מספקת וברצף ללא סרגל אימונים מותאם.

3. ⁠נשים סביב גיל 40: לרוב עקב שינויים הורמונליים המשפיעים על צפיפות העצם, במקביל לכניסה פתאומית לשגרת אימונים אינטנסיבית (כמו התחלת אימוני ריצה למרחקים) ללא סרגל מאמצים מבוקר.

עדי יונה (רועי כפיר)עדי יונה (רועי כפיר)

היכן העצם נשברת?

שברי מאמץ יכולים להופיע במגוון עצמות נושאות משקל בגוף, החל מעצם השוק (Tibia), הירך, ואפילו באגן ובעמוד השדרה. עם זאת, כף הרגל היא אחת מנקודות התורפה המרכזיות ביותר. בכף הרגל אנחנו רואים בעיקר פגיעות בעצם הסירה (Navicular) ובעצמות המסרק (Metatarsals).

המקרה של עדי יונה, שאובחן עם שבר מאמץ, הוא קלאסי עבור כדורגלנים. התנועות החדות, קפיצות, שינויי הכיוון והעומס העצום על החלק החיצוני של כף הרגל בזמן משחק – גובים מחיר.

יונה נמצא בחברה טובה, שברי מאמץ בכף הרגל הטרידו כמה מגדולי הכדורגלנים בעולם. זכורים במיוחד דייויד בקהאם שכמעט והחמיץ את מונדיאל 2002 בגלל שבר במסרק, וויין רוני, וגם ניימאר הברזילאי שסבל מפציעות חוזרות במסרק החמישי, מה שגרם לו להפסיד תקופות ממושכות במדי פאריס סן ז’רמן.

ניימאר (IMAGO)ניימאר (IMAGO)

הדרך חזרה: טיפולים, תזונה ושיקום

הטיפול בשבר מאמץ מתחלק לשני נתיבים עיקריים, בהתאם לחומרת הפציעה ולמיקומה:

1. טיפול שמרני: במקרים רבים, כמו אצל עדי יונה, מתחילים בטיפול שמרני הכולל הורדת עומסים מוחלטת (מנוחה), שימוש במגף הליכה רפואי או קביים כדי לאפשר לעצם להחלים באופן ביולוגי טבעי.

2. טיפול ניתוחי: נשקל לרוב בשברים בסיכון גבוה לאי-איחוי (כמו עצם הסירה או שבר בבסיס מסרק 5), במיוחד אצל ספורטאי עילית שנדרשים לחזור מהר ובבטחה. הניתוח לרוב כולל החדרת בורג או מסמר ייעודי לקיבוע העצם.

עדי יונה (רדאד געדי יונה (רדאד ג'בארה)

מעטפת השיקום היא קריטית
תזונה ומנוחה: העצם זקוקה לאנרגיה כדי להיבנות מחדש. גירעון קלורי, חוסר בסידן ובוויטמין D מעכבים משמעותית את הריפוי. שינה איכותית היא זמן הקסם בו הגוף מתקן את עצמו.

פיזיותרפיה: מעבר לטיפולים מקומיים, משתמשים כיום בטכנולוגיות מתקדמות כמו הליכון אנטי-כבידה ואחרות המאפשרות לספורטאי לחזור לרוץ ולשמור על סיבולת לב-ריאה, כשהוא נושא רק חלק קטן ממשקל גופו, מבלי לסכן את העצם המחלימה. גם טיפול בגלי אולטראסאונד עשוי לעודד את האיחוי.

זמן החלמה

זמן ההחלמה הביולוגי של העצם עומד בדרך כלל על 6 עד 8 שבועות, אך הדרך לדשא עוד ארוכה משם ודורשת בנייה הדרגתית של הכושר וסרגל המאמצים. חזרה מוקדמת מדי תסכן את השחקן בשבר חוזר ומסובך יותר. סבלנות היא שם המשחק. לבית”ר ירושלים יש צוות נהדר עם ניסיון רב שאיתר מהר את הבעיה ובטיפול נכון וחזרה מדודה, עדי יונה יחזור במהרה למגרשים.

אין לראות בכתבה כיועץ רפואי או המלצה כלשהי.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה