כדורגל העבר הישראלי נפרד מאחד מגדוליו, כאשר גדעון טיש, מהשחקנים הבולטים בתולדות הפועל תל אביב, הלך לעולמו בגיל 86. טיש, שנולד ב-13 באוקטובר 1939, היה קשר מרכזי בשנות ה-50 וה-60 ונחשב לאחת הדמויות המשמעותיות בתולדות המועדון.
טיש צמח במחלקת הנוער של הפועל תל אביב וכבר בגיל 16 ערך את הופעתו בקבוצה הבוגרת. את שערו הראשון כבש ב-17 בדצמבר 1955, בניצחון 1:5 על הפועל כפר סבא. בשנת 1957 היה שותף לזכייה באליפות הראשונה של המועדון מאז קום המדינה והשישית בתולדותיו, ובהמשך הפך לאחד מעמודי התווך של הקבוצה לצד יעקב חודורוב, אמציה לבקוביץ' ורחביה רוזנבוים.
רגעי השיא והחזרה מהפציעה
בשנת 1961 זכה עם הפועל תל אביב בגביע המדינה, כאשר כבש את שער הניצחון בגמר מול הפועל פתח תקווה. באותה שנה היה מלך השערים של הקבוצה, הישג שחזר עליו גם בשנת 1963. בעונת 1962/1963 אף נבחר לכדורגלן העונה בישראל יחד עם יעקב חודורוב.
בשנת 1964 שבר את רגלו במהלך משחק מול הפועל באר שבע בבלומפילד ונעדר תקופה ארוכה. למרות הקושי לחזור לכושרו, הצליח ב-1966 להוביל את הקבוצה לאליפות נוספת, כשהוא מסיים שוב כמלך השערים של הפועל תל אביב, הפעם יחד עם יחזקאל חזום. לאחר תקופה קצרה בהפועל הרצליה כמאמן-שחקן, שב למועדון וזכה עמו באליפות נוספת בשנת 1969, שלאחריה פרש ממשחק פעיל. בסך הכל כבש 55 שערים במדי הפועל תל אביב והוא מדורג במקום השביעי בטבלת הכובשים של המועדון בכל הזמנים.
גם בנבחרת ישראל הותיר חותם משמעותי. טיש זומן כבר בגיל 17 והפך לשחקן הצעיר ביותר שלבש את מדי הנבחרת למשך שנים רבות. את הופעת הבכורה שלו ערך ב-15 בינואר 1958 מול וויילס במסגרת מוקדמות מונדיאל 1958. לזכותו 36 הופעות, והוא היה חלק מהנבחרת שזכתה בגביע אסיה 1964, כאשר כבש את שערו היחיד במדים הלאומיים מול דרום קוריאה, משחק שהיה גם האחרון שלו בנבחרת.
מחוץ למגרש שירת בפיקוד הנח"ל ולקח חלק במלחמות ששת הימים, יום כיפור, ההתשה ולבנון הראשונה. בשנת 2010 הוענק לו תואר יקיר העיר חולון. לאחר פרישתו עבד כנהג באגד. הוא הותיר אחריו שלוש בנות.