בשנת 2018 עלה לארץ דניאל שניאור מצרפת. אף אחד לא הכיר אותו דאז. הוא לא שיחק בשום מחלקת נוער ישראלית, אבל כן רשם מספר הופעות בקבוצת הפרברים נואזי לה סק (Noisy le sec), ממחוז סֵן-סַן-דני, בצפון צרפת, בסמוך לפאריס. הוא עלה לארץ הקודש לבדו, משפחתו נשארה במקום בו גדל, בגני (Gagny), פרבר במזרח פאריס.
בריאון פתוח ל-ONE, מספר שניאור על הגעתו לארץ: “הכל היה קשה, לא ידעתי לדבר מילה בעברית. גם לא עשיתי אף פעם אולפן”. הקשר המשיך ואמר: "למדתי לדבר ככה בקבוצות בהן שיחקתי כאן". מבחינתו, ההתחלה לא הייתה נוצצת כלל, קבוצות ליגות נמוכות אמרו לו 'לא' וכשבוע לפני שהגיע לבני לוד, בדק טיסות.
“הייתי קרוב לחזור הביתה, לצרפת. עשיתי הרבה מבחנים בארץ ובהתחלה אף אחד לא רצה אותי. שבוע לפני שאני מגיע למבחנים בבני לוד, כשאביבי זוהר אימן שם, חיפשתי טיסות חזרה. עשיתי יומיים מבחן וקיבלו אותי. שלושה ימים לאחר מכן, היה המשחק הראשון שלי בארץ בטלוויזיה, בגביע, הכל מאת השם”, הוא מספר בהתרגשות.
דניאל שניאור. שחקן מבטיח (יונתן גינזבורג)מאז? השאר היסטוריה. באוגוסט 2021 הפך לשחקן בליגה הלאומית, רשם 33 הופעות בעונתו הראשונה במדי הפועל כפר סבא. בעונת 2022/23 המשיך לשחק במדי הירוקים ועונה לאחר מכן עבר להפועל עפולה. בעונה שעברה (2024/25), חזר לליגה א' והיה לכוכבה של הפועל הרצליה, כשהתכבד בתשעה שערים בכל המסגרות.
העונה, הגיע לבית"ר יבנה לאחר שיחות עם שמעון אלקבץ ומשפחת שטרית, זו שמנהלת את העניינים ומטפלת במועדון ביד רמה, בתקציב לא גבוה במיוחד, אבל עם הרבה נשמה. כבר במחזור הראשון בליגה א' דרום, הבקיע שניאור בניצחון 1:3 על טירה. מאז הוסיף הצרפתי-ישראלי עוד שבעה שערים והיה מבין השחקנים הדומיננטיים בבית"ר יבנה ובכלל, בכל הליגה.
הגעת בתחילת העונה לבית"ר יבנה אחרי עונה טובה מאוד בהרצליה, ביבנה הצלחת לקבוע שיא אישי בשערי ליגה.
“כן, הייתה עונה טובה בהרצליה עם עידן דוד ואחרי זה הגעתי ליבנה, ששם שחקתי יותר גבוה על המגרש. זה תפקיד שהייתי משחק בצרפת בקבוצות שם וזה נתן לי את האפשרות להראות עוד יותר דברים שאני יודע, גם בקטע ההתקפי”.
דניאל שניאור חוגג באחד משעריו העונה (יונתן גינזבורג)לכל אורך העונה היית אחד השמות הנוצצים בליגה, למרות שנכחת בקבוצה שתקציבה היה נמוך בהרבה מה"גדולות".
“כן, תקציב יותר נמוך מהגדולות, אבל קבוצה עם לב ענק ועם הרבה צעירים מאוד מוכשרים עם רצון להצליח ובסופו של דבר המטרה, בתחילת העונה, הייתה להישאר בליגה. אבל כמו שראיתם, סיימנו במקום הרבה יותר טוב ומי יכול היה לדעת אם לא המלחמה, היינו גם יכולים להגיע לפלייאוף העליון”.
זה לא מועדון – זו משפחה
איך היה להיות חלק ממועדון ביתי, כזה כמו של משפחת שטרית?
”זה לא מועדון - זו משפחה. הגעתי למקום שלא חשבתי שאני אהיה בו ובפגישה הראשונה, הרגשתי שאלה אנשים טובים ואני יכול לסמוך עליהם וככל שזה התקדם הרגשתי שם כמו בבית. אנשים שם תמיד רוצים לעזור לך ואני מנצל את ההזדמנות להגיד 'תודה' לאשר, לדנה וכל הילדים שלהם שעשו הכל בכדי שאני ארגיש טוב, שהשם ישמור את כל משפחת שטרית”.
נציגי משפחת שטרית (יונתן גינזבורג)מה אתה לוקח לחיוב מהעונה שהסתיימה בעל כורחה?
“אני אישית הייתי רוצה להמשיך ולסיים את העונה הזאת, אבל אני גם יודע שקרו דברים הרבה יותר חשובים מכדורגל ואני מקווה ששנה הבאה נוכל לעשות עונה רגילה עד הסוף ושבעזרת השם ננצח את כל אויבנו”.
מה פחות עבד לך והיית רוצה לשפר מבחינה מקצועית?
“אני יודע מה פחות עבד לי העונה. היו רגעים שבהם לא הייתי מספיק חד ולא מספיק עקבי, במיוחד בפעולות האחרונות. זה משהו שאני לוקח עליו אחריות מלאה. אני יודע שאני אעבוד עוד יותר קשה כדי לשפר את הסיומת, את קבלת ההחלטות ואת ההשפעה שלי על המשחק. המטרה שלי ברורה: להגיע לרמה הכי גבוהה שלי ולעשות את ההבדל בכל משחק”.
דניאל שניאור בדרבי היבנאי (יונתן גינזבורג)אחרי עונה שכזו, ובטח זו שלפניה, אין ספק שתהיה השם החם בליגה א', אבל מתאר לעצמי שלא תסתפק בליגה השלישית, הרי שכבר טעמת מהליגה הלאומית (שלוש עונות).
”כן, הייתי שלוש שנים בליגה הלאומית ועשיתי שם עונות טובות, אבל יש גם בליגת העל ובלאומית בעיות עם יום השבת הקדוש ואני שומר שבת בכל הכוח, גם אם זה אומר שאני צריך להישאר בליגה א'. אבל אם יש אופציה טובה, עם אפשרות לשמור שבת, אז אולי יהיה אפשר לראות אותי שוב בליגות הבכירות יותר”.
דניאל שניאור. ה'אס' הבטוח של בית"ר יבנה (יונתן גינזבורג)“התחלתי לשחק אחרי גיל 16 כדי לא לשחק בשבת”
אתה משחק כדורגל כבר שבע עונות רצופות. ב-2019 נרשמת בהתאחדות, לפני זה? לא היית רשום באף מחלקת נוער. כאילו נחתת מהירח. מה הסיפור שלך בעצם?
”חחח, נכון שאין כלום לפני 2019, כי עוד לא הייתי בארץ. זה סיפור ארוך, אבל אנסה לעשות אותו קצר. נולדתי בצרפת, הייתי משחק בשכונה עם האחים שלי, עד שבגיל 16 התחלתי לשחק בקבוצה ליד הבית שלי שם. מי ששואל למה לא התחלתי לפני בקבוצות, זה בגלל שהמשחקים לפני גיל 16, היו מתקיימים בשבת ואני שומר שבת מגיל קטן, אז לא יכולתי לשחק בקבוצה.
“בקיצור, שיחקתי שלוש שנים בקבוצה: נואזי לה סק, ליד הבית שלי, ואז החלטתי לעלות לארץ הקודש. כשהגעתי לפה, עשיתי הרבה מבחנים בהרבה מאוד קבוצות, בכל הארץ, וכל הזמן זה היה 'לא'. קבוצות ליגה א' וליגה ב' היו אומרים שאני לא ברמה, והמשכתי לעבוד מאוד קשה עד שחתמתי בלוד, הקבוצה הראשונה בארץ שנתנה לי לשחק באמת, ומשם החלה הקריירה בארץ”.
מה לקחת ומה למדת משמעון אלקבץ, המאמן של הבית"רים?
”קודם כל, אפשר להגיד שבשבילי הוא היה גם המאמן שלי וגם החבר שלי וזו התחושה שהוא נותן לשחקנים - להרגיש קרוב אליו. דבר ראשון שלמדתי ממנו זה האמונה שלו לבורא עולם, בנוסף לזה שהבנאדם מנסה לעשות הכל כדי להיות הכי ישר ותמיד לתת לשחקן הכי טוב לשחק.
שמעון אלקבץ (יונתן גינזבורג)“זו תחרות אמיתית. הוא בנאדם שאין לו אגו ואף פעם לא ראיתי מאמן כמוהו בקטע הזה. חוץ מהמידות הטובות שיש לו, הוא מאמן שרעב להצליח ושנותן הכל לקבוצה, לבית"ר יבנה ולשחקנים. אני מאחל לו שרק יצליח”.
מילה לסיום?
”אני רעב להצליח עוד יותר, מחויב לתת הכול על המגרש, וזו רק ההתחלה. בעזרת השם, עם עבודה קשה ונחישות, הדברים הגדולים עוד לפנינו”.