רמי צבי, המאמן בן ה-48, חתום על עונה יוצאת מן הכלל בהפועל מחנה יהודה, כשהוביל אותה, יחד עם הצוות המקצועי שלו והשחקנים המסורים, לליגה א' דרום, זאת לאחר שבע שנות היעדרות. מבחינתו? זו סגירת מעגל. לפני 13 שנים, כשחקן בן 35, עלה עם הקבוצה מליגה ב' לליגה א'. הפעם, עושה זאת כמאמן על הקווים במועדון.
הקבוצה מפתח תקווה ממזמן הפכה לבית שלו. דרכו במועדון, כמאמן, שנתיים לאחר פרישתו, החלה בעונת המשחקים 2019/20. בשנת 2022 עזב לעמישב פתח תקווה ואימן גם בבית"ר פתח תקווה ובהפועל אזור עד חזרתו להפועל מחנה יהודה בעונה החולפת, 2024/25. העונה, הסתיימה בטעם מתוק עם עליית ליגה שתיזכר שנים קדימה.
בראיון ל-ONE התייחס רמי צבי לעלייה לפני יום העצמאות, כשבדרך כלל בימים אלה אנחנו בישורת האחרונה של העונה, לשתי הקדנציות שלו בהפועל מחנה יהודה, ההצלחה הכבירה העונה כשמובילים הליגה ביד רמה מעל לוד, עמישב פתח תקווה ובית"ר רמת גן, המחשבות על עונה הבאה והתקדמותו כמאמן בן 48.
רמי צבי (צילום שון בן ציון)אין מתוק מלעלות לליגה א' לפני יום העצמאות.
"אושר גדול, חלום שהתגשם, אין ספק שזו עלייה מתוקה שכל כך רצינו וייחלנו לה. בשנת 2013 עליתי לליגה א' עם מחנה כשחקן ועכשיו אחרי 13 שנה עשיתי את זה כמאמן אז מבחינתי זו סגירת מעגל, אני חייב לומר שעליית ליגה עכשיו כמאמן הרבה יותר מתוקה ועוצמתית. אני רוצה להודות למשפחתי האהובה, אושרית אשתי היקרה ולשלושת ילדיי".
"לצוות היקר שלי אבי, ארז, איתי, אלון וליאור בלעדיכם זה לא היה קורה. לירון גרייה היו"ר ויפתח כידן הגיזבר שנתנו לי שקט לעבוד. לכל השחקנים התותחים שלי שהאמינו בדרך שלי ונתנו את כל הלב בכל משחק. ואחרון חביב, בורא עולם שסידר את הכוכבים ודאג שנעלה לליגה א'".
בקדנציה השנייה שלך במחנה יהודה (2019-2022, 2024-2026) אתה מחזיר את הקבוצה מפתח תקווה לקדמת הבמה של הכדורגל הישראלי, אחרי 7 שנות היעדרות.
"אני כל כך מאושר שהצלחתי לעמוד במשימה ולעלות עם מחנה לליגה א'. אבל זה היה מסע מתיש וקשה רצוף אכזבות וחוויות אבל מאד מתוק בסוף. לפני שבע שנים (2019) הגעתי למחנה לאחר שהקבוצה ירדה מליגה א' לליגה ב', זה היה קשוח, כל השחקנים עזבו והייתי צריך לשקם ולבנות קבוצה ממש מההתחלה עם תקציב ממש נמוך, בעקבות הוצאות גדולות בליגה א'".
"חזרתי למקורות והחזרתי שחקנים שעוד שיחקו במחנה איתי, העלתי שחקנים מהנוער, שלימים היו חלק מרכזי בשלד שעלה העונה, וכל זאת כדי ליצור זהות וזיקה למקום שקצת הלכה לאיבוד בליגה א'. העונה הראשונה בליגה ב' הייתה קשוחה והתחלנו אותה עם הרבה חבלי לידה, במהלך העונה, שהופסקה באמצע עקב הקורונה, הצלחנו להתייצב והוספנו שחקנים שעזרו לנו וסיימנו קרוב מאד לפליאוף העליון".
"העונה שבאה לאחר מכן הייתה אדירה. שמרתי על הסגל והוספתי עוד שחקנים משמעותיים בליגה ב', סיימנו במקום השני וניצחנו בפלייאוף עלייה המתיש שלושה משחקים, והגענו למשחק המכריע נגד נורדיה ים בקרב על העלייה לליגה א', היינו רחוקים 90 דקות מעליית ליגה מרשימה, לצערי הפסדנו 1:0 קטן, האכזבה הייתה גדולה ונשארנו בליגה ב'".
רמי צבי וצוותו בספסל (צילום תומר מלכי)"בעונה השלישית שלי שוב התמודדנו על העלייה עם קבוצה חזקה, הגענו לפליאוף ושוב נחלנו אכזבה ולא עלינו. בסיום אותה עונה עזבתי את מחנה וניסיתי אתגרים חדשים בעמישב פתח תקווה, אזור ובית"ר פתח תקווה. ואחרי שנתיים חזרתי הביתה למחנה, שהמטרה ברורה, עליית ליגה".
"בעונה הראשונה (2024) בנינו קבוצה חזקה שיודעת מה היא רוצה מעצמה ומשחקת כדורגל טוב, רצנו עם כפ"ס האוהדים עקב בצד אגודל כל העונה ופיספסנו את העלייה בהפרש של ניצחון אחד. האכזבה הייתה עצומה, אבל משם החלטתי שאין מצב שאנחנו לא עולים ליגה בעונה הבאה, וכך קרה, עלינו ליגה אחרי עונה גדולה עם כדורגל איכותי ועליונות על היריבות שלנו בכל משחק, אין ספק שזו העונה הכי טובה שלי כמאמן והרגע המאושר בקריירה גם כשחקן וגם כמאמן".
גם אם הנהלת ההתאחדות לא הייתה מחליטה לשלוח אתכם הביתה באופן יזום, הייתם מעל הליגה. מעל לוד, מעל עמשב, הוד השרון ובית"ר רמת גן.
"לדעתי היינו הקבוצה הכי טובה בליגה, שיחקנו כדורגל מעולה עם הכדור ויחד עם זאת היינו מחויבים ואגרסיביים בלי הכדור. הכח שלנו היה ששמרנו על כמעט אותו הסגל מהעונה שעברה והוספנו שחקנים איכותיים בעמדות שהיה חסר לנו, תוסיף לזה חדר הלבשה ממש חזק וחיובי".
"הדבר הכי חשוב הוא איכות הספסל שלנו, השחקנים על הספסל היו לא פחות טובים מההרכב כי כשעשיתי חילופים איכות המשחק שלנו רק עלתה ומבחינתי כמאמן זה מבורך, ומאפשר לי לעשות רוטציות בהרכב וגמישות גדולה. ולשאלתך? כן, אני חושב שאם העונה הייתה ממשיכה היינו עולים בסטייל".
ואם כבר ההחלטה על לשלוח אתכם הביתה מצד ההתאחדות. כמאמן, ספורטאי, מה אתה חושב על זה? היה אפשר אחרת או טוב שמאחורינו?
"אני יכול לומר לך שמאד התבאסנו כקבוצה שהליגה עצרה, היינו במומנטום אדיר, אחרי ניצחון מהדהד 1:5 על הפועל לוד המתחרה העיקרית לעלייה, הגדלנו את הפער מלוד לשמונה נקודות והייתה הרגשה שזה שלנו, רצינו להמשיך את הליגה ליהנות מהדרך ולשמוח על המגרש".
בני פרץ ויאיר שפונגין (באדיבות הפועל מחנה יהודה)"כמאמן מאוד רציתי שנחזור לליגה ונסיים את המשימה על המגרש אבל עצרנו את האימונים והמשחקים לפני למעלה מחודש וחצי עד הפסקת האש, זה הרבה מאד זמן ולכן לדעתי לחזור היה בלתי אפשרי לצערי".
מחנה יהודה חוזרת לליגה א'. בשנים עברו הייתה, ברוב המקרים, בתחתית. שיאה בליגה א', ב-20 השנים האחרונות, במקום השישי. מה יהיה עונה הבאה?
"זה נכון שבליגה א' מחנה יהודה לרוב הייתה בקרבות הישרדות, בליגה א' התקציבים יותר גדולים ומחנה יהודה זו קבוצה שנתמכת ומתוקצבת ע"י העירייה, ללא ספונסרים או משקיע חיצוני ולכן האתגר בליגה א' גדול מאוד".
"אני מאמין שבעזרת השם נבנה קבוצה חזקה ומחויבת, המטרה היא להתבסס בליגה א' ולא להיקלע לקרבות תחתית. זה לא יהיה פשוט במיוחד שלאחר הקפאת היורדות יש בעונה הבאה ארבע יורדות ועוד שתי קבוצות במבחנים".
מהסגל שהיה לך העונה, כמה יישארו להערכתך? בית"ר יבנה, כפי שראית העונה, הייתה עם סגל "ליגה ב' מחוזק", והעיד על כך שמעון אלקבץ. השאלה אם זה מספיק.
"בהחלט יש לנו העונה קבוצה טובה עם שחקנים שיכולים לשחק גם בליגה א', ביניהם גם שחקני בית טובים שבהחלט יישארו, אני חושב שחייבים לשמור על בסיס מהעונה עם זיקה וזהות למחנה יהודה. יחד עם זאת צריך לחזק את הקבוצה עם שחקנים איכותיים עם ניסיון בליגה א'. ליגה ב' מחוזקת לא תספיק לנו וחייבים להיערך בהתאם".
מאז 2015/16 אתה עומד על הקווים. נע בין נוער לבוגרים. בדרך כלל בליגות הנמוכות. מתי רמי צבי עולה לליגה של הגדולים? יש רצון כזה?
"התחלתי את קריירת האימון שלי בגיל 40 שזה קצת מאוחר למאמן, פרשתי מהמשחק בגיל 40, לקראת סוף הקריירה כשחקן שימשתי גם כמאמן שחקן בבית"ר פתח תקווה. היה לי תשוקה גדולה למשחק, לא רציתי שזה יגמר. כמאמן ברור שיש חלומות גדולים להגיע לליגות הגבוהות. אני מאמין בעצמי וביכולת שלי להצליח ולהיות בליגה של הגדולים. הגשמתי חלום שעליתי עם מחנה לליגה א'. החלום הבא זה להתקדם עם מחנה ולעלות עוד ליגה, אם ריינה עלו מליגה ג' עד לליגת העל בחמש עונות אז גם מחנה יכולה".