מכבי הרצליה היא אחת מהפתעות העונה עד כה בליגה הלאומית: 13 מחזורים מפתיחת העונה והקבוצה של אלעד בראון ממוקמת במקום השני בטבלה, מרחק שלוש נקודות בלבד מהמוליכה מכבי פ"ת, כשביום שני (19:00) מצפה לקבוצה משחק העונה מול הקבוצה של נועם שוהם.
אחד הבולטים בקבוצה מהשרון הוא הבלם רן ואתורי, מי שגדל במכבי ת"א וסומן כאחד השחקנים המבטיחים במחלקה, אך אירועים שקורים בדרך ולא מעט קשיים גרמו לו להמתין עדיין להזדמנות הראשונה והראויה בליגת העל. הוא לא שחקן הכדורגל הראשון שיוצא מהמשפחה: אחיו הגדול דודי ואתורי כבר היה שחקן ועל הדוד מוריס ז'אנו לא צריך להרבות במילים.
ואתורי בן ה-27 כבר העפיל לליגת העל פעם אחת, כשהיה מעמודי התווך של הפועל פ"ת לפני שלוש עונות, אך שם לא מצא את מקומו ועזב עם תחילת העונה. העונה הוא מקווה שיגיע התיקון ויוכל להעפיל עם הרצליה לליגת העל ואף לשחק שם.
רן ואתורי חוגג (אופיר מגדל)בראיון מיוחד למדור "לאומית במוקד" לקראת משחק העונה של קבוצתו מול מכבי פ"ת ביום שני, הבלם מדבר על שתי הפציעות הקשות שלא שברו אותו, הקדנציה בהפועל פ"ת לה יש לו פינה בלב, אימון הבכורה בבוגרים של מכבי ת"א, החלום הגדול והעונה של קבוצתו שעשויה להסתיים בעלייה.
רן, אתה מופתע מפתיחת העונה שלכם?
"כן ולא ואסביר את עצמי: יש לנו חומר שחקנים מאוד מאוד טוב הן מבחינה אנושית והן מבחינת האיכות. למה אני כן מופתע? מקצב צבירת הנקודות. אני לא מעט שנים בליגה הזאת ויודע שמה שהכי קשה בה הוא להיות יציב. יש המון קבוצות עם פיקים ואז עם הפסדים, אבל אנחנו מאוד יציבים. גם כשאנחנו לא מנצחים, אנחנו יודעים לקחת נקודה שזה משהו חשוב בליגה הזאת שמקדם אותך".
זה עוזר לכם שלא ממש סופרים אתכם?
"אני לא יודע אם זה עוזר, כי המקום עצמו הוא באמת מקום טוב ובלי הרבה לחץ מטבעו. אז יש לנו את השקט שתמיד היה לנו. בתוך הקבוצה, כולם רוצים להצליח ועובדים קשה מאוד בשביל זה אז אני לא חושב שזה קשור שלא סופרים אותנו או כן סופרים אותנו. כל אחד יודע כמה אנחנו מאמינים בעצמנו. זו לא קבוצה עם איזשהו כוכב מעל הקבוצה כמו שיש בקבוצות אחרות בליגה. יש פה יחידה אחת בה כל אחד נותן מעצמו ואנחנו יודעים שברגע שנוריד, אנחנו ניפול".
רוצים לעלות, לא רוצים לעלות. איך זה מרגיש בתוך הקבוצה?
"אנחנו חד משמעית רוצים לעלות ליגה. אני שומע את הדיבורים האלה מסביב וזו לדעתי סתם סטיגמה שנוצרה. גם הבעלים, גם המנכ"ל, גם המאמנים ובמיוחד השחקנים רוצים לעלות ליגה כי בסופו של דבר זו גם הצלחה אישית. עליתי ליגה בעבר ואני יודע מה זה: זה הכיף הכי גדול שיש וזה גם מתגמל אותך מבחינת השם, הבמה השכר והמעמד".
מה הסוד שלכם כקבוצה?
"אין איזשהו סוד. זו קבוצה מאוד מגובשת בלי אגו. זה קצת קלישאתי לדבר על חדר הלבשה בלי אגו, אבל באמת שאין אחד שאומר שמגיע לו וכו'. כולם דוחפים, כולם נותנים וכולם עוזרים האחד לשני. זו בינתיים הברכה והסוד".
שחקני מכבי הרצליה חוגגים (רועי כפיר)ספר על התרגיל שהוביל לגול שלך השבוע.
"אור יוסף, עוזר המאמן של אלעד בראון, אמון על התרגילים האלה ובמהלך שלוש השנים שלי פה, זה כבר גול רביעי שלי. אנחנו עובדים המון על תרגילים, חלק מצליחים וחלק פחות. אבל זה תרגיל שעבדנו עליו כבר כמה שבועות וניסינו לעשות אותו לפני. קבוצות סגרו אותנו וראו את זה ואני שמח שהפעם זה יצא לפועל".
יש לך כבר שני גולים השנה, אבל לא גולים רגילים לבלם: אחד מבעיטה חופשית ישירה והשער הזה.
"אם תראה גולים שלי גם שנים אחורה, תראה שאלו לא גולים אופייניים לבלם. ברוך השם אני ניחן ביכולת טכנית טובה מאוד, נקרא לזה מעבר לבלם. אני שמח שגם המאמנים רואים את זה, אז הם נותנים לי את האפשרות לבעוט בעיטות חופשיות ובונים תרגילים עליי. כיף גדול".
בתור מי שכבר חווה עליית ליגה, מה המפתח כדי לעלות? הרצליה יכולה ללכת עד הסוף?
"אני חושב שאנחנו יכולים ללכת עד הסוף בגלל היציבות. בסופו של דבר גם יגיעו הפסדים, כי אי אפשר לנצח כל העונה, אבל הדבר הכי חשוב הוא להישאר ביחד גם ברגעים הפחות טובים. עשינו קפיצת מדרגה כלשהי השנה בנושא ספיגת השערים: אנחנו ההגנה הכי טובה בליגה וראינו שבשנה שעברה הפועל פ"ת עלתה ליגה בזכות לא מעט משחקים של 0:1".
"גם במשחק האחרון נגד יפו הייתה לנו מחצית ראשונה מתחת לכל ביקורת בלשון המעטה ולא היינו במשחק בכלל. שמרנו על תיקו 0:0 וכשירדנו למחצית דיברנו על זה, שאם במחצית הכי רעה שלנו עד כה העונה לא ספגנו, אז מפה אפשר רק להתרומם".
ועכשיו מגיעה מכבי פ"ת, חתיכת מדד.
"מכבי פ"ת היא קבוצה מצוינת שמהרגע הראשון שהיא רק ירדה, סימנו אותה כעולה הבטוחה. אבל אתה רואה מה קורה בליגה הזאת. עם המון צניעות, אני יכול להגיד שאנחנו לא נופלים מאף קבוצה בליגה הזאת ואנחנו צריכים להגיע למשחק הזה הכי מוכנים שיש. אני מאמין שנעשה תוצאה טובה. הליגה הזאת ארוכה, אבל זה באמת משחק משחק. מצד שני, ניצחון, תיקו או הפסד לא יקבע לנו להמשך העונה".
שחקני מכבי פ"ת. "קבוצה מצוינת" (רועי כפיר)כמה אתה רוצה לבצע סגירת מעגל אחרי שעלית עם הפועל פ"ת ולא קיבלת את הצ'אנס בליגת העל.
"דיברתי במהלך השבוע עם אלעד בראון המאמן ואמרתי לו שעם כל הכיף והקהל שהיה בהפועל פ"ת, אם אעלה השנה עם מכבי הרצליה זו תהיה עלייה הרבה יותר משמעותית. בהפועל פ"ת סומנו מהרגע הראשון לעלות ליגה ופה אף אחד לא סופר אותנו ויכול להיות שעדיין לא סופרים אותנו. לבוא מלמטה זה הדבר הכי כיף שיש. כל החיים עבדתי הכי קשה שיש, עברתי שתי פציעות ברצועה הצולבת ועד שעשיתי את זה ועליתי עם הפועל פ"ת, זה סוג של נלקח ממני".
כשאתה אומר נלקח ממני, מה באמת קרה שם?
"אני חושב שהאהבה שקיבלתי מהקהל, קצת הפריעה לאנשים אחרים במועדון. היה איזשהו רגע משבר באחד הדרבים בו הפסדנו 4:0 בליגה. האוהדים הגיעו ופיצצו את האימון ואני קיבלתי ריקושטים למה לא יצאתי לדבר איתם. זה התחיל משם, אבל מה שהיה עבר ואני שמח במקום בו אני נמצא. אני מאוד אוהב את הפועל פ"ת, גם הם אוהבים אותי אבל כל כולי במכבי הרצליה והכי אשמח לעשות את עליית הליגה הזאת איתם".
היית מנודה בתחילת העונה.
"עונה אחת לפני עונת העלייה, חתמתי על חוזה חדש לעוד שנתיים. קיבלתי שדרוג בשכר בליגה הלאומית והיה לי גם סעיף שאם נעפיל לליגת העל, השכר ישתדרג משמעותית עוד יותר בליגת העל. לפני תחילת העונה, הייתי בחופשה פרטית ועופר (טסלפפה) התקשר וביקש ממני למצוא קבוצה כי אני שחקן שצריך לשחק ויכול להיות שבליגת העל אני פחות אשחק".
"אמרתי לו שאני מוכן לכל תחרות ולא מוכן לוותר על ההזדמנות הזאת. אח"כ הבנתי שזה היה נוגע לשכר שלי שהיה להם טיפה גבוה. נידו אותי, שזה הדבר הכי גרוע ששחקן כדורגל יכול לחוות, במיוחד שהקבוצה יצאה למחנה האימונים והביאו אותי כל בוקר להתאמן לבד עם מאמן אישי. זה הדבר הכי עצוב שיכול להיות בכדורגל וצריך להוציא את זה מהמשוואה. נלחמתי, לא רציתי לעזוב, אבל הרצון לשחק כדורגל בער בי יותר מכל דבר אחר וסיכמנו על פרידה".
אבל אתה עדיין מחובר למועדון למרות הסיום הפחות נעים, אתה מגיע עדיין למשחקים.
”קודם כל המועדון הזה נתן לי המון. הגעתי להפועל פ"ת לאחר עונת שיקום עם קרע ברצועה הצולבת ומהרגע הראשון התקבלתי בצורה הכי חמה שיש. מהאפסנאי, עד אחראי המתחם, המאמנים בתחילת הדרך ועד אחרון האוהדים. מה שהתפקשש שם לא היה קשור למועדון, אלא לשני אנשים ספציפיים שקיבלו את ההחלטה. אבל זה הכדורגל וזה מאחורינו".
רן ואתורי בהפועל פ"ת. "המועדון נתן לי המון" (חגי מיכאלי)דיברת על הפציעות. קשה להשתקם מפציעה אחת ברצועה הצולבת, אז משתי פציעות?
"שתי הפציעות באו בטיימינג הכי גרוע שיכול להיות לשחקן כדורגל. בפעם הראשונה זה היה כשהייתי שחקן קבוצת הנוער של מכבי ת"א ובדיוק העלו אותי להתאמן עם הבוגרים והחתימו אותי בחוזה חדש לחמש שנים. בפעם השנייה, הייתי בבית"ר ת"א ובאותה התקופה גם בסגל הנבחרת הצעירה".
"אני היחיד באותה תקופה שהיה לו סעיף חזרה למכבי ת"א כבר בינואר וזה גם היה התכנון. זה היה קשה, אני יכול להיגד לך שהיו לי ימים של בכי בלילות ומחשבות על העתיד אבל שני הדברים שבזכותם היום אני על המגרש הם קודם כל האמונה השם שהרגשתי שהיה איתי בכל רגע וקושי והאהבה למשחק".
התחזקת מאוד.
"היום אני שומר שבת וזה בדיוק מתחבר לי טוב עם מכבי הרצליה שזה מועדון בו אין אימונים בשבתות ובחגים. אני הולך לשיעורי תורה, מנסה להתחזק ולחזק, מתפלל כל בוקר ומודה על כל יום בו אני מתפרנס מהדבר שאני הכי אוהב בעולם".
נחזור לפציעה הראשונה, הספקת להתאמן עם מכבי ת"א בבוגרים לפני הפציעה?
"אמרו לי שאשחק קבוע עם הנוער ואתאמן עם הבוגרים. גיא צרפתי אימן אותי בנוער ושוטה ארבלדזה היה המאמן של קבוצת הבוגרים. אני זוכר את האימון בקבוצת הנוער בו גיא צרפתי קרא לי ולפאדי נג'אר ואמר לנו שאנחנו עולים להתאמן באופן קבוע עם הבוגרים. הגעתי לחדר ההלבשה וראיתי את טל בן חיים הבלם , יוסי בניון, ברק יצחקי ועדן בן בסט. הכי לא אשכח את האימון הראשון. עשינו מתיחות וראיתי את ברק יצחקי ועדן בן בסט מדברים עליי ביניהם. בן בסט אמר לי שהוא בדיוק אמר לברק איזה שחקן אני. לי ולברק יש הכרה מוקדמת כי שנינו אשקלונים והוא היה חבר של אחי הגדול".
בניון, דסה ובן בסט. "לא אשכח את האימון הראשון" (רדאד ג'בארה)אתה מסתובב היום בתחושה של פספוס? הרי גדלת בשנתון של איילון אלמוג, עדן קארצב וגם של דניאל פרץ.
"אני ואיילון חברים ובדיוק השבוע דיברנו על תחושת הפספוס הזאת. יש גם כתבה עם בן מנספורד בקדנציה הראשונה שלו, שהוא הזכיר אותי בנשימה אחת עם כל השמות הללו. אז זה קצת כואב וצורם, אבל אני שמח במקום בו אני נמצא והכי בוער בי לעלות לליגה כדי להראות. אני עדיין בן 27, זה לא מאוחר ואני עדיין לא בשיא של הקריירה. אני רוצה לפרוץ קדימה עד הסוף, מה שחשבתי שהייתי צריך לעשות לפני הפציעה".
מה היו הטעויות שלך?
"כמובן. בשיא העונה בבית"ר ת"א, כשחזרתי מהפציעה השנייה ברצועה הצולבת, הייתי קפטן ובינואר קיבלתי הצעה מנס ציונה של אורי גוטמן שהייתה במצב של עלייה. בית"ר ת"א הגיעה עד השלבים המאוחרים של הגביע והודחו בפנדלים בחצי הגמר מול הפועל ת"א. עד ינואר הייתי הקפטן ובדיעבד זו מרגישה לי טעות. וגם העניין עם הפועל פ"ת: יכול להיות שהייתי צריך להוריד טיפה פרופיל ואולי הדברים היו נראים אחרת".
מי המודל לחיקוי שלך?
"אחד ויחיד, סרחיו ראמוס. גדלתי עליו, התקופה שלו בריאל מדריד, בלם שמבקיע גולים מיוחדים, ווינר בנשמה".
סרחיו ראמוס. "אחד ויחיד, ווינר" (IMAGO)אתה בן למשפחה של לא מעט כדורגלנים, זה יותר מלחיץ? יש יותר ציפיות?
"יש לנו שיחות, עזרו לי מגיל קטן. אבא שלי גם היה המנכ"ל של קבוצות הכדורגל והכדורסל באשקלון. הוא חווה את הקריירה עם אחי וידע תמיד לתת לי את העצות הכי נכונות. הוא מעורב ולא מתערב ואני חייב לו המון. כל מה שאני היום זה בזכות ההורים שלי: הם השקיעו בי מהרגע הראשון ועד היום הם מגיעים לכל משחק, גם אם זה אומר לנסוע מאשקלון ועד הצפון. השיחה הראשונה אחרי המשחק היא תמיד לאבא. וכמובן שיש את העצות מאחי ומדוד שלי, שיותר הכווין אותי בגיל הצעיר".
מה המסר שהקריירה שלך מעבירה אחרי שתי פציעות קשות שכאלה?
"לא לוותר אף פעם, שאף פעם לא מאוחר ויש המון דוגמאות. מהראן ראדי הגיע למכבי ת"א בגיל 28 ולקח שש אליפויות רצופות. תמיד לעבוד קשה בצניעות, בסבלנות ועם הרבה אמונה. בסופו של דבר, מה שמגיע מגיע".
יש לך מקום בליגת העל?
"עדיין לא הייתי שם, אז אני לא יכול להגיד את זה בצורה נחרצת. אבל מבחינת אמונה בעצמי, אני חושב שחד משמעית יש לי מקום שם".
אז מה החלום?
"נסתכל על זה צעד צעד. לעשות את העונה הכי טובה שאפשר עם מכבי הרצליה ובעזרת השם לעלות ליגה. לאחר מכן? להיות שחקן לגיטימי בליגת העל. החלום הגדול? לחזור לקבוצת הילדות שלי מכבי ת"א".