ג'ורג' בורבה נולד באיטליה והועבר למחנה שבויים במרכז ארץ המגף, ולאחר מכן הועבר למחנה הריכוז ברגן בלזן. אחרי המלחמה כשהגיע לארץ, החל לשחק בהפועל תל אביב והפך גם לחלוץ הנבחרת. עבור האדומים הוא כבש עשרות שערים וזכה עמם בשתי אליפויות, גביע אחד ובאליפות אסיה לקבוצות. הוא גם שיחק בהפועל רמת גן ואף זכה באליפות עם מכבי נתניה. לקראת ערב יום השואה, ניצול השואה בן ה-81 עלה לדבר בתוכנית “שיחת היום” של ONE כדי לספר את הסיפור שלו.
הערב נציין את יום הזיכרון.
”קשה כן, אבל בסדר. אני מבסוט שאנחנו עוד חיים פה”.
תן לנו את הזיכרון שלך וסיפור מהתקופה ההיא.
”אני נולדתי שם רק. הגרמנים לקחו אותנו וניסו לגמור אותנו, בדיוק יצאנו משם בשן ועין”.
אתה יצאת ממחנה ברגן בלזן, מה אתה זוכר שם?
”אני לא זוכר כלום, רק מהסיפורים, אני רק נולדתי שם והייתי בן עשרה חודשים”.
מה סיפרו לך המשפחה? מה עברת שם בדיוק?
”את אח שלי הגדול והבכור, תלו אותם כי הוא זרק בדל סיגריה על הרצפה, אם לא אמא שלי אז לא היו מורידים אותו והקאפו היהודי לא רצה לשמוע ולהבין שאנחנו יהודים, הוא פשוט ניסה רק לתלות אותו. אמא שלי נישקה להם את הרגליים ולקחה את אחד מהקאפואים שרק יורידו אותו מלמעלה ומהתלייה, ובאמת הצליחה להוריד אותו והוא ניצל”.
“צריך להתחיל להיות עצמאיים”
מה דעתך על המצב היום?
”צריך להפסיק עם השטויות היום ולהתחיל להיות עצמאיים, שאף אחד לא יהיה בעל הבית היום, אנחנו מספיק סבלנו ואנחנו עוד סובלים עכשיו, צריכים להיות בעלי הבית של עצמנו. לא יכול להיות שמישהו מבחוץ יהיה בעל הבית שלנו. הם מעוניינים ורוצים שניקבר מתחת לממ”ד, אני לא יודע למה זה קורה”.
כל הזיכרון של השואה יושב לך ואתה עדיין עם הסיפורים?
“כן כן, יושב לי על הראש ולפעמים גם מוציא דמעות”.
באיזו סיטואציה יש דמעות? פתאום הזיכרונות מציפים?
”כשאני הולך לישון. הייתי ילד קטן ואני לא זוכר כלום מזה, אבל לפי הסיפורים של האמא והאח הגדול אז אני מתרגש”.
היום בגילך אתה סולח שהודחת מההרכב של מקסיקו 70 או שזה לא עוזב אותך?
”לא עוזב אותי, גם שם ניצלנו בנס”.
“נתתי לשפיגלר אגרוף והוא התעלף, לא היה אכפת לי”
אתה עדיין כועס?
“כן אני כועס על המאמן עד היום וכועס על שפיגלר כי ישבתי אחרי הדלת שם ואני שמעתי אותו אומר ‘אל תרכיב את ג’ורג’ בורבה’, פתחתי את הדלת בבעיטה ואז שמתי לו בוקס והוא התעלף ואז אמרתי לו במילים האלו ‘תמות, תמות’, לא יכול להיות שהוא ילך למאמן ב-6 בבוקר ושהוא רוצה שהמאמן לא ירכיב את בורבה. בהתחלה הייתי בהרכב ואז למחרת לא הייתי, שמעתי אותו ונתתי לו אגרוף והוא עמד למות, אבל לא היה אכפת לי”.
מוטל'ה שפיגלר (שחר גרוס)אנחנו נגד זה.
”אני יודע זה כואב, אבל לא יכול להיות מישהו מתוך הקבוצה שיגיד למאמן לא להרכיב את ג’ורג’ בורבה’”.
אולי הגיע הזמן שתסלח לו.
”סלחתי לו מזמן”.