מחלקת הנוער של הפועל נוף הגליל עברה בשנים האחרונות לא מעט תזוזות בשדרת הניהול, אך מי שנמצאת שם כבר ארבע שנים ברציפות ובמסירות יוצאת דופן היא עופרה ברטוב, בת 40 מנוף הגליל, גרושה ואם לשני אחים המשחקים במחלקה: שליו - המגן השמאלי של קבוצת נערים א' ואיתי, שחקן ההגנה של קבוצת ילדים א', שניהם מתמודדים עם אתגרי הצליאק וסוכרת נעורים. על התמודדתם האמיצה של השניים עם האתגרים תוכלו לקרוא בהרחבה בכתבתו של יונתן גינזבורג, שפורסמה בנובמבר 2023.
עופרה ברטוב משמשת לאורך העונות במסירות כמנהלת של הקבוצות ומלווה את בניה לכל משחק ואימון, אך לא די בכך: עופרה ברטוב, שעובדת למחייתה כמנהלת של מתחם תחנת דלק בנוף הגליל, משמשת בהתנדבות כעזר במגוון עניינים לוגיסטים וטכניים למנהלי המחלקה, מאמניה, מנהלי הקבוצות, ההורים והשחקנים. ברטוב זוכה להערכה רבה לא רק מהקשורים למועדון, אלא גם ממאמנים ומנהלי קבוצות המגיעות להתארח בנוף הגליל ומעידים על היחס החם והנעים, שמקבלים כשעופרה בסביבה. לרגל יום האישה, זה הזמן להצדיע לפועלה של עופרה ברטוב ולארח אותה לראיון על פועלה, האתגרים הביתיים, המקום שתופסת המחלקה והמסר שלה לנשים ספורטיביות.
עופרה, כשהגעת עם הבנים לכדורגל, האמנת שתשאבי כל כך לעשיה?
"הגעתי למחלקה כמו כל אמא, בעקבות הבנים שלי. בעונת 22/23, כשבני הבכור, שליו, שיחק בקבוצת ילדים א', נעניתי להצעה לנהל את הקבוצה, התאהבתי בזה. אחרי עונה התחברתי גם לעבודה בקבוצת הבוגרים, שהעפילה לליגת העל. שימשתי כרכזת קהילה, כאחראית על עניינים טכניים ולוגיסטים הנוגעים לשחקנים הזרים, ליקוט מביאי כדור למשחקי הבית. אחרי אותה עונה חזרתי לפעילות מחלקת הנוער ולקחתי גם את הניהול של הקבוצה של איתי. עם השנים רכשתי ניסיון וידע, מצאתי את עצמי מגיעה בכל יום לזמן ממושך למתחם האימונים והתחברתי גם ליתר קבוצות המחלקה. אין ילד שלא מכיר אותי ואני לא מכירה אותו. אוהבת את כולם כאילו הם ילדיי. אני מכירה הרבה מאוד הורים. תמיד שמחה לעזור ולהיות שם בשביל כולם בהתנדבות ובאהבה רבה. הכדורגל נותן לי הרבה אור לנשמה".
עופרה ברטוב מוציאה רימון עשן מהמגרש (מאור בכר)שני הבנים שלך משחקים כדורגל, למרות ההתמודדות שלהם עם צליאק וסוכרת נעורים. איך את מוצאת את עצמך בסיטואציה הזו כאם חד הורית?
"סיטואציה לא קלה, שלמדנו לחיות איתה בעוצמה. הסוכרת אובחנה לפני חמש שנים. איתי אובחן לאחר שהתעלף, לקחתי אותו לבדיקות ועניין הסוכרת התגלה. שלושה חודשים לאחר מכן, שליו אובחן גם הוא כבעל סוכרת נעורים, למרות שלא היו לו תסמינים. הרגשתי שכל העולם שלי נופל, אבל הבנתי שאני צריכה להתעשת ולהיות חזקה בשבילם. אנחנו משתדלים לנהל שגרת חיים רגילה לגמרי, למרות שזה קשה. אנחנו מוכרחים להמשיך ולא לשקוע. אני יודעת שקשה להם, אבל הם חזקים, הם לא רוצים לצער אותי. בכל יום שהם קמים בבוקר, הם קמים למלחמה חדשה - שדורשת מהם לוותר על הרבה דברים מבחינת מאכלים, חשיפה לשמש, התנהלות מאוזנת עם רמות הסוכר והזרקה. אלוהים לא נותן לאנשים אתגרים, שהם לא יכולים להתמודד איתם. אני גאה בהם על החוסן, על ההתמודדות והעשייה שלהם. הם עושים אותי חזקה, הם השראה להרבה ילדים".
איך שיתוף הפעולה שלך עם המאמנים בקבוצות שאת מנהלת ועם ראשי המחלקה?
"שיתוף פעולה נהדר, אני מרגישה מוערכת. אני בטוב עם כולם, מאוד מעריכה את חלים זטמה - מנהל המחלקה ואת איסלם כנען - המנהל המקצועי והמאמן של קבוצת נערים א', שלדעתי הוא הדבר הכי טוב שקרה לקבוצה ולמחלקה בפרט. הוא מצליח לגעת בשחקנים ובהורים, מאמן ברמה טובה מאוד. הקבוצה מתמודדת בצמרת ארצית צפון ואנחנו מקווים לעלות לליגת העל בסיום העונה. בקבוצת ילדים א' העונה הולכת פחות טוב, עברנו לאחרונה חילופי מאמנים, גאורגי דרסליה תפס פיקוד על הקבוצה. אני אופטימית ומאמינה שהקבוצה תמשיך את העונה בצורה טובה יותר".
עופרה ברטוב עם ילדיה (מאור בכר)המסר שלך לנשים ספורטיביות ביום הזה?
"תמיד כשאני רואה נשים בתפקידים במחלקות הנוער, אני מתרגשת. קוראת לכל הנשים באשר הן, תעשו מה שטוב לכן, אל תירתעו בגלל שזה ענף שמזוהה עם גברים".