ליגת מרכז הייתה בשלבים רבים של העונה הזו הליגה המרתקת ביותר מקרב הליגות המחוזיות לנוער, בכל מה שקשור למאבקי הצמרת. היום (חמישי) נקבעה זהות האלופה והעולה לליגה הארצית במשחק על כל הקופה בין קבוצות "צו פיוס" של מ.כ ירמיהו חולון והפועל לוד, שני מחזורים לתום העונה. חולון התייצבה למשחק, כשהיא מוליכה את הטבלה ביתרון של שש נקודות ומשחק עודף על פני קבוצת "צו פיוס" של מ.ס רמלה, וביתרון של שמונה נקודות ומשחק עודף על פני הפועל לוד, כשלחולון מצפה במחזור הסיום של העונה משחק מול קבוצת "צו פיוס" של מכבי פרדס כץ, שנועלת את הטבלה עם מספר אסטרונומי של ספיגת שערים.
מ.כ ירמיהו חולון הייתה נחושת להגיע לחג השבועות, כשכתר האליפות לראשה - ועמדה במשימה בגדול מבחינתה עם ניצחון 1:2, כל זה במשחק שמלך שעריה ומלך שערי הליגה, אליה בן ניסן (2008) - שכבש 67 שערים, באורח פלא שבת מהבקעת שערים.
אורי עזרן (2008) בשערו השישי העונה העלה את חולון ליתרון 0:1, שהחזיק מעמד עד לדקה ה-64 בה נפסקה בעיטת פנדל לזכות לוד, שתורגמה ע"י דניאל אביץ (2007) לכיבוש שערו ה-17 העונה - שער שקבע שוויון 1:1. בדקה ה-70 שער עצמי שכבש משה ברכה האורח החזיר את היתרון לחולון, שחגגה בסיום ניצחון 1:2, המקנה לה זכייה באליפות ליגת מרכז והעפלה לליגה הארצית אחרי שלוש עונות בליגת מרכז.
יניב אבדר, מאמן חולון, סיכם את המשחק: "אין מילים שיכולות לתאר את עוצמת ההתרגשות ברגעים האלה. הגענו למשחק הכי קשה והכי קריטי של העונה, מלחמת עולם ספורטיבית, ראש בראש מול היריבה הכי חזקה שלנו על התואר. ידענו שכלום לא יבוא בקלות, ושעל המגרש הזה נצטרך להשאיר הכל. אחרי 90 דקות מורטות עצבים, עם דופק בשמיים, מלחמה עיקשת על כל כדור וניצחון 1:2 ענק בשיניים, הצלחנו לעשות את זה. המשחק הזה היה שיקוף מדויק של כל העונה שלנו, והוא הראה בדיוק ממה הקבוצה הזו עשויה: אופי ברזל, משמעת עצמית, נשמה ולב ענק שלא מוותר לעולם. גם כשהיה קשה, השחקנים האלה הראו בגרות של אלופים".
יניב אבדר מסכם עונה בסיפוק מירבי: “כמאמן, לראות את הדרך שעברנו מתחילת השנה ועד להנפת הצלחת זו הגאווה הכי גדולה שיש. המקום הראשון הזה שלנו ובזכות מלאה. עבדנו קשה, הקרבנו, האמנו אחד בשני גם ברגעים פחות טובים, תמיד דאגנו, איציק קורקוס - עוזרי ויד ימיני ואני, שחדר ההלבשה יהיה חזק ומגובש. האליפות הזו מגיעה לכל אחד ואחד מהשחקנים, מהצוות המקצועי והניהולי, וכמובן להורים המדהימים שליוו אותנו ודחפו אותנו קדימה. אני רוצה להודות באופן אישי לאשתי ולילדים שלי, שתומכים בי ובקבוצה, מגיעים לכל משחק מעודדים ותומכים - אתם הכוח שלי ! אני גאה בקבוצה שלי ברמות שאין לתאר. עשינו הישג גדול, עכשיו הזמן של כולנו לחגוג".