מחלקת הנוער של עירוני קריית שמונה סיימה זה מכבר עונה שלישית תחת מציאות ביטחונית סבוכה. אחרי שבשתי העונות הקודמות ההתמודדות עם פינוי מרבית האוכלוסיה מהעיר היווה את האתגר המרכזי והגדול ביותר להמשך קיום המחלקה, שקבוצותיה התאמנו בנקודות שונות ברחבי הצפון והמרכז - כל זאת כשיו"ר המחלקה, דורון שנפר, עושה ימים ולילות תוך סיכון חיים בעבודתו כדובר העירייה.
בקיץ שעבר חזרו קבוצות המחלקה להתאמן בעיר - שיותר משליש מתושביה לא חזרו להתגורר בה. לאחר שתי עונות ללא פעילות של בית ספר לכדורגל, מה שהביא בין היתר לכך, שבעונה שעברה לא רשמו במועדון הצפוני קבוצה בשנתון טרום א', הגיעה לה העונה הנוכחית שבה נרשמו קבוצות בכל השנתונים החל משנתון טרום א'.
במהלך חודש אוקטובר המגרש הסינטטי בעיר שב לפעילות אחרי ששוקמו התשתיות, שנפגעו כתוצאה מנפילת רקטות. על אבי נגאוקר, המנהל המקצועי של החטיבה הצעירה, הוטלה משימה מאתגרת מאוד - לארגן את החטיבה הצעירה מחדש. המחלקה עשתה סימנים של חזרה לחיים תקינים בחסות השקט המתוח ששרר בעיר ובסביבה, אך בתחילת חודש מרץ שוב התהפכו היוצרות עם פרוץ מלחמת שאגת הארי, שחידשה את העימות הצבאי עם ארגון הטרור החיזבאללה, שחזר לטווח את העיר וסביבתה בתדירות גבוהה.
אבי נגאוקר (מחלקת הנוער עירוני קריית שמונה)למעט קבוצת נערים ג', שאחרי זמן קצר החלה להתאמן במגרש ביוקנעם, המחלקה הפסיקה את פעילותה למשך כחודש וחצי. בחטיבה הצעירה חזרו למגרשים בתחילת חודש מאי, למרות הדי הפיצוצים והארטילריה, הקבוצות המשיכו להתאמן ואף נסעו למשחקי חוץ, בחלקם התקבלה בסבר פנים חמות ע"י המארחים.
אבי נגאוקר, שמאמן במחלקה כ-20 שנים, חזר לתפקידו כמנהל המקצועי של החטיבה הצעירה. בשתי העונות הקודמות אימן את קבוצות ילדים א'. בעונת הפינוי הראשונה נאלץ להפסיק את תפקידו אחרי זמן קצר, בשל הקושי בהגעה למשחקים בצפון מאילת הדרומית לשם התפנה עם משפחתו. בעונה שעברה, עת שהתגורר עם משפחתו בנתניה, אימן את קבוצת ילדים א', שהתאמנה במגרשים ברחבי הצפון.
הישגיות לא עמדה בראש סדר העדיפויות בחטיבה הצעירה בסיטואציה הנוכחית. המסגרת הספורטיבית והחברתית לשחקנים, שמצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות קשות של חרדות וחששות, היעדרויות תכופות ממסגרות חינוכיות, זו הייתה המשימה העיקרית. עם זאת, קבוצת ילדים א', שעליה תפס אבי נגאוקר פיקוד במחזור השביעי, לאחר שהמאמן בהא הייב, פרש מאימון הקבוצה לאחר שמונה לסגן מנהל בבית הספר היסודי בטובא זנגריה, סיימה את העונה עם מאזן של 81 אחוזי הצלחה, בטבלה היא מקדימה בשתי נקודות ומשחק עודף את מכבי צור שלום/קריית ביאליק.
אבי נגאוקר שיתף בסימני השאלה הרבים, שעמדו בפניו ובפני הצוות המקצועי, בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו: "בקיץ 2025, לאחר החזרה שלנו לקריית שמונה מהפינוי הממושך - קיבלתי את תפקיד מנהל מקצועי של החטיבה הצעירה. אחרי שתי עונות, שבהן כמעט לא הייתה כאן פעילות סדירה, עמדה בפנינו משימה עצומה – לבנות מחדש את דור העתיד של הכדורגל בעיר. החשש היה גדול: האם הילדים בכלל ירצו לחזור לשחק? האם אחרי תקופה ממושכת של מלחמה, פינוי, מסכים, חוסר פעילות, חרדות ופחדים – עדיין תהיה להם התשוקה לכדורגל? היינו צריכים לבנות מחדש את קבוצות טרום א', ילדים ג', ילדים ב' וילדים א'. כמעט מאפס. זו הייתה משימה לא פשוטה לעיר שרק חזרה לחיים, אבל יצאנו לדרך. פתחנו את כל קבוצות החטיבה הצעירה בהצלחה, למרות הפערים המקצועיים הגדולים. ילדים שלא היו במסגרת כדורגל כמעט שלוש שנים מצאו את עצמם לפתע משחקים בליגות רשמיות".
מאמני החטיבה הצעירה (מחלקת הנוער של עירוני קריית שמונה)מלבד ניהול מקצועי אבי נגאוקר אימן העונה שתי קבוצות בפרקי זמן שונים, אלה הן הסיבות: "את העונה התחלתי עם קבוצת ילדים ב' – סגל חדש לגמרי, שרובו לא הכיר את עולם הליגה. בחודש דצמבר חל שינוי משמעותי נוסף: מאמן קבוצת ילדים א', בהא הייב, עזב את תפקידו בעקבות קידום מקצועי במערכת החינוך. אופק שטיינר מונה למאמן קבוצת ילדים ב', ואילו אני תפסתי פיקוד על קבוצת ילדים א'. חשוב לי לציין ולהדגיש: בהא בנה סגל מצוין, הכין את הקבוצה לעונה והוביל אותה עד המחזור השביעי. הייתי שותף לימי המיון, לבניית הסגל ולחלק מהמשחקים, לכן המעבר התבצע בצורה חלקה וטובה. אני הבאתי את הדברים הקטנים שלי כמאמן, את הניסיון ואת ה-DNA המקצועי שלי".
הפרק בקבוצת ילדים א' הצריך מאבי נגאוקר להביט גם אל מעבר לעונה הזו: "היה לי ברור, שבעונה הבאה הקבוצה תעבור לליגת העל של נערים ג', לכן היא חייבת להגיע מוכנה לאתגר הגדול. היה חשוב לבנות שלד רחב ואיכותי של שחקנים לעתיד. לימדנו את הילדים לא לפחד לטעות. לימדנו אותם לשחק כדורגל מודרני, יוזם, התקפי ושמח. מי שעקב אחרי הקבוצה לאורך השנה ראה קבוצה מאומנת שנהנית לשחק כדורגל. עבדנו על התמדה, משמעת, עבודה קשה ופיתוח אישי וקבוצתי".
אבי נגאוקר שיתף בתפיסת העולם שלו בנוגע לסדרי עדיפויות באימון ילדים: "מי שמכיר אותי יודע, שבקבוצות הילדים אני כמעט אף פעם לא מדבר על תוצאות. התפקיד שלנו כאנשי מקצוע הוא ללמד ילדים לשחק כדורגל נכון, להתפתח, ללמוד, ליהנות ולהפוך לאנשים טובים יותר. התוצאה היא הדבר האחרון. בגיל הילדים, הדרך חשובה הרבה יותר מהיעד. הדבר החשוב ביותר – לתת הזדמנות לכולם. מי שהיה במשחקים שלי יודע שלא משנה מה התוצאה, כולם משחקים, כולם שותפים, כולם חלק מהדרך. אני מאמין שבגיל הילדים חייבים את המאמנים הטובים ביותר, לא רק מבחינה מקצועית - גם מבחינה אנושית".
שחקני ילדים ג זוכים לאירוח לבבי בטירת כרמל (מדיה מחלקת הנוער של קריית שמונה)נגאוקר מצא לנכון להצדיע לשחקניו: "אני אספר לכם למה הילדים שלנו הם אלופי העולם. בעונה שבה חודש וחצי לא שיחקנו בכלל. בעונה שבה גם כשחזרנו לשגרה – זו לא באמת הייתה שגרה. המלחמה בצפון עדיין לא הסתיימה. קבוצות רבות לא היו מוכנות להגיע לקריית שמונה. חלקן לא היו מוכנות להגיע אפילו לצפת. חלקן גם לא הסכימו לארח אותנו. אימונים בוטלו שוב ושוב בגלל המצב הביטחוני. עברנו לילות של אזעקות, לילות ללא שינה, נסיעות ארוכות למשחקים, יירוטים ואזעקות כמעט בכל אימון. בכל הקבוצות שלנו יש ילדים שחוו חרדות, פחדים, חוסר ביטחון וקשיים רגשיים".
נגאוקר רואה בכדורגל אמצעי שעזר רבות לשחקניו בהתמודדות עם המציאות המורכבת: "הדבר שהחזיק אותם לאורך כל הדרך היה הכדורגל. עשינו אימוני זום., שלחנו תוכניות עבודה לבית. הקלטנו סרטוני מוטיבציה. עשינו כל מה שאפשר כדי לשמור עליהם מחוברים. הילדים רק חיכו לרגע שבו יוכלו לחזור למגרש. 95 אחוזים מהמשחקים שלנו נערכו מחוץ לבית. בכל משחק היה צריך להכין אותם מנטלית מחדש, אבל הם הגיעו, הם נלחמו, הם חייכו, הם שיחקו כדורגל - והם הראו אופי, חוסן, ווינריות ואהבה למשחק. הכל נראה פשוט מבחוץ. מי שלא חי כאן, לא באמת יכול להבין מה עבר על הילדים שלנו בשלוש שנים האחרונות. בסך הכול הם רוצים להיות כמו כל ילד בישראל. להגיע לאימון, לשחק משחק, לחזור הביתה בלי אזעקות., בלי פחד ,בלי מלחמה. הילדים שלנו הם אלופי העולם. אני מאחל להם חיים טובים יותר ביטחון ושקט, הזדמנות לגדול כמו שמגיע להם".
שחקני טרום א' זוכים למחווה במשחק מול ביתר חיפה (מדיה מחלקת הנוער של קריית שמונה)לבסוף שיתף בהערכה המקצועית הרבה לשותפיו לדרך: "באופן אישי, אני מסיים עוד עונה מאתגרת - עונה שבה עמדתי ברוב המטרות שהצבתי לעצמי, מקצועית ואישית, אבל שום דבר מזה לא היה קורה לבד. אני רוצה להודות מכל הלב לצוות המדהים שלי המאמנים: בהא הייב, פיני עידו, רימון בוחניק, אופק שטיינר גילי מזרחי, מאמן השוערים - אייל וקראט, מאמן הכושר - לידור אלמלם. בתקווה ובאמונה, שעונת המשחקים הבאה תתנהל ברוגע וללא השפעות של מצב מלחמה".