מרכזי הפיתוח בכדורגל הישראלי ממשיכים להתקדם בשנים האחרונות, כשמספר הילדים גדל, טווח הפריסה מתרחב והמקצועיות עולה מדרגה אחר מדרגה. לא מדובר רק ביוזמה מקומית - גם מחוץ לישראל שמים לב לעבודה שנעשית כאן. מי שמוביל כיום את החזון המקצועי במרכזי הפיתוח של ההתאחדות לכדורגל הוא פרדי דוד, שמונה לתפקיד במטרה להמשיך לבסס את התשתית שממנה יגיעו כוכבי העתיד.
דוד (60) הגיע לאחר קדנציה מוצלחת במיוחד במ.ס אשדוד. לשם הגיע במאי 2020 כדי לעשות סדר במערך המקצועי, והותיר חותם. תחת הנהגתו, יחד עם צוות מקצועי שפעל סביבו, זכתה הקבוצה בשנים האחרונות בגביע המדינה לנערים ב’, גביע המדינה לילדים ב’, אליפות הנוער, גביע המדינה לנוער ומקום מכובד במונדיאליטו לנוער. עכשיו, הוא מביא את הניסיון והידע הזה אל הפרויקט הלאומי.
בשנת 2023 נכנסת לתפקיד ואפשר לומר שחל גידול משמעותי בכמות הילדים, כמות המרכזים. על כמה ילדים אנחנו מדברים היום, באילו גילים ובאילו ערים?
"האמת היא שהמסע הזה החל כמה חודשים קודם לכן. בוני גינצבורג, שהיה אז מנהל טכני ומשה סיני, שהיה ראש מערך הסקאוטינג, הגיעו אליי כמה פעמים לביקור באשדוד, שם שימשתי כמנהל מקצועי והסבירו לי את חשיבות מרכזי הפיתוח ומצאתי לנכון לבוא ולהצטרף להתאחדות לכדורגל, על מנת לקחת את הפרויקט שתוכנן ולהרים אותו לרמת מקצועית גבוהה.
פרדי דוד לצד הצוות המקצועי באחד ממרכזי הפיתוח (באדיבות ההתאחדות לכדורגל)"בחודשים הראשונים, למדתי על בשרי מהו מרכז פיתוח וכיצד הוא פועל, ולאחר שהסקתי מסקנות, הקמתי תוכנית מקצועית ארוכת טווח הכוללת הכפלת שנתונים במרכזי הפיתוח. אם בעבר היו שני שנתונים בלבד ואחרי שנתיים עבודה, כל אחד היה הולך למקום שלו, בשנה האחרונה הכפלנו את המספרים והכפלנו גם את שנות הפעילות לארבע שנים.
"ילד שמתחיל במרכזי הפיתוח, יעבור מעתה והלאה ארבע שנים. גם הגילים הפכו לצעירים יותר. אפשר לראות במרכזי הפיתוח בני 11 עד בני 15, כי אנחנו מבינים שאלו הגילים בהם הילדים מתפתחים מכל הבחינות ואפשר לעבוד איתם בצורה המיטבית ביותר. כ-600 ילדים יש היום במרכזי הפיתוח השונים.
"בצפון, אנחנו עובדים בנוף הגליל, במרכז בבבית הנבחרות בשפיים, לא מזמן פתחנו מרכז פיתוח בראשון לציון, מבשרת ציון ובאר שבע. בזבולון, בחודשים הקרובים, צריך לקום מרכז פיתוח חדש. יש לנו תכנון להקים מרכז פיתוח אחד במגזר הערבי וכמובן באשקלון. אנחנו רק הולכים וגדלים, ואין ספק שזו בשורה חיובית לבני הנוער הצעירים".
כשמסתכלים על מרכזי הפיתוח הללו מגבוה, מה הילדים עוברים שם, אילו תנאים מקבלים ומה יוצא להם מזה בשורה התחתונה?
"במרכזי הפיתוח שלנו אנחנו עובדים בין פעמיים לשלוש פעמים. אנחנו מגשרים על רמת ביצועי אימון שלא ניתנת במועדונים השונים, נוכח בעיות כאלה ואחרות, כגון היעדר מגרשים, היעדר צוות ומעטפת מקצועית, נוכח תקציבים נמוכים שיש בחלק ממחלקות הנוער בישראל ואצלנו, במרכזי הפיתוח, ניתן המענה הזה – לכל, בלא יוצא מן הכלל.
הילדים באחד ממרכזי הפיתוח (באדיבות ההתאחדות לכדורגל)"בפועל, מי שמגיע לראות מה שקורה על כר הדשא, מוצא שמונה מאמנים על המגרש וזה מתבטא במאמן שוערים, מאמני בנייה גופנית ומאמני העשרה. אנחנו עובדים בצורה שונה מאיך שעובדים מועדונים כאלה ואחרים. פחות מעניין אותנו לחץ המשחק והטקטיקה. אנחנו רוצים שהילדים ילמדו כדורגל מהיסודות ולכן עובדים אנחנו בקבוצות קטנות מאוד.
"הילדים עוברים בין תחנות עבודה, תוך הקפדה על לימוד ולא תרגול. אנחנו רוצים שיהיו איתנו במרכזי הפיתוח אנשים ממקצוע ההוראה, מורים, ולא מאמנים, שיש לילדים הללו במועדונים מהם מגיעים. יש הקפדה יתרה ביחס מאמן-שחקן, מה שבחלק מהמועדונים בארץ לא מסוגלים לתת. כל מאמן אחראי על התפקיד אותו מכיר היטב מבית. אם זה קליטת כדור ממאמן שוערים וכדומה.
"מה גם, שאם יש ילד במועדון כזה או אחר שבועט כדור לעבר השער אחת ל... אנחנו מלמדים זאת על בסיס כל מפגש במרכז הפיתוח. כמות הבעיטות לעבר השער עולה מעבר לכל דמיון פר ילד. בשפיים, הכנסו אימון סריקות באמצעות בלייזפוד, ערכת אימון חדשנית וחכמה המשפרת זריזות, מהירות תגובה, כוח וקואורדינציה.
"אימון סיטואציות המשחק הנ"ל, גורם לילדים לחשוב בעזרת הבלייזפוד על כל האספקטים המשתמעים מכך. השנה, הכנסנו בעזרתו האדיבה של אילון שווגר, המכנה עצמו שר ההגנה, אימון ייחודי, פעם ראשונה בכדורגל הישראלי, ללימוד הגנה. לאו דווקא לימוד טקטי, אלא ברמה של עמידה נכונה, שימוש בגוף, בידיים בסיטואציות כאלה ואחרות.
בית הנבחרות (ההתאחדות לכדורגל)"אני הרבה שנים בכדורגל הישראלי ולא ראיתי חידושים כאלה ורעיונות כמו שהביא אילון שווגר. כדאי שגם אנשי מקצוע אחרים יבואו, יבקרו אותנו ויראו את האימונים בשטח, במרכזי הפיתוח שלנו ויבינו על מה אני מדבר. יש שאיפה לבנות תוכנית לנבחרות ישראל, במציאת השחקנים הנכונים והמתאימים להיות בקו ההגנה, תוך שיפורם באמצעות אנליזה וסקאוטינג נכון.
"בנוסף, הילדים הללו מקבלים שלושה מבדקים גופניים בשנה. בודקים להם את המהירות, כוח מתפרץ, גמישות וכמובן שהמועדונים מקבלים את כל התוצאות אחרי מה שעושים הילדים. יש מעקב, מסודר, אחר כל מה שאנחנו עושים. פעם בחודש, ישנה הרצאה מטעם רקפת אריאלי, תזונאית ספורט, שנותנת הדרכה ומענה להורים של הילדים – מה עליהם לצרוך בגיל בו נמצאים.
"אנחנו לא בהכרח מחפשים את כל השחקנים הכי טובים והכי מוכשרים במדינת ישראל, הרי מאלו יש לנו כ-20% שיגיעו לנבחרות ישראל, אבל מה קורה עם שאר השחקנים, ה-80% הנותרים? אנחנו מייצרים שחקנים שיהיו בליגות נערים, נוער, בוגרים – לעשות מהם שחקני כדורגל טובים יותר ובכך נעלה את רמת הליגות במדינה שלנו.
"אפשר לציין ואף להדגיש כי 80% מכלל הילדים, השחקנים, המגיעים למרכזי הפיתוח ברחבי הארץ, עוברים לאקדמיה, להמשך עבודה של שלוש שנים, כשהמטרה היא לפתח אותם עוד יותר בפן המקצועי והאישי לעבר נבחרות ישראל. אנחנו רואים בכל המעטפת הזו עבודה שכרוכה בחלקי פאזל קטנים אשר מתחברים לכדי יחידה אחת ומביאים לתוצאה מרשימה בשטח".
בית הנבחרות בשפיים (ההתאחדות לכדורגל)הכנסתם פרויקטים גם לפריפריה, שנדמה היה כי במרוצת השנים אף נזנחה והנה, גם שם אפשר למצוא ילדים בעלי פוטנציאל לראייה לטווח רחוק.
"זה נכון. הקמנו צוותי הדרכה והעשרה שתפקידם להגיע לכל מועדון, ובייחוד לפריפריה ולאו דווקא למועדונים בעלי השם הסקסי, אלא למועדונים אחרים שאפשר לגלות בהם עוד כישרון ואפשר להעשיר בעוד ידע, בעזרת מאמנים וכל יתר המעטפת שיש. הצוות שלנו מגיע למועדונים ומבצע הרצאה למאמני המחלקה בנושאים כאלה ואחרים.
"כל חודשיים הנושאים בהרצאות משתנים. מציגים גם את ה-DNA של הנבחרות הצעירות ולאחר מכן, אחרי הדיון הפתוח באולם, עולים על כר הדשא ועורכים אימון לדוגמה עם אחת מקבוצות המחלקה שהמנהל המקצועי החליט לעבוד איתה. עקרונות משחק, שיטת משחק, אימוני PTP ונושאים אחרים.
"הפרויקט יוצר קשר אישי ומקצועי עם כל המועדונים. משתדלים לעשות זאת פעמיים בשבוע, כשחילקתי את המדינה לארבעה אזורים. יש צוותי הדרכה בצפון, במרכז, בשפלה ובדרום. אחרי שמאמני הנבחרות סיימו את חלקם, לעת עתה, אנחנו נשמח לראותם נותנים יד במרכזי הפיתוח על מנת להוסיף לקיים מהמקצועיות שלהם.
"חיזוק משמעותי נוסף התקבל בברכה, בדמותו של בירם כיאל. הוא עבר דבר אחד או שניים בכדורגל הישראלי, הן מבחינת שחקן, הן מבחינת מנהל מקצועי והן מבחינת אישיותו. בירם עוזר לנו להגיע למגזר הערבי, למקומות שהיה קשה להגיע. פתח לנו הרבה מאוד דלתות. הוא שותף בכיר בפרויקט הזה. היה בהרבה מאוד מועדונים בביקורים, הרצאות ואימוני דוגמה במחלקות".
בירם כיאל (דוברות בני יהודה)אוטוטו נכנסים לשנת 2026. איך אתה רואה את השנה הזו? היכן מתכננים להנחיל הפרויקט בשנה הקרובה? מה צפוי להיכנס שישדרג את מרכזי הפיתוח?
"כפי שציינתי קודם לכן, עתיד להיפתח מרכז פיתוח, אוטוטו, בזבולון ובקיץ הבא או בחורף הבא ייפתח גם מרכז פיתוח באשקלון. מעבר לכך, כמו שציינתי בעניינו של בירם כיאל, שעוזר לנו מאוד, מתכוונים לפתוח גם מרכז פיתוח באחד מיישובי המגזר הערבי ולמצוא גם שם את החבר'ה הצעירים שאף אחד לא עובד איתם בדרך בה אנחנו מעבירים החומרים לילדים.
"ידועה לנו בעיית המגרשים בכל המועדונים בישראל. אנחנו נעזרים במתקן של מועדון כזה או אחר. מבחינתנו? שיקומו כמה שיותר מרכזי פיתוח. קשה מאוד להעמיד לרשותנו בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע מגרש של מחלקת נוער לשלוש שעות. לכל מחלקת נוער יש מלא קבוצות. החלום הוא להגדיל בעוד ועוד ילדים את מרכזי הפיתוח ולהגיע עד למקסימום האפשרי.
"המטרה היא להגיע ל-15 מרכזי פיתוח בכל רחבי הארץ. צריך להיות שיתוף פעולה מלא באיזורים שונים במדינה שלנו. באפון אישי, חוקר וסקרן לדעת מה אפשר לתת לילדים האלה שלא נתנו עד היום. כל שנה אנחנו מכניסים סוג של אימון ייחודי כזה או אחר. בודק הרבה מאוד איך הדברים הללו פועלים בחו"ל. בגאווה, ולא בשחצנות, אומר שמרכזי הפיתוח עובדים ברמה גבוהה מאוד".
אתה חי את השטח. לעיתים קרובות אתה מגיע מצפון ועד דרום במפתיע, עד כדי כך וצופה במאמנים ובחניכים הצעירים מקרוב. איך אתה מתרשם ממה שקורה בשטח, בפועל? לצד הדברים הטובים, מה אפשר עוד לשפר?
"התחלתי לעבוד במחלקות הנוער ועכשיו אני רואה את השינוי שחל בשטח, שבזמנו לא היה. אם בבוגרים מביאים לך מעטפת מקצועית מקצה לקצה, יש מועדונים שהיכולת הכלכלית שלהם מאפשרת זאת גם במחלקות הצעירות שלהם. כמות המאמנים גדלה, האמצעים המקצועיים השתפרו והוחלו בתוך המועדונים.
פרדי דוד ואופיר חיים (שחר גרוס)"אני חושב שאנחנו משקיעים בפיתוח המאמנים העתידיים הרבה מאוד. אגף ההדרכה של ההתאחדות לכדרוגל עבר, לפחות מנקודת מבט שלי, שינוי לטובה מאוד. מגיעה מילה טובה לרונן הרשקו וגילי לנדאו, שכל הזמן פותחים קורסים והשתלמויות ורמת התכנים שרק עולה. העשרת המאמנים וההון האנושי הם אלו המביאים להתקדמות הכדורגל בישראל.
"מאמנים יותר טובים יכולים לשפר את השחקנים, לעומת מאמנים פחות טובים, שרק באים להשלים הכנסה, שיכולים רק להרוס למערכת ולילדים. הטכנולוגיה הפכה לחדישה יותר וההתאחדות לכדורגל מתקדמת יחד איתה. בלא מעט מגרשים יש מצלמות של ההתאחדות שאפשר לראות את המשחקים בזמן אמת. כל אלו ועוד רק יקדמו אותנו בשנים הקרובות".
חמש שנים מהיום, בשנת 2030, איפה אתה מצפה שכדורגל מחלקות הנוער יהיה? הרמה בישראל עדיין באיחור קל ממה שקורה באירופה.
"ברמה המקצועית, אנחנו לא נופלים מאירופה. יש פה בעיה אחת גדולה שלא תיפתר לעולם וזו בעיית המתקנים. אם אתה לוקח את מערב אירופה ואפילו את מזרח אירופה, וגם במדינות פחות מפותחות יש למועדונים כל כך הרבה מגרשי אימון וכל כך הרבה יכולות לתת לקבוצות, מה שלנו קשה מאוד לעשות.
"יש פעמים שאני מגיע למגרשים ולא מעט קבוצות מתאמנות בו זמנית במגרש או שניים. זה כמעט ולא קיים באירופה. הרבה דברים מתפספסים כך, אם זה שיפור היכולת האינדיבידואלית, שיפור החלוצים, השוערים, שחקני ההגנה וכיוצא בזה. אם הבעיה הזו תיפתר, מדינת ישראל והכדורגל הישראלי יוכלו להגיע לרמות אחרות ממה שאנחנו מכירים היום".