עכשיו זה סופי. הנער בן ה-17, שחקן כדורגל עד לא מזמן בקבוצת הנוער של מ.כ ירמיהו חולון, לא יחזור למגרשי הכדורגל נוכח מעשיו בתום ההתמודדות מול מ.כ ירושלים, זאת במסגרת המחזור השביעי בליגת נוער מרכז, הליגה הרביעית והאחרונה בטיבה לשנתוני 2008-2007 ו-2006 (חריגי גיל).
לאחר שהתיק בעניינו של שחקן הכדורגל, עד לא מזמן, הגיע לבית הדין המשמעתי לצד אביו, הרי בהחלטה שנייה במספר, מפיו של הדיין, עו"ד נעם ליובין, נקבע, בסוף פסוק, כי השחקן מורחק "לצמיתות: עד ל-27/11/2124".
החלטתו המפורטת של עו"ד ליובין: "עונש זה הינו עונש נדיר ותלוי נסיבות כאשר לא בקלות נלקחת החלטה כמו זו מאחר ומשמעותה הינה משמעות כבדה, אולם כאשר הנסיבות הינן חריגות כמקרה זה שבפנינו, הרי שהותרת הנאשם על כר הדשא כשחקן פעיל, אינה אפשרות קיימת בשל המפורט לעיל ואולי ראוי לו לנאשם למצוא לעצמו מסגרת נינוחה יותר ו’מופחתת’ באמוציות, ממשחק הכדורגל. לכן וכאמור לא בקלות.
שחקן כדורגל וכדור (יונתן גינזבורג)"ולאחר ששמעתי ארוכות את הנאשם ואת אביו, שקלתי את הנסיבות והטיעונים פעם נוספת בנפש חפצה, החלטתי כי איני מוצא מקום להקל עם הנאשם, ולכן הנני גוזר על הנאשם עונש של הרחקה לצמיתות ממגרשי הכדורגל".
ב-13 בנובמבר פורסם ב-ONE כי שחקן נוער מ.כ ירמיהו חולון הורחק ל-99 שנים, בעקבות כך שנמצא אשם בבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, בגין "השתתפות בקטטה" ו"התנהגות בלתי הולמת". את ההחלטה ההיא נתן הדיין, עו"ד נעם ליובין.
השחקן העריך כי ההחלטה יוצאת מגדר הפרופורציה ועל כן ערער לבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, שם, כפי שפורסם ב-ONE, נקבע כי התיק יחזור לבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, על מנת להעניק לו הזדמנות שנייה, ב"הסכמת הצדדים".
כדורגל אילוסטרציה (רועי כפיר)| פסק הדיון 30/11/2025 (מתוך הפרוטוקול)
"כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 26/11/25, הרי שדיון זה הוחזר בהסכמת תובע ההתאחדות מביה"ד העליון לדיון בפני ביה"ד זה, וזאת מן הסיבה היחידה כי הנאשם טען כי לא נשלח אליו זימון טרם הדיון בעניינו ביום 12/11/25 ולכן לא התייצב ליתן את גירסתו. בשל כך זומן הנאשם פעם נוספת על מנת להשמיע טיעוניו בפני ביה"ד בעניין האישומים כנגדו";
"יצויין כי בתגובה להחלטת ביניים של מותב זה, לא ציין תובע ההתאחדות כי הינו משנה דבר מה מדרישתו לענישה - דהיינו דרישתו להרחקת הנאשם לצמיתות. כאמור מאחר ובהחלטת ביה"ד העליון לא נקבעה כל הגבלה באשר להרכב שידון בתיק זה, ומאחר ולא הוטל דופי בהחלטת מותב זה מיום 12/11/25 החלטתי כי אשמע את הנאשם ואת אביו בנפש חפצה ובאופן ראוי".
| עובדות המקרה
"הנאשם עמד לדין בגין האירועים שאירעו לאחר תום המשחק בין קבוצתו ירמיהו חולון לקבוצת מ.כ. ירושלים. האישומים התבססו על סרטון אשר לא הוכחש, נחזה ואושר אף ע"י הנאשם עצמו וע"י אביו היום וע"י נציגי קבוצתו בדיון הקודם. ע"פ זיהוי נציגי הקבוצה בדיון לפני כשבועיים, וזיהוי הנאשם ואביו בדיון מיום 26/11/25 ניתן לקבוע את הדברים הבאים באשר לנחזה בסרטון".
"א. הנאשם נראה כשהוא רץ לכיוונו של שחקן הקבוצה היריבה ובועט בו תחילה בפראות בפלג גופו העליון ואז מועד לאחור. ב. במקביל לכך, מגיח אדם לבוש בקפוצ'ון שחור מצד ימין וחובט בעוצמה באגרופו בראשו של שחקן הקבוצה היריבה, דבר שגורם לשחקן הקבוצה היריבה למעוד וליפול";
כדורים (יונתן גינזבורג)"ג. הנאשם נעמד על רגליו במהירות, ובמה שנראה כהתקפת זעם, רץ לכיוונו של שחקן הקבוצה היריבה ששרוע על הרצפה בועט בו וחובט בו באגרופיו עד שמורחק מן המקום. ד. בנוסף סופג שחקן הקבוצה היריבה מכות נמרצות משחקן אחר של ירמיהו חולון אשר עמד לדין בשבוע שעבר. ה. ראוי לציין לטובה את אביו של הנאשם המנסה ללא הועיל לגונן על השחקן שהוכה".
| מהלך הדיון
"הנאשם טען כי אכן אירע המיוחס לו, אולם הדבר נבע מהתנהגותו של שחקן הקבוצה היריבה שקילל אותו כל המשחק, וחבט בו, דבר שלא נראה בסרטון ולמעשה לא הוכח בפניי. אביו של הנאשם ביקש את התחשבותו של ביה"ד בבנו בכפוף לנסיבות שתוארו";
"הוא אף טען כי ידוע לו על עברו של בנו אשר אך לפני כשנה היה שותף לאירוע קשה אחר של קטטה המונית בין שחקני קבוצתו דאז בני יהודה לבין שחקני מכבי חיפה אולם אין מדובר באירוע דומה מכיוון שאז זה "היה קבוצה נגד קבוצה" כמאמר אביו של הנאשם. עוד טען אבי הנאשם כי הרחקתו של הנאשם לא תהווה עונש חינוכי וכי בנו רואה את עתידו בכדורגל. מכאן אפנה להחלטתי:".
| לעניין ההרשעה
"עדות הנאשם ואביו כיום, לא סתרה את קרות האירועים אלא התמקדה כל כולה בטיעונים לעונש. לכן וע"פ הודאת הנאשם, אשר זיהה עצמו בסרטון, עדות נציגי הקבוצה בדיון הקודם, ועדות אביו של הנאשם אשר נכח באירוע, הנני מרשיע את הנאשם בעבירות בגינן עמד לדין";
"לא ראיתי לנכון להקל עם הנאשם לעניין דרגת חומרת העבירות. מדובר בנסיבות קשות בהן הנאשם נראה מכה וחוזר ומכה את שחקן הקבוצה היריבה בצורה קשה מאד והתקף זעם בלתי ניתן לשליטה, באופן בו אפילו אביו אינו מצליח לעצור אותו. לכן החלטתי כי הנאשם יורשע בעבירות המיוחסות לו".
| לעניין העונש
"האם ראוי להקל עם הנאשם כפי בקשת אביו? ראשית אומר כי הנאשם עצמו במהלך הדיון לא טרח להתנצל על קרות האירועים או להביע חרטה אלא אביו עשה זאת במקומו. נראה כי הנאשם בדבריו דווקא חיפש הצדקה למעשיו, אותם תלה במעשים אלימים שבוצעו לטענתו לכאורה ע"י שחקן הקבוצה היריבה, טרם האירוע";
"דבר שלא הוכח בפניי ונראה כי כאן מצויה טעותו הבסיסית של הנאשם ובמה דברים אמורים? בסרטון נראה הנאשם כאשר אין הוא נמצא בתחילה במגע כלשהו עם שחקן הקבוצה היריבה, אלא ההיפך מכך הוא הנכון - בסרטון נראה שחקן הקבוצה היריבה כשהוא מצוי בריחוק מה מהנאשם ולא בא עימו במגע ישיר טרם התקיפה";
"דהיינו לא מדובר בקטטה בין שני שחקנים בזמן אמת, אלא בנאשם המרוחק מהשחקן המותקף, מחפש אותו ופונה לתקוף אותו לאחר שכבר נותק המגע הראשוני בינהם (לכאורה וע"פ גירסתו של הנאשם שלא הוכחה כאמור, כאילו הותקף ע"י שחקן הקבוצה היריבה)";
"דהיינו תקיפתו את שחקן הקבוצה היריבה לא בוצעה לשם הגנה עצמית אלא בוצעה ללא כל סיבה נראית לעין מלבד הרצון "לנקום" בשחקן הקבוצה היריבה, במצב בו יכול היה הנאשם, גם אם הותקף, לסגת בבטחה מן המקום, אם נאמץ לכאורה את גירסתו של הנאשם לקרות האירועים".
"בהשלכה מן הדין הפלילי הרי ש"חובת הנסיגה" או החובה לנתק מגע חלה במקרה בו יכול היה אדם לסגת לאחר אירוע אלימות זה או אחר בו הותקף, ואין הוא נדרש לבצע פעולה בכח/באלימות באופן ברור ומיידי על מנת למנוע המשך פגיעתו, אז - הרי שקמה לו חובה לסגת מהמקום ולנתק מגע";
"כאמור הנאשם נראה בבירור בתחילתו של הסרטון כמנותק מגע משחקן הקבוצה היריבה ולאחר מכן נראה הוא פונה לתקוף אותו כאשר אין הדבר הכרחי כלל ועיקר. לא זאת אף זאת - הנאשם מועד ונופל לאחר הבעיטה הפראית בשחקן הקבוצה היריבה, בד בבד כאמור מגיח אדם שני אשר חובט בעוצמה בראשו של שחקן הקבוצה היריבה וגורם לו ליפול על הקרקע".
"לא רק שהנאשם "מפספס" את האפשרות השנייה לקיים את "חובת הנסיגה" אלא מתרומם על רגליו ופונה לתקוף פעם נוספת את שחקן הקבוצה היריבה המוטל על הקרקע, הן בבעיטות והן באגרופים".
"אם כן ניתן לקבוע כי גם אם נקבל את גירסת הנאשם כי הותקף טרם לכן ע"י שחקן הקבוצה היריבה הרי שתקיפתו בצורה אלימה את שחקן הקבוצה היריבה, הייתה לא יותר מתקיפה מתוך התקף זעם ונקמנות ובוודאי שלא לשם הגנה עצמית".
"באשר לבקשת אבי הנאשם כי למרות עברו של הנאשם תינתן לבנו הזדמנות "שנייה", הרי שאומר זאת כך - הזדמנות שנייה ניתנה לנאשם עוד לפני כשנה. נזכיר - הנאשם עמד לדין בגין אירועי משחק קבוצתו לשעבר בני יהודה נגד מכבי חיפה כאשר ע"פ דו"ח השופט רץ מכוון ספסל המחליפים בריצת ספרינט לעבר המולה שנוצרה בין שחקני הקבוצות וזינק על שחקן מקבוצת מכבי חיפה וחבט בו באגרופיו".
"אז הורחק הנאשם לשישה משחקים כאשר הוא מבטיח כי מקרה מעין זה לא יקרה שוב. אם כן האם הפעם מגיעה לנאשם הזדמנות שלישית? נראה כי במקרה זה התשובה הינה שלילית. הנאשם היה שותף לשני אירועי אלימות חריגים וקיצוניים בפרק זמן קצר של שנה וחודשיים, כאשר לא רק שלא ניכרת מגמת שיפור, אלא נראית מגמת הקצנה".
"מעשיו האלימים, אינם מעניקים כל בסיס לאמון כלשהו כי לא יחזרו על עצמם אלא ההיפך מכך הוא הנכון. נראה כי הותרתו של הנאשם כשחקן פעיל, עלולה בסבירות גבוהה לסכן פעם נוספת אנשים השוהים בקרבתו על כר הדשא ואף אותו עצמו".
"ולסיום אדגיש כי שמעתי בקשב רב את דבריי אביו של הנאשם, ואין ספק בליבי כי מתכוון הוא רק לטוב באשר לבנו וכי כל מטרתו היא לנסות ולגונן עליו, ולהותיר אותו במסגרת משחק אולם איני יכול להסכים עם דבריו ובעיקר עם עמדתו כי עונש ההרחקה לצמיתות אינו חינוכי במקרה זה".