במסגרת משחק ליגת נערים ב' מפרץ (מחזור רביעי), בו התמודדו מ.ס קריית ים ומ.כ קריית חיים, משחק שהסתיים ב-1:1, עמד על הקווים בקריית ים קיקו כהן, המנהל המקצועי במחלקת הנוער של המועדון. נוכח אירועי המשחק ודבריו של קיקו לעבר השופט (אדיר נמרוד כץ), עלה לדין משמעתי בגין הסעיפים “איום”, “אי ציות להוראת שופט המשחק” ו-”התנהגות בלתי הולמת”.
קיקו כהן הגיע לדיון בעניינו לבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל ברמת גן, שם הציג את טיעוניו להגנתו. לאחר ששמע אותו הדיין, עו”ד גיורא לנדאו, הגיעה ההחלטה כי קיקו כהן, המנהל המקצועי במחלקת הנוער של מ.ס קריית ים אשם בגין הסעיפים “איום”, “אי ציות להוראת שופט המשחק” ו-”התנהגות בלתי הולמת” ועל כן הורחק לשלושה משחקים כולל הרחקה אוטומטית.
דו”ח השופט:
“ראשית בטופס המשחק רשום שמאמן קריית חיים הינו מוטי וייצמן, אך אותו מאמן לא נכח במגרש ומי שעמדה על הקווים הייתה ה”יועצת מנטלית”, קרן בכר. שנית, בספסל קריית ים עמד כמאמן בחור בשם שרון, שלא רשום בטופס ומאמן הקבוצה עמד באזור הסטרילי של החדר שופטים.
“בנוסף, לקראת סוף המחצית, נשמעו מחאות קולניות, מלווים בצעקות ותנועות בוטות כגון “מה אתה לא רואה” מהאזור הסטרילי של חדרי ההלבשה של השופטים. אותו איזור אינו מגודר. הזהרתי את אותו האדם אשר היה שם שאינו רשאי לשבת שם ובטח לא למחות ולצעוק בצורה שבה הוא צעק והוא כתגובה ענה לי “מותר לי לשבת פה, אל תבלבל את המוח” בתוספת תנועת יד מזלזלת.
“בסוף המחצית פניתי למאמן הקבוצה, איציק כהן וביקשתי לדעת מי אותו אדם. תגובת המאמן הייתה: “מותר לו לשבת שם זה ‘יציע כבוד’ ביררתי מול מבקר ואמר שזה בסדר”, כאשר נכנסתי לחדר שופטים, איציק כהן נכנס אחריי בניסיון להסביר.
“אמרתי לו: ‘אני רוצה לדעת את השם של אותו אדם, אחרת האחריות היא אליך ואתה תורחק’, המאמן אמר לי ‘אני לא מכיר אותו, לא יודע מי זה’, למרות כמה ניסיונות לברר איתו מי האדם, המאמן המשיך בשלו ולכן הודעתי לו שהוא מורחק. כתגובה אמר לי המאמן: ‘זה ניראה שאתה בא לחפש אותי’ ויצא מהחדר.
“שמעתי את המאמן אומר לאותו אדם “הוא הרחיק אותי כי לא אמרתי לו מי אתה” והוא ענה לו “אז תגיד לו את השם שלי”. משמעות הדבר, שהמאמן הכיר את אותו אדם ויותר מזה שהוא המנהל המקצועי שלו.
“כאשר יצאתי מהחדר שופטים על מנת לחדש את המחצית, מאמן הקבוצה נכח במגרש, אמרתי לו שוב פעם שהוא מורחק והוא לא יכול להיות בכר הדשא, ענה לי המאמן ‘אני לא מורחק’. הסברתי לו שוב פעם והפעם גם הצגתי לו את הכרטיס האדום. כתגובה המאמן אמר ‘הכול מצולם, זה לא יגמר פה, אל תדאג’. הסברתי לו שהוא יותר ממוזמן להציג כל ראיה בבית דין ככל שיהיה.
“בנוסף, במחצית בדקתי באתר ההתאחדות מי אותו אדם שעמד שם וגיליתי שמדובר במאמן קבוצת נערים א של קריית ים, שלומי מלכה. בסוף המשחק ניגש אליי שוב פעם המאמן, בצורה קצת יותר מכבדת ואמר לי ‘אני אחראי על מה שעושים באזור הסטרילי? זה תפקיד של מנהל המגרש, שאלתי את המבקר והוא אמר לי שזה בסדר. אם לא הייתי מכיר אותו, מה אני אשם? אם זה היה קורה בספסל הייתי מטפל בזה ישר’. הוסבר לו שבמשחקי ילדים ונערים האחריות היא על המאמן”.