היום לפני שנה התרחש אחד מאירועי הזוועות הגדולים ביותר בעורף האזרחי בזמן מלחמה. עשרות ילדים, ילדות, בני ובנות נוער התכנסו במגרש הכדורגל במג'דל שמס לשחק כדורגל. אזעקה שפילחה את האוויר התריעה על ירי טילים לעבר המרחב. טיל פאלק, שנורה מלבנון על ידי ארגון הטרור חיזבאללה, נחת במגרש הכדורגל במג'דל שמס. בזמן מנוסה המונית של הנוכחים במגרש לעבר המיגונית. זמן ההתרעה הקצר לא אפשר לכל הנוכחים במגרש ובסביבתו להגיע ליעד, נפילת הטיל גרמה לרציחתם של 12 ילדים ולפציעתם של יותר מ-30 אנשים.
רבים מהנפגעים השתייכו למסגרות של מחלקת הנוער והנערות של בני ממב"ע - המייצגת את ארבעה כפרי הדרוזים שבגולן: מסעאדה, מג'דל שמס, בוקעתא ועין קניא. שלושה מהנרצחים שיחקו במועדון: ג'ון וודיע אבראהים ז"ל, הוא הצעיר מביניהם. ילד בן 12, נולד במרץ 2012. שחקן ילדים ג' של המועדון. חאזם אכרם אבו סאלח ז"ל, בן 15 בהירצחו. אמיר רביע אבו סאלח ז"ל, בן 16 בהירצחו. האסון הכבד הטיל באופן טבעי תוגה וחרדה עצומים על תושבי צפון הגולן, שמתקשים להתמודד עם ההשלכות הקשות של האסון הנוראי.
לאורך העונה כולה, שחקני הקבוצות השונות של בני ממב"ע הנציחו בטקסים ובמשחקים את קורבנות האסון, הקדישו להם ניצחונות וכיבושי שערים. ג'ואן חלבי, מלך שערי קבוצת הנוער של עירוני קרית שמונה וסגן מלך שערי ליגת העל, הקדיש כל שער שכבש עם חולצה מספר 12 שלבש במהלך העונה, כמחווה למספר הנרצחים. טקסי מחווה לזכר הקורבנות נערכו גם ביוזמת מועדוני כדורגל יהודים ובהם: עירוני קרית שמונה, הפועל חדרה, הפועל פ"ת ואפילו מועדון הפאר הגרמני, בורוסיה דורטמונד, שתרם כדורים מקצועיים לשורדים ולשורדות האסון.
אמיר רביע אבו סאלח, חאזם אכרם אבו סאלח וג'ון (ג'וני) וודיע אבראהים (מ.ס בני ממב"ע הגולן והגליל)סיפור גבורה הירואי של תקומה מהאסון מגיעה מקבוצת נערים ב' של מ.כ גליל גולן, אלופת ליגת צפון, ששניים משחקניה הבולטים בעונה הזו, השתקמו מפציעה וחזרו בגדול למגרשים ותרמו תרומה נכבדת להישג ההיסטורי הכפול. מדובר בקשר האחורי - סראג' ח'אטר ובחלוץ נישאן ח'אטר - מלך שערי הליגה עם 44 כיבושים, שישחק בעונה הקרובה במדי קבוצת נערים א' של עירוני קרית שמונה בליגת העל. השניים זכו להוקרה מנשיא המדינה, יצחק הרצוג, ורעייתו, מיכל, בטקס מיוחד שנערך בבית הנשיא.
ווג'די אלקיש, המנהל המקצועי של בני ממב"ע ומאמן קבוצת הבוגרים ציין בגאווה את האפקט של התגברות החיבור לכדורגל לאחר האסון: "עוד לפני הטרגדיה החלטנו להכפיל את כמות קבוצות הליגה במחלקת הנוער מארבע לשמונה ולהגדיל את מחלקת הנערות. אחרי האסון אף אחד לא ידע לאן הולכים מכאן, אבל לבסוף שינסנו מותניים והצלחנו להכפיל את כמות הקבוצות במחלקה. האסון השפיע עלינו בצורה ממש עמוקה ברמה הנפשית, הרגשית וגם הקבוצתית. בהתחלה הילדים הגיעו לאימונים עם לב כבד, והייתה תחושת אבל באוויר לאורך זמן. כמועדון קהילתי, הרגשנו אחריות להכיל, לחבק, ולתמוך. הבנים והבנות התבגרו מהר. חלקם הפכו שקטים יותר, רגישים יותר. ראינו יותר התחשבות, יותר אחדות ביניהם. יש גם כאלה שהתקשו רגשית, אנחנו ניסינו לתת מענה בכל דרך אפשרית. במהלך העונה כ-20 מהנפגעים והנפגעות, הן מקרב אלה שנפצעו והן מקרב אלה שנפגעו נפשית, חזרו לפעילות בקבוצות וזה הניצחון הכי גדול שלנו. בעונה הזו קבוצת הנוער שלנו הוליכה ברוב השלבים את הטבלה והייתה קרובה לזכייה באליפות והעפלה לליגה הארצית, קבוצת נערים ב' שלנו יצרה חיבור מיוחד עם צפת - שהעצים דו קיום, קבוצת נערים ג' השתלבה בהצלחה בליגה הארצית המאתגרת".
ווגדי אלקיש עם בנו וענאן עמאשה (מריאנה אבו שהין)איך הקשר שלכם עם משפחות הקורבנות?
"הקשר שלנו קודם כל מבוסס על לב ונשמה. אלה אנשים שגדלנו איתם, שאנחנו חלק מהחיים שלהם והם חלק משלנו. אנחנו איתם לא רק באירועים או יוזמות להנצחה - אלא ביום-יום. עוטפים, מקשיבים, ומזכירים להם שהם לא לבד ושהקהילה איתם בכל צעד. המשפחות הקימו עמותה להנצחה, עזרו לנו כספית במימון הסעות לכמה משחקי חוץ ואנו כמובן מודים להם. הקורבנות ומשפחותיהם תמיד יהיו איתנו בכל מקום".
שחקני נערים ג' בבני ממב"ע (באדיבות המועדון)איך אתם נערכים לעונה הקרובה?
"בעונה שעברה פתחנו את המועדון לכל קבוצות הגיל - מהצעירים ביותר ועד לנוער ובוגרים. גם העונה נמשיך באותה מתכונת ונשלב עוד קבוצת בנות, זה חלק מהחזון שלנו: לאפשר לכל ילד וילדה בכפר מסגרת חינוכית וספורטיבית, שמתאימה לגיל ולשלב ההתפתחותי שלהם. אנחנו בונים תכנית מקצועית שמבוססת על ערכים, עבודה קשה, וליווי אישי - עם צוות מאמנים שצמח מתוך הקהילה ומכיר את הילדים מקרוב. בנוסף, קבוצת הבוגרים שלנו ממשיכה בליגה ב' - והשנה המטרה המרכזית היא להבטיח הישארות בליגה ולבנות בסיס יציב לעתיד. במחלקות הנוער המטרה שלנו היא להצמיח שחקנים, אבל לא פחות חשוב - להצמיח בני אדם חזקים, בריאים ומחוברים לזהות".
לווג'די אלקיש יש משאלת לב גדולה וטבעית בתקופה זו: "אנחנו דרוזים, יש לנו קשרים ושורשים עמוקים עם האחים שלנו בסוריה - ברור שזה נוגע לנו ללב ומעסיק אותנו כל הזמן. זה כאב אמיתי. אנחנו רק מקווים שהמצב שם יירגע, שאחינו ואחיותינו בצד השני של הגבול ייצאו מהמצוקה כמה שיותר מהר ויוכלו לחיות בביטחון מלא".
נישאן ח'אטר וסראג' אבו סאלח מקבלים את האות הנשיא יחד עם אנשי מ.כ גליל גולן (מ.כ גליל גולן)
שחקניות מקבוצות הילדות והנערות של בני ממב"ע יחד עם הנשיא הרצוג (מעיין טואף)