לא מעט דובר בוועדת הנוער שהתקיימה אתמול (שלישי) במשרדי התאחדות לכדורגל. מלבד ליגת נוער ב', ביטול חלונות רישום בליגות המחוזיות, הקריטריונים לשיבוץ בליגות הלא תחרותיות, צחי נהרדע, מנכ"ל איגוד המאמנים, הגיע בכדי לתת חומר למחשבה עם תוכנית עבודה ל-12 חודשים מול מאמן המועסק במועדון זה או אחר.
המצב כיום, מתייחס לכך שקבוצות מחתימות מאמנים על חוזה לתקופה של תשעה או עשרה חודשים, כשחלק מהמועדונים "דורשים" חודש ראשון ללא תשלום, כי אין תשלומי הורים. מאמנים, בפועל, נשארים מספר חודשים ללא הכנסה, מלבד אלה שעושים אימונים אישיים או מחנות אימון ובכך מייצרים הכנסה נוספת לעצמם.
אז מהי ההצעה שעל הפרק? חוזה לתקופה של 12 חודשים. הדבר יעניק למאמן יציבות תעסוקתית, העסקה לתקופה של שנה תספק יציבות כלכלית, מה שיאפשר למאמן להתמקד בעבודתו ללא דאגות, פיתוח מקצועי. במהלך השנה, המאמן יוכל להמשיך לפתח את כישוריו, להתרכז בשיפור הידע, האסטרטגיות ולהשתתף בהכשרות מקצועיות.
מעבר לכך, המאמן יוכל, בהעסקה ארוכת טווח, לבנות קשרים עם השחקנים, המועדון וההורים, דבר שיכול להוביל להצלחה רבה יותר. תהיה זו מסגרת חינוכית-מקצועית גם לשחקנים ממעמד חברתי נמוך. מאמן קבוע ל-12 חודשים יוכל לספק שיטת אימון עקבית, מה שיוביל לשיפור מתמיד של השחקנים. השחקנים הללו יקבלו הכוונה מקצועית מתמשכת, מה שישפר ברמה האישית והקבוצתית.
מלבד זאת, הנושא ישתלם בפן החברתי, הרי שאווירה חיובית תביא למורל גבוה וביצועי הקבוצה יעלו. הרווח של המועדון? הסכם שנתי מול ההורים (רצף תשלומים), אפשרות "לשמור" על שחקנים במועדון (מניעת מעברים), הורים יעדיפו מועדונים שפעילים כל השנה, מאמנים יעדיפו לעבוד במועדון שעובד כל העונה ומועדון יוכל לבנות אסטרטגיה שתביא להצלחה ברמה מקצועית.
לצד כל התוכנית המסקרנת הזו, שהציג צחי נהרדע, מנכ"ל איגוד המאמנים, הרי שלכל דבר טוב יש אתגרים. ידוע כי בישראל, היעדר מתקני אימון ביחס למתקנים עירוניים. חלק מההורים יעדיפו חופש מלא, איחוד שנתונים וייתכן היעדר תשלום של שחקנים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, כשיש שיח על סיוע ממחלקות הרווחה בערים.