כשהפועל תל אביב זכתה אשתקד ביורוקאפ היא בוודאי התרגשה מתואר היסטורי אירופי, אך יותר מהכל התרגשה מכך שתשחק לראשונה בתולדות המועדון ביורוליג, ותהפוך לקבוצה הישראלית הראשונה שהיא לא מכבי תל אביב שתשחק במפעל הבכיר ביותר בכדורסל האירופי.
הכניסה ליורוליג לא הייתה מובנת מאליה. מאז שנכנס לקבוצה, הבעלים עופר ינאי השקיע כספים ומאמצים רבים, כשזו הייתה המטרה הראשונית. לאחר שהשיג אותה, המשיך להשקיע עוד יותר והנחית בקבוצה הקיץ כוכבים בקנה מידה אירופיים בחוזי עתק כמו וסיליה מיציץ’, אלייז’ה בראיינט, דן אוטורו ועוד.
פתיחת עונה לוהטת, משבר וסיום עונה חיובי
עם פתיחת העונה, רבים לא ממש ספרו את הפועל ולא האמינו שהיא תצליח להסתכל בלבן של העיניים לאריות אירופה, אולם על הפרקט, הסיפור היה מורכב יותר. כבר במשחקים הראשונים הקבוצה של דימיטריס איטודיס הראתה אופי, לחימה ומשחק קבוצתי מרשים שגובה כמובן בכישרון רב. היא הצליחה להפתיע קבוצות בכירות, זאת למרות שלא אירחה בישראל ברוב שלבי העונה. הניצחונות הללו לא רק תרמו למאזן, אלא גם חיזקו את תחושת השייכות והאמונה של השחקנים, שראו שהם מוליכים את טבלת היורוליג.
עופר ינאי מאושר עם סיגר בפה אחרי הבטחת הפלייאוף (ראובן שוורץ)עם זאת, הפערים ברמות הניסיון הורגשו לאורך העונה. משחקי חוץ קשים, עומס משחקים ופציעות הובילו לרצף הפסדים בשלב מסוים, והבהירו עד כמה היורוליג היא ליגה תובענית. מעמדו של המאמן היווני כבר עמד על הפק ויש שחששו כי הפועל אף תנשור עד למקום שמוביל לפלייאין בתום העונה, אך היא לא נשברה, המשיכה להילחם עד הסיום, ושמרה על כבוד מקצועי מול יריבות חזקות ממנה והשיגה ניצחון גדול בדרבי על מכבי תל אביב, שהעניק לה את הכרטיס לפלייאוף ולעונה נוספת ביורוליג, מה שסומנה כמטרה של הקבוצה בתחילת העונה. כעת, במועדון ינסו להמשיך במאמצים כדי להשיג רישיון קבוע להשתתפות במפעל.
למרות ההפסד בסדרה, הפועל ת”א כאן כדי להישאר
לצערה של הקבוצה הישראלית, המקום השישי בו סיימה את העונה הסדירה זימן לה סדרה קשה ביותר מול ריאל מדריד, ללא יתרון ביתיות. במשחק הראשון במדריד האדומים פיגרו בדו ספרתי מהרבע הראשון ולבסוף כמעט ביצעו קאמבק, אך לבסוף נכנעו 86:82. במשחק השני, המחצית הראשונה הייתה צמודה אך במחצית השנייה הפועל התפרקה והפסידה 102:75. במשחק השלישי בבולגריה, הפועל ביצעה קאמבק גדול וניצחה 69:76, אך במשחק הרביעי בבוטבגרד נכנעה והסדרה הסתיימה ב-1:3 לטובת הבלאנקוס.
איטודיס ושחקני הפועל תל אביב (IMAGO)בסיכומו של דבר, העונה הראשונה של הפועל תל אביב ביורוליג לא נמדדה רק בטבלה. היא סימנה תחילתו של עידן חדש עבור המועדון: עידן של שאיפות גדולות, נוכחות אירופית והכרה בינלאומית. האוהדים קיבלו טעימה מהכדורסל ברמה הגבוהה ביותר, והחלום האדום קיבל בסיס יציב להמשך. אם יש דבר אחד שהעונה הזו הוכיחה, הוא שהפועל תל אביב שייכת לבמה הזו, ולא רק כאורחת, אלא כשחקנית לגיטימית שמכוונת להישאר ולהתקדם.
המצטיינים והמאכזבים
ברמה האישית, מספר שחקנים בלטו והפכו לשמות מוכרים בזירה האירופית. התרומה שלהם, לצד מנהיגות על המגרש ומחוצה לו, סייעה להפועל להישאר תחרותית גם ברגעים קשים. מעל כולם היו אלייז’ה ברייאנט, שאף נבחר לחמישיית העונה של היורוליג, ודן אוטורו, שהפך לאחד מהסנטרים הטובים ביבשת. אנטוניו בלייקני היה כהרגלו אקס פקטור וטאי אודיאסי הפתיע לטובה, כשמי שאכזב הוא הרכש היקר ביותר, וסיליה מיציץ’, שלצד כמה משחקים טובים, לא עמד בציפיות הגדולות שהגיע עמן.