החודשים הללו ללא תמריצים ספורטיביים גורמים לאוהדי ריאל מדריד להתייחס אליהם כאל זמן לחשיבה. הזמן הוא החכם מכולם כי הוא מבהיר הכל. כעת, כשהעונה השנייה של הגלאקטיקוס 2.0 מתקרבת לסיומה, ניתן לומר שהזמן הוביל למסקנה ברורה: אחרי שתי עונות שהיו רחוקות מאוד מהציפיות, הגיע הזמן לשינוי עמוק. הדרישות שמקיפות את ריאל מדריד והסטטוס שלה בעיני העולם מחייבים תגובה, וגם האוהדים וגם המומחים מסכימים שלא מספיקים תיקונים קטנים. הכדורגל מתפתח יום יום, וברגע שמאבדים ריכוז אפילו לרגע, נשארים מאחור.
העונה, למעשה, התחילה להשתבש מוקדם מהצפוי. פיטוריו של צ'אבי אלונסו סימנו נקודת מפנה בלתי צפויה בפרויקט שנבנה עם תקוות לטווח ארוך. הגעתו סימלה עידן חדש בריאל מדריד, כשהמאמן חייך מאוזן לאוזן לפני שהבין מה מצפה לו. "אני רוצה שהאוהדים יראו אותנו משחקים ויגידו, זו ריאל מדריד שלי".
חבל שהרוח לקחה את המילים הללו כל כך מהר. התוצאות מעולם לא באמת הגיעו, והפרויקט התפוגג תוך חודשים ספורים. עבור פלורנטינו פרס, שהאמין בו באופן אישי, האכזבה הייתה ברורה. בלי סבלנות להחזיק את התוכנית עד סוף העונה, הנשיא בחר לחתוך מוקדם עוד לפני פברואר, וכהרגלו, יישר קו עם חדר ההלבשה כשהמצב הפך לבלתי נסבל, ובכך חיזק פעם נוספת את כוחם של השחקנים בהחלטות המרכזיות במועדון.
פרס ואלונסו (IMAGO)אנרגיות מחודשות
בחזית החדשה הזו, המועדון חוזר להביט אל הספסל בחיפוש אחר פתרונות, עם דחיפות לפגוע בבחירה אחרי חוסר יציבות מדאיג: זה עשוי להיות כבר המאמן הרביעי בתוך פחות משנה בריאל מדריד, דבר חסר תקדים שעומד לקרות. העדיפות היא למצוא פרופיל מנוסה, עם רשימת הישגים מוכחת ובעיקר עם היכולת להבין ולנהל את כל מה שכרוך בהובלת המועדון. מעבר לטקטיקה, מחפשים דמות עם סמכות, ניסיון ברמות הגבוהות וגמישות להתמודד עם הלחץ המתמיד, המשקל של חדר ההלבשה והדרישות המוסדיות שמכתיב פלורנטינו פרס. זינדין זידאן (קשה מאוד), יורגן קלופ (קשה) או מסימיליאנו אלגרי (אפשרי) הם השמות שעל הפרק כרגע, כשגם ז’וזה מוריניו הוזכר.
לא משנה מי יהיה המאמן, הרכבת הסגל חשובה לא פחות ואולי אפילו יותר, כאשר ריאל מדריד ניצבת בפני החלטות לא פשוטות שהיא חייבת לקבל. ברור שיש שחקנים שסיימו את הפרק שלהם, בין אם בגלל גיל ובין אם בגלל יכולת, והקושי הוא להחליט מי צריך לעזוב. לא מדובר רק בפינוי מקום, אלא בקבלת החלטות חדות באותו "שוק העצמות" העדין, שבו המועדון חייב להראות שסמל המועדון חשוב מכל שם, גם אם מדובר בשחקנים שלא ממהרים לעזוב. כי רבים מהם התרגלו למועדון ולעיר מבלי באמת לתרום.
שחקני ריאל מדריד (IMAGO)דרישה ברורה לקשר מרכזי
בהקשר הזה, יש בסיס שנראה בלתי ניתן למכירה. באופן אישי, נראה ששחקנים כמו קיליאן אמבפה, ויניסיוס ג'וניור וג'וד בלינגהאם אינם עומדים למכירה. משם, התכנון המקצועי מכוון לחיזוק עמדות מפתח: קשר יצירתי עם יכולת להכתיב קצב ולתת משמעות למשחק, בנוסף לבלם ברמה גבוהה שיגיע וישפר את הקבוצה מהיום הראשון. המטרה היא להתאים את החלקים בדיוק כדי להחזיר את הקבוצה לרמה התחרותית הגבוהה שמצופה ממנה.
מחלקת הנוער מציבה דילמה נוספת בריאל מדריד: יש כישרון שמוכן לעלות לבוגרים, אך המצב לא מעודד להטיל עליהם אחריות גדולה מדי. האם לתת להם הזדמנות עכשיו או להמשיך עם מודל המכירה עם אופציית רכישה חוזרת של 50% תהיה עוד החלטה חשובה שיש לשקול.
כל האמור לעיל יקבל משמעות רק אם הקבוצה תחזיר לעצמה את הרעב התחרותי ביום יום. לא מספיק להופיע למשחקים הגדולים. ריאל מדריד צריכה לחזור לאותה רוח מנצחת של לפני כמה שנים, כשהגיעה לשיאים וכבשה את התואר ה-15 בליגת האלופות ושלטה בעשור המוצלח ביותר שלה. משם, גם שמירה על מזל והימנעות מפציעות, בעיה חוזרת בעונות האחרונות, יהיו כמעט חשובים כמו כל התאמה טקטית או ניהולית בסגל.