ריאל מדריד איבדה את האליפות לברצלונה, אבל במועדון כבר מבינים שהבעיה האמיתית עמוקה הרבה יותר מטבלה, נקודות או הפסד כזה או אחר בקלאסיקו. בתוך מסדרונות הבלאנקוס כבר מדברים על קיץ של מהפכה, כזה שלא רק אמור להתחיל ברכש נוצץ או בפרידה משחקנים, אלא בניסיון להציל חדר הלבשה שהפך, לפי לא מעט אנשים במועדון, לזירת הישרדות כאוטית.
הקלאסיקו, זה שבו ברצלונה השלימה את הדרך שלה לעבר אליפות נוספת מול היריבה המושבעת, הרגיש עבור ריאל מדריד כמו טקס קבורה איטי. על כר הדשא רצו שחקנים עייפים, עצבניים ומפורקים נפשית, בזמן שמסביב התנופפו דגלים קטלוניים ושחקני הבית הצעירים של ברצלונה חגגו את הרגע הגדול שלהם. בצד השני, הבלאנקוס נראו כמו קבוצה שמחכה שהעונה כבר תיגמר.
אלברו ארבלואה, המאמן השלישי של ריאל בתוך שנה אחת בלבד, עמד על הקווים בידיעה ברורה שזה ככל הנראה תחילת הסוף שלו. מה שהיה אמור להיות פרויקט חדש ומרענן אחרי צ'אבי אלונסו, הפך מהר מאוד לניסיון נואש להשתלט על חדר הלבשה שכבר איבד כל כיוון ומזכיר מערב פרוע ללא חוקים.
ארבלואה (IMAGO)האירועים האחרונים בריאל רק העמיקו את התחושה הזו. הקטטה בין פדריקו ואלוורדה לאורליאן טשואמני, שהסתיימה בקנסות שיא של 500 אלף אירו לכל אחד, הפכה לסמל של ההתפרקות. המתח בין השניים החל עוד יום קודם, כשוואלוורדה האשים את חברו בכך שהדליף מידע מתוך חדר ההלבשה. בהמשך הריב הפך לפיזי, והאורוגוואי אף נזקק לתפרים בראשו.
למרות ניסיונות ההרגעה מצד ואלוורדה, במועדון כבר הבינו שהמצב יצא משליטה. "הנשמה שלנו נשברת", הודה הקשר בעצמו. והוא לא היה היחיד. אלברו קאררס הסתכסך עם אנטוניו רודיגר, דני סבאיוס הפסיק לדבר עם ארבלואה אחרי שיחה אישית ביניהם (וכנראה גם הדליף החוצה את הקטטה), ודני קרבחאל זעם על כך שטרנט אלכסנדר ארנולד מועדף עליו בהרכב.
ויש גם את הכוכבים הגדולים. ויניסיוס, ג'וד בלינגהאם וקיליאן אמבפה, שלישייה שאמורה הייתה להחזיר את אירופה לברנבאו, הפכה לסמל של חוסר איזון. אף מאמן, לא קרלו אנצ'לוטי, לא צ'אבי אלונסו ולא ארבלואה, לא הצליח למצוא נוסחה שבה כולם מצליחים לדור יחד.
ויניסיוס, בלינגהאם ואמבפה (IMAGO)העונה של אמבפה הפכה לסיפור בפני עצמו. מצד אחד 41 שערים, מצד שני אינספור היעדרויות ופציעות. אוהדים רבים של הקבוצה משוכנעים שהחלוץ הצרפתי כבר חושב יותר על המונדיאל עם נבחרת צרפת מאשר על המאבקים של ריאל מדריד. העובדה שבזמן שהקבוצה נלחמה על האליפות מול אספניול הוא היה בטיול התאוששות באיטליה רק העצימה את התחושות.
חדר ההלבשה של ריאל מדריד הפך למקום שבו כל אחד נלחם על עצמו. אוהדי הקבוצה כבר שרקו בוז לוואלוורדה, לוויניסיוס ואפילו לבלינגהאם. אותו בלינגהאם שבעונת 2023/24 סחב את ריאל לדאבל עם 23 שערים ו-11 בישולים, נראה בשנתיים האחרונות כמו צל של עצמו.
"לא ידעתי שהגעתי לגן ילדים", מלמל צ'אבי אלונסו לאנשיו עוד במהלך הסתיו, רגע לפני שגם הוא נשבר. המאמן שהגיע מבאייר לברקוזן עם תדמית של גאון כדורגל צעיר עזב אחרי פחות משנה, כשהרגע האחרון שלו היה הפסד בקלאסיקו בסופר קאפ הספרדי.
פרס ואלונסו (IMAGO)הקריסה של אלונסו ושל ארבלואה הובילה את פלורנטינו פרס למסקנה אחת: ריאל מדריד כבר לא צריכה עוד מאמן טקטיקן או מנהל משחק, אלא דמות שתיכנס לחדר ההלבשה עם שוט ברזל ביד. וכאן בדיוק נכנס השם של ז'וזה מוריניו.
המיוחד חוזר?
בכל פעם שריאל מדריד מתפרקת מבפנים, השם של מוריניו חוזר לרחף מעל הברנבאו כמו רוח רפאים ישנה. פלורנטינו פרס מעולם לא הסתיר את החיבה שלו לפורטוגלי, גם שנים אחרי שרבים בכדורגל האירופי כבר סימנו אותו כאיש של העבר.
מוריניו עצמו, כך נראה, מוכן לחזור. אחרי השנים בפורטו, צ'לסי, אינטר, מנצ'סטר יונייטד, טוטנהאם, רומא, פנרבחצ'ה ובנפיקה, הדרך שלו חזרה לטופ של הכדורגל האירופי תמיד עברה דרך מדריד. כאילו איפשהו ברקע, הלהבה הישנה מעולם לא באמת כבתה.
הלהבה לא כבתה. פלורנטינו פרס וז'וזה מוריניו (רויטרס)בברנבאו זוכרים היטב מה קרה בקדנציה הראשונה שלו. מצד אחד אליפות, גביע ושלוש הופעות בחצי גמר ליגת האלופות. מצד שני מלחמות בלתי פוסקות. עם איקר קסיאס, עם סרחיו ראמוס, עם כריסטיאנו רונאלדו, עם ברצלונה של פפ גווארדיולה, עם השופטים ועם כל מי שזז.
מוריניו ההוא היה מאמן שהגיע כדי להילחם. האיש שיצר מנטליות חדשה במדריד, שגרם לשחקנים להרגיש שכל העולם נגדם. בהתחלה זה איחד את הקבוצה, אחר כך הכל התפוצץ. אבל דווקא עכשיו, כשהמועדון מרגיש אבוד, במדריד משוכנעים שזה בדיוק מה שהם צריכים שוב. לא עוד מאמן שקט כמו אנצ'לוטי או זינדין זידאן, אלא דמות שתטלטל את המערכת ותכריח את כולם לחזור לקו.
ועדיין, גם בריאל מדריד יודעים שמדובר בהימור עצום. בעשור האחרון מוריניו כבר לא היה אותו מאמן ששלט באירופה. הזכיות הפכו נדירות, הקדנציות התקצרו, ובכל מקום שאליו הגיע הופיעו מחדש אותן דרמות, אותם פיצוצים ואותה שחיקה.
לא כמו פעם. מוריניו (IMAGO)בכדורגל האירופי המודרני, זה של פפ גווארדיולה ויורגן קלופ, השיטות של מוריניו החלו להיראות מיושנות. בזמן שפפ וקלופ מילאו שחקנים באנרגיה, מוריניו הלך והפך למאמן שמרגיש מותש מדור הכוכבים החדש. וזו אולי השאלה הגדולה באמת. איך מאמן כמו מוריניו יסתדר עם דור שחקנים כמו אמבפה, ויניסיוס ובלינגהאם, כאלה שגדלו ככוכבי על מהרגע הראשון? איך יגיב חדר הלבשה שמקבל יחס מלכותי במשך שנים, כשהמאמן החדש ידרוש משמעת מוחלטת?
גם היחסים האפשריים עם ויניסיוס מסקרנים במיוחד. רק לפני מספר חודשים הברזילאי כעס על מוריניו אחרי שהפורטוגלי רמז כי שחקן הכנף "התגרה" באוהדי בנפיקה בחגיגת שער. למרות שבסביבתו של ויניסיוס טוענים שלא תהיה בעיה עם מינוי כזה, במדריד מבינים שהעבר עוד עלול לצוף מחדש.
מוריניו עם ויניסיוס (IMAGO)פיצוץ ידוע מראש?
ועדיין, יש משהו כמעט קולנועי באפשרות שמוריניו יחזור לברנבאו. כאילו הכדורגל מנסה לתת לאנטי-גיבור הזדמנות אחרונה אחת. עוד ניסיון להוכיח שהוא לא סיים, שהוא עדיין מסוגל לקחת קבוצה מפורקת ולהפוך אותה שוב למפלצת תחרותית, למרות שזכה בתואר אחד בלבד ב-9 השנים האחרונות, לא התקרב לזכייה באליפות מקומית כבר 11 שנים, ולא ניצח משחק נוקאאוט בליגת האלופות במשך 12 שנים.
השאלה היא האם זה באמת יכול לעבוד ב-2026, או שמדובר בניסיון נואש להחזיר לחיים נוסחה שכבר מזמן איבדה את הקסם שלה. כי דבר אחד בטוח, אם מוריניו אכן יחזור לריאל מדריד, הדרמה מובטחת. הכדורגל הגדול? בזה כבר הרבה פחות בטוחים.