אם צריך לסכם את בית ז’ במונדיאל במשפט אחד, בלגיה אמורה לסיים במקום הראשון בבית, בעוד מצרים, איראן וגם ניו זילנד בהחלט רואות את עצמן מועמדות להמשיך לסיבוב הבא.
להרשמה לפנטזי של ONE למונדיאל 2026 לחצו כאן.
בלגיה
דור הזהב של בלגיה עדיין כאן, לפחות החלקים המרכזיים ממנו. קווין דה בריינה בן ה-34 החמיץ חלק נכבד מהעונה בנאפולי בגלל פציעה, אבל כשיר לחלוטין כדי לנהל את העניינים במרכז המגרש. רומלו לוקאקו בן ה-33 עבר עונה מזעזעת איתו בנאפולי, שותף ב-7 משחקים בלבד בכל המסגרות בגלל בעיות בריאותיות, היה מעורב גם בשערוריות משמעת, אבל נכלל בסגל למונדיאל למרות הכל, ואולי אף עשוי לפתוח בהרכב.
טיבו קורטואה בן ה-34 דווקא בשיא כושרו, והחלים בזמן מפציעה כדי לחזור להיות אחד השוערים הטובים בעולם. הוא שב לסגל אחרי שהחרים את המאמן הקודם דומניקו טדסקו, ומסתדר מצוין עם מחליפו רודי גארסיה. ואפילו אקסל ויטסל בן ה-37 אמור ליטול חלק משמעותי במערך, למרות שחווה ירידת ליגה דרמטית עם ג'ירונה בספרד. ביחד יש לרביעיה הזו 484 הופעות במדי השדים האדומים!
החלים בזמן. קורטואה (IMAGO)אבל יש, כמובן, גם דם חדש. ז'רמי דוקו סיים את העונה במנצ'סטר סיטי בכושר מעולה, והוא עד כדי כך דומיננטי שגארסיה העדיף לא לזמן כלל את מיקה חודטס, נער הפלא של אייאקס, מחשש שיעשה בעיות בעודו יושב על הספסל. שארלס דה קטלארה הוא היורש המיועד של דה בריינה, אבל שניהם בהחלט מסוגלים לשתף פעולה עם כוכב אטאלנטה בעמדה קדמית יותר. זנו דבאסט מספורטינג הוא בלם עם יכולות ניווט נהדרות ומסירות ארוכות ברמה הגבוהה ביותר, מעין פליימייקר נסוג מאוד.
הבסיס קיים, אבל הנבחרת כבר ממש לא נחשבת לאחת הפייבוריטיות לזכייה כמו בעבר, ועומס הציפיות כמעט ולא קיים. במובן מסוים, זה עשוי לפעול לטובתה אחרי הפיאסקו המחפיר במונדיאל 2022 והופעות מאכזבות מאוד ביורו 2024. גארסיה הוא איש מקצוע מתאים הרבה יותר מרוברטו מרטינס שהואשם בבזבוז דור הזהב, וכמובן גם בהשוואה לטדסקו שמעולם לא התאקלם כמו שצריך. הצרפתי מכיר את הכדורגל הבלגי היטב, והיה חתום על קידומו של אדן הזאר הצעיר בליל. חבל שהזאר פרש כי זו יכולה הייתה להיות סגירת מעגל מיוחדת, אבל זה כבר סיפור אחר.
מצרים
זה מונדיאל רביעי בלבד בתולדות המצרים, ואם לא סופרים את המשחק הבודד ב-1934, בפועל זו השתתפות שלישית. ואם זה לא מספיק, אז אין להם אף ניצחון לרפואה בהופעות הקודמות. ב-1990, עם חוסאם חסן האגדי בחוד, הם סיימו בתיקו מול הולנד ואירלנד, אבל הפסידו במחזור האחרון בשלב הבתים לאנגליה והודחו עם שער זכות בודד. ב-2018 הציפיות היו גבוהות עם מוחמד סלאח, אך כוכב ליברפול נפצע בגמר ליגת האלופות בעיתוי אומלל במיוחד מבחינת הנבחרת, נעדר מההפסד לאורוגוואי, ואז היה שותף להפסדים לרוסיה ולסעודיה למרות שכבש בשני המפגשים. אם כך, המאזן הכללי לא מעודד בלשון המעטה.
מוחמד סלאח (רויטרס)אז עכשיו חסן וסלאח משתפים פעולה. מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים עם 69 כיבושים הוא המאמן, והוא ישמח מאוד לראות את כוכב העל שלו חולף על פניו בדרך לפסגה במהלך גביע העולם. לסלאח 67 כיבושים ב-115 הופעות, והוא סיים את דרכו באנפילד בעונה אישית בעייתית. מבחינת מצרים, היה כדאי שהמונדיאל יתקיים לפני שנה כשסלאח היה בשיאו, אבל איכשהו זה תמיד משתבש מבחינתו במדים הלאומיים, וגם בשני הגמרים של אליפות אפריקה אליהם הגיע הוא הפסיד. כעת, בגיל 34, זו ההזדמנות האחרונה שלו להותיר חותם אמיתי בגביע העולם.
שותף מצוין לחוד יש לו בדמותו של עומאר מרמוש, גם אם המעבר למנצ'סטר סיטי לפני שנה וחצי פגע מאוד בנסיקתו של החלוץ המהיר שעשה חיים משוגעים במדי איינטרכט פרנקפורט. מעבר לכך, רוב הסגל מבוסס על הליגה המצרית האיכותית, ואפילו טרזגה, כפי שמכונה חלוץ אסטון וילה לשעבר, שב לאל אהלי לפני שנה. ההיסטוריה נגדם, אבל הבית נוח יחסית, ויהיה מביך אם גם הפעם לא ישיגו הפרעונים ניצחון בכורה.
איראן
איראן מביאה למונדיאל בעיקר את הזווית הפוליטית. המלחמה גרמה לכך שעצם שיתופה הוטל בספק בשלב מסוים, ונעשו פניות להעתיק את משחקיה למקסיקו או לקנדה, אבל לבסוף הוחלט כי הכל יתקיים כרגיל, ואיראן תצטרך לדרוך על אדמת ארצות הברית – בלוס אנג'לס ובסיאטל. הנבחרת תתגורר בטיחואנה, עיר מקסיקנית על גבול קליפורניה. התסריט הפיקנטי ביותר יתרחש אם איראן תסיים במקום השני, בעוד ארצות הברית תסיים במקום השני בבית שלה – אפשרויות ריאליות ביותר. במקרה כזה, הן תיפגשנה בטקסס לקרב ישיר בסיבוב השני. איראן כבר התמודדה מול האמריקאים בגביע העולם, הן ב-1998 והן ב-2022, והפוליטיקה שיחקה תפקיד מרכזי מאוד גם אז – אבל הפעם זה עשוי להיות עוצמתי במיוחד.
אימון נבחרת איראן (IMAGO)באופן טבעי, הכנות הנבחרת נפגעו קשות כתוצאה מהמלחמה, בעיקר כי רוב שחקני הסגל משחקים בליגה האיראנית שהופסקה לתקופה ממושכת. כמו כן, אחד הכוכבים הבכירים ביותר, החלוץ סרדר אזמון, נופה בהוראת המשטר לאחר שהצטלם במהלך המלחמה עם פוליטיקאים בכירים מאיחוד האמירויות, שם הוא משחק במדי שבאב אל אהלי. המעמסה בחוד תיפול, אם כך, על כתפיו של מהדי טארמי, שהיה עד לא מכבר כוכב גדול בפורטו, אך לא הצליח באינטר בעונה שעברה, והעונה הסתפק בהשאלה באולימפיאקוס.
המאמן אמיר גאלנוי עובד בנבחרת מאז 2023 ונחשב לפופולרי בקרב האוהדים, אבל משימתו תהיה קשה יותר לנוכח הנסיבות הפוליטיות, וביציעים יופנה הזרקור למחאות הגולים האיראנים בארצות הברית נגד המשטר, אותן תנסה פיפ"א להשתיק ולדכא ככל הנראה, כפי שנעשה בקטאר ב-2022. על הדשא, המטרה תהיה לצלוח את שלב הבתים לראשונה בהיסטוריה, ובמתכונת הנוכחית זה עשוי להיות קל הרבה יותר.
ניו זילנד
קל לזלזל בניו זינלד שהעפילה ללא תחרות ראויה מאיזור אוקיאניה, אבל חשוב לזכור כי במונדיאל הקודם בו השתתפה ב-2010 היא הייתה הנבחרת היחידה שלא הפסידה כלל. היא סיימה אז בתיקו את כל משחקיה נגד סלובקיה, איטליה ופראגוואי, ולא הייתה רחוקה משמינית הגמר. הסגל היה מבוסס אז ברובו על שחקני הליגה מניו זילנד, וזה המצב גם עכשיו. אז היה בסגל חלוץ בן 18 בשם כריס ווד שנכנס כמחליף בכל המפגשים, וגם היום הוא בסגל – רק על תקן הכוכב המרכזי בגיל 36. העונה הנוכחית של ווד בנוטינגהאם פורסט הייתה הרבה פחות טובה מהקודמת, אבל הוא עדיין הסקורר החשוב ביותר של הנבחרת, וכל המשחק אמור להיות בנוי סביבו.
כריס ווד (IMAGO)מעבר לכך, עשוי למשוך את תשומת הלב הפליימייקר סרפריט סינג, הן בשל מוצאו ההודי, והן כי הוא הוחתם בזמנו בבאיירן מינכן, גם אם הקדנציה הייתה קצרה ולא מוצלחת. המאמן האנגלי דארן בייזלי סיים את הקריירה על הדשא בניו זילנד, ומאז נותר במדינה ועבד בעיקר עם הנבחרות הצעירות. לנבחרת הבוגרת הוא קודם ב-2023, וזה יהיה המבחן האמיתי הראשון שלו בתפקיד.
משחק המפתח: מצרים מול איראן
זה גם קרב מסקרן מהמזרח התיכון עם היבטים פוליטיים, וגם משחק קריטי במאבק על המקום השני. ואם זה לא מספיק, הוא משולב באירועי יום הגאווה בסיאטל, ושתי הנבחרות המוסלמיות הצהירו אחרי השיבוץ שהן מתנגדות לכך. זה לא עזר עד כה, וההשלכות עשויות להיות מעניינות ביותר.