כמו כל מונדיאל, גם הטורניר הקיץ יספק לנו אינספור סיפורים יוצאי דופן, אך מעטים מהם יהיו מרתקים כמו ארבעה זוגות של אחים שייצגו מדינות שונות. כן, אחד הסיפורים המיוחדים של הטורניר הוא של ארבע משפחות שיתפצלו, ולכל משפחה סיפור משלה. השחקנים קיבלו החלטה שנבעה מזהות משפחתית כפולה, חלקם הושפעו גם משיקולים מקצועיים וממסלול הקריירה הבינלאומית שנפתח בפניהם. למרות שגדלו באותו בית, כל אחד מהם בחר דרך אחרת והשאיר את המשפחה חצויה לשתיים בטורניר הגדול ביותר בעולם הכדורגל.
האחים וויליאמס: נבחרת ספרד הייתה מספיק גדולה רק לאחד
מבין כל הזוגות, הסיפור של ניקו ואיניאקי וויליאמס הוא כנראה המורכב ביותר. השניים נולדו בבילבאו להורים שהיגרו מגאנה לספרד. למרות הרקע המשפחתי המשותף, כל אחד מהם חווה מסלול שונה ביחס לנבחרת במדינה שבה גדלו. איניאקי, האח הבכור, עבר בנבחרות הנוער הספרדיות ואף רשם הופעה אחת במשחק ידידות במדי נבחרת ספרד הבוגרת ב-2016. במשך שנים הוא דחה פניות מצד גאנה והצהיר כי הוא מרגיש ספרדי ובאסקי, אך לאחר שלא זומן שוב לנבחרת במשך שנים רבות, הוא הבין שסיכוייו להפוך לחלק קבוע מלה רוחה נמוכים, ויחד עם החיבור לגאנה ההחלטה הייתה טבעית. באותו הרגע בחר איניאקי לא לחכות יותר וקיבל את ההצעה של הכוכבים השחורים להופיע במדי מדינת המוצא של הוריו.
ניקו, לעומתו, המשיך במסלול הספרדי. גם הוא היה זכאי לשחק במדי גאנה, אך בחר להישאר בנבחרת שבה גדל והתפתח ואליה יועד מהרגע הראשון. את הבכורה ערך בגיל 20 ומאז קיבל מקום של קבע בסגל, כשהשיא אליו הגיע היה ביורו 2024 שבו היה מהשחקנים הבולטים בלה רוחה בדרך לזכייה. כך נוצר מצב ייחודי שבו שני אחים בעלי אותו רקע משפחתי הדגישו צדדים שונים בזהותם: איניאקי מצא מחדש את הקשר לשורשים הגנאיים לאחר ה״דחייה״ מספרד, בעוד ניקו בחר לייצג את המדינה שבה השניים גדלו. במקרה שלהם, ההחלטה הייתה שילוב של זהות אישית ושל מציאות מקצועית.
ניקו ואיניאקי וויליאמס (IMAGO)האחים לוקאסן וברובי: כשהקריירה קובעת את הכיוון
אצל דריק לוקאסן ובריאן ברובי הסיפור קשור למסלול המקצועי יותר מכולם. שני האחים נולדו בהולנד להורים ממוצא גנאי וגדלו במערכת הכדורגל ההולנדית במשפחה עם 4 ילדים כדורגלנים, כשאחד מהם לקח את שם המשפחה של האב והשני את של האם. ברובי סומן מגיל צעיר ככישרון גדול בהולנד, התקדם דרך כל הנבחרות הצעירות ולאחרונה הגיע סוף סוף לנבחרת. למרות שלא לקח חלק במוקדמות המונדיאל, את הזימון לטורניר הגדול הוא קיבל בזכות עונה מרשימה בסנדרלנד מהפרמייר ליג.
לוקאסן אמנם ייצג גם הוא את הנבחרות הצעירות של הולנד, אך מעולם לא הצליח לפרוץ או להגיע לרמות של אחיו. לאחר שנים של השאלות מפ.ס.וו הוא הגיע לקדנציה במכבי תל אביב, ומשם המשיך לפאפוס שבה השתלב בצורה מצוינת. היכולת בקפריסין הגיעה לאוזניים של אנשי הנבחרת מגאנה, הוא זומן לראשונה רק במרץ האחרון ופציעה של אלכסנדר ג׳יקו הובילה גם לזימון למונדיאל. עבורו, המעבר לא היה רק חיבור למורשת המשפחתית, אלא גם הזדמנות להגשים את חלום הנבחרת הבוגרת ולהשתתף בטורניר הגדול ביותר. השניים מדברים זה עם זה כמעט בכל יום, והתמיכה במשפחה גדולה. כך מצאו עצמם שני אחים מאותה משפחה מייצגים שתי מדינות שונות לחלוטין על הבמה הגדולה.
דריק לוקאסן ובריאן ברובי (IMAGO)האחים דואה: מורשת זהה, בחירות שונות
בניגוד לסיפור של האחים וויליאמס, אצל דזירה וגלה דואה אין סיפור של דחייה או שינוי נאמנות. השניים נולדו בצרפת לאם צרפתייה ולאב מחוף השנהב, וגדלו בתוך מציאות של זהות כפולה. גואלה, האח הבכור, בחר להצטרף לנבחרת חוף השנהב ב-2024 והפך במהירות לחלק מהסגל הלאומי, כשבמקביל הוא עושה חיל בשטרסבורג הצרפתית. מנגד, דזירה שנחשב לאחד הכישרונות הבולטים של הכדורגל הצרפתי המשיך במסלול שבו צעד מגיל צעיר דרך כל נבחרות צרפת הצעירות עד שקיבל את ההזדמנות בנבחרת הבוגרת. מדובר בשתי החלטות שנבעו מאותה מורשת משפחתית משותפת, אך בחרו בדרכים שונות.
שבוע בדיוק לפני המונדיאל השניים נפגשו. דזירה קיבל מנוחה בגלל שהשתתף לאחרונה בגמר ליגת האלופות, אך מנגד זה היה היום של גלה, שלפני המשחק שר גם את ההמנון הצרפתי, אך על המגרש הראה נאמנות לפילים. הוא כבש את שער היתרון ובישל את שער הניצחון ב-1:2 המדהים של חוף השנהב, והראה כי אולי צרפת פספסה כישרון גדול שהיה יכול להיות שלה. דרך אגב, אם צרפת וחוף השנהב יסיימו במקום השני בבתים שלהן, השניים יפגשו שוב בנוקאאוט.
דזירה וגלה דואה (IMAGO)האחים סוטאר: האם האוסטרלית יצרה פיצול משפחתי
הארי וג'ון סוטאר גדלו בסקוטלנד ושיחקו יחד בשלבים הראשונים של הקריירה שלהם, אך אמם האוסטרלית העניקה לשניהם אפשרות לבחור גם בנבחרת אוסטרליה. שחקנה של ריינג׳רס, ג'ון, החליט להישאר עם סקוטלנד והפך לשחקן נבחרת קבוע, בעוד הארי, שהיה פצוע לאורך כמעט כל העונה בלסטר, בחר במסלול אחר.
הבלם כיום נחשב לשחקן שמזוהה עם אוסטרליה, אך שיחק בעבר בנבחרות הצעירות של סקוטלנד. עם זאת החיבור שלו למשפחה האוסטרלית תמיד הרגיש טבעי לדבריו, וכשההזדמנות הגיעה הוא לא התבלבל. כעת הוא התאושש מפציעה אורכה באכילס בדיוק בזמן למונדיאל. מנגד, הארי עצמו מעולם לא הציג את הבחירה כתוצאה מחוסר סיכוי בנבחרת סקוטלנד, אלא כהחלטה שנבעה בראש ובראשונה מהקשר המשפחתי.