בגמר ליגת האלופות נפגשות אלופת אנגליה הטרייה ואלופת צרפת שהיא בעצם שלוחה של קטאר, אבל שני המאמנים ספרדים. הם מייצגים מחוזות בחלק הצפוני של ספרד. לואיס אנריקה אסטוריאני מחיחון, מיקל ארטטה באסקי מסן סבסטיאן, אבל את יסודות השקפת העולם שלהם הם שואבים מקטלוניה. לואיס אנריקה בילה מחצית מהקריירה שלו על הדשא במדי ברצלונה. ארטטה למד בלה מאסיה, שולב בקבוצת המילואים של בארסה, ואף השתתף באימונים של הסגל הבכיר שם הכיר את לואיס אנריקה שלקח אותו תחת חסותו לזמן מה, אך אז יצא להשאלה בפאריס סן ז'רמן, המשיך לריינג'רס ומעולם לא שב. חשוב מכך, את דרכם באימון החלו שניהם לצד פפ גווארדיולה. 

לואיס אנריקה תלה את הנעליים ב-2004, עשה קורסי מאמנים, ובאביב 2008 דווח כי הוא מועמד להיות עוזר מאמן ברצלונה לעתיד. עדיין לא היה ברור מי זה יהיה, והתנהל מאבק מאחורי הקלעים בין גווארדיולה וז'וזה מוריניו. לואיס אנריקה אמר אז שישמח לעבוד עם כל אחד מהם. "פפ הוא חבר טוב איתו עברנו המון משחקים ביחד. גם את מוריניו אני מכיר מתקופתו בברצלונה. תראו לי מישהו שיסרב לעבוד איתו גם בלי להכיר אותו. אני כן מכיר אותו, ויש לנו שפה משותפת מצוינת".

לבסוף, גווארדיולה נבחר כידוע. הוא הביא איתו מקבוצת המילואים את טיטו וילאנובה כעוזרו הראשי, ולכן לואיס אנריקה היה פחות רלוונטי לתפקיד זה. במקום זאת, המליץ עליו פפ בחום ליורשו בקבוצת המילואים, ושם כיהן קשר העבר במשך שלוש שנים. שיתוף הפעולה היה פורה, ולואיס אנריקה למד לא מעט מחברו. הוא העלה את בארסה ב' לליגה השנייה, ואז הצעיד אותה למקום השלישי, כלומר היה יכול להיות סיכוי ממשי לעלות לליגה הבכירה לו התקנון היה מאפשר זאת. זו הייתה התחלה מצוינת, ולואיס אנריקה חייב לפפ לא מעט, אם כי סביר שהיה מצליח גם בלעדיו.

פפ גווארדיולה (רויטרס)פפ גווארדיולה (רויטרס)

הנסיקה של דמבלה החלה בניפוי מול ארסנל

ארטטה צעיר מלואיס אנריקה ב-12 שנה, וגם פרש בדיוק תריסר שנים אחריו, בסוף עונת 2015/16 במדי ארסנל. ארסן ונגר הציע לו תפקיד באקדמיה של התותחנים, אך לארטטה היו אז תוכניות אחרות. גוורדיול בדיוק חתם במנצ'סטר סיטי, והוא בחר לעבוד כעוזרו. כך הוא צבר נסיון יקר, והחזרה לארסנל הייתה רק שאלה של זמן מבחינתו. לקראת עזיבתו של ונגר ב-2018 הוא היה אחד מועמדים לרשת את הצרפתי, אך הבחירה נפלה על אונאי אמרי. זה לא עבד, והמועדון ביצע החלפת באסקים בדצמבר 2019. ארטטה נטש את פפ לטובת משרת חלומותיו, וכיום, אחרי שפפ עזב בתום עשור במנצ'סטר סיטי, הוא הפך למאמן עם הקדנציה הארוכה ביותר בפרמייר ליג.

כעת הם נפגשים במשחק הגדול בצ'מפיונס ליג. לואיס אנריקה כבר הניף את הגביע לפני שנה עם סן ז'רמן, וב-2015 עשה זאת עם ברצלונה. עבור ארטטה זה גמר ראשון, כמובן, הרי זה הגמר השני בלבד בכל תולדות ארסנל, והראשון היה אי שם כאשר הבאסקי רק החל את הקדנציה שלו באברטון. בעונה שעברה הוא היה קרוב מאוד לגמר, אבל סן ז'רמן הדיחה את ארסנל עם צמד ניצחונות בחצי הגמר, אלה לא היו המפגשים היחידים ביניהן, כי בשלב הליגה רשם דווקא ארטטה ניצחון בלונדון.

והעניין הוא כי אותו משחק בתחילת אוקטובר נחשב למכונן דווקא מבחינת ההתפתחות של סן ז'רמן. זה היה הערב בו בחר לואיס אנריקה לנפות מהסגל את אוסמן דמבלה בגלל בעיות משמעת, ומאז נכנס הכוכב למסלול הנכון בדרכו לזכייה בכל התארים ובכדור הזהב. סדרת החינוך הועילה לו מאוד, ובדיעבד היה שווה גם להפסיד לתותחנים כדי לקבל אותו במלוא הדרו. עובדה היא כי כאשר שבה סן ז'רמן לאצטדיון האמירויות במשחק הראשון בחצי הגמר, היה זה דמבלה שהבקיע את השער היחיד מבישול של חביצ'ה קבראצחליה. בגומלין בפארק הנסיכים הוא אף בישל את השער השני לאשרף חכימי, אחרי יתרון של פביאן רואיס במחצית הראשונה. שער מצמק של בוקאיו סאקה כבר לא שינה דבר, וסן ז'רמן ניצחה 1:2.

שחקני ואנשי פאריס סן זשחקני ואנשי פאריס סן ז'רמן חוגגים (רויטרס)

קבראצחליה ומנדש מול אגף ימני בעייתי של ארסנל

הגיבורים שהוזכרו צפויים להיות דומיננטיים גם בגמר ב-19:00. דמבלה החלים כנראה מפציעה בזמן, והוא עשוי להיות כהרגלו במרכז שלישיית החוד הגמישה והמהירה עם דזירה דואה וקבראצחליה באגפים. הקיצונים של סן ז'רמן יודעים לכדרר גם על שטחים קטנים, אך הם מסוכנים במיוחד במתפרצות ובהתקפות מעבר, וזה יחייב את ארסנל להיות שמרנית ומבוקרת. המגנים של התותחנים יידרשו לא לתת לחביצ'ה ולדואה מרחב פעולה, וזה אתגר עצום. בהתחשב בעובדה כי יוריאן טימבר בספק גדול להתמודדות ובן ווייט ייעדר בוודאות, מי שעשוי לפתוח בעמדת הימני הוא כריסטיאן מוסקרה, בלם בהכשרתו. יש לו ניסיון מוגבל יחסית כמגן, והוא אף קצת מגושם מדי בכדי לשמור ביעילות על קבראצחליה. במקביל, נונו מנדש הוא המגן השמאלי האולטימטיבי, ויכולותיו ההתקפיות יוצאות מהכלל. לסן ז'רמן יהיה יתרון מובהק באגף השמאלי שלה, וארסנל חייבת למצוא דרך לפתוח את הבעיה.

הגיוני להניח כי דקלאן רייס יתבקש לעזור בתדירות גבוהה יחסית במשימות ההגנתיות מול קבראצחליה ומנדש. הדבר יגביל במידה מסוימת את השפעתו במרכז המגרש עצמו, אבל גם שם הוא יהיה חיוני ביותר. לא ידוע אם ארטטה יבחר לפתוח עם מרטין סובימנדי לצידו, או ישלב בקישור את מיילס לואיס-סקלי הצעיר שהצטיין שם לאחרונה, אבל המשימה שלהם תהיה קשה במיוחד. ויטיניה וז'ואאו נבש הפורטוגלים הם צמד הקשרים המרכזיים הטוב בעולם כיום, הם יודעים לשלוט בקצב, הספק העבודה שלהם ללא כדור פנומנלי (במיוחד זה של נבש), ויכולת הניווט יוצאת מהכלל (במיוחד זו של ויטיניה). כאשר פביאן רואיס, עם הזיכרונות מהשער מלפני שנה, משלים את השלישייה הכי יעילה שניתן לדמיין. אפילו רייס וקפטן ארסנל מרטין אודגור מחווירים לעומתה, וגם זו בעיה אותה ייאלץ ארטטה לפתור איכשהו.

לארסנל יתרון בעמדת השוער – עד הפנדלים

היתרונות של ארסנל נמצאים בהגנה. דויד ראיה ספג רק ארבעה שערים בליגת האלופות העונה, והוא בהחלט עולה על מאטביי סאפונוב של סן ז'רמן, כל עוד זה לא מגיע לדו קרב פנדלים בו יש לרוסי יתרון, הוא הרי עצר ארבע בעיטות ברציפות בדו קרב מול פלמנגו בגמר הגביע הביניבשתי בדצמבר. וויליאם סאליבה וגבריאל מרכיבים את צמד הבלמים היציב ביותר בעולם כיום, וזה רק מחדד את העובדה כי סן ז'רמן תנסה לפעול דרך האגפים, שם יש לה יתרום גם מימין אם אשרף חכימי יהיה כשיר מאחורי דואה. 

וויליאם סאליבה (IMAGO)וויליאם סאליבה (IMAGO)

כמו כן, מצטיינת ארסנל כידוע בניצול מצבים נייחים, עם שיא פרמייר ליג של 18 כיבושים מקרנות. יש לה חלוץ מרכזי קלאסי למטרה זו בדמותו של ויקטור יוקרש, ובכך היא בהחלט מייצגת נאמנה את מסורת הכדורגל הבריטי הישן והטוב. סן ז'רמן של לואיס אנריקה היא קבוצה הרבה יותר "קטלונית" ברוחה מאשר התותחנים של ארטטה, ובמידה לא מבוטלת הגמר יהיה קרב בין יצירתיות מצד אחד לארגון וסדר מצד שני. בדרכה לגמר כבשה סן ז'רמן 44 שערים לעומת 29 בלבד של ארסנל, והייתה שותפה לחגיגות נפלאות מול באיירן מינכן בחצי הגמר. באופן כללי, האוהדים הניטרליים היו אמורים להיות בעדה, אבל חייבים לזכור שהיא הזרוע השיווקית של המשטר הקטארי. 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה