מה מייחד את לנארט קארל, פטאר סוצ'יץ', רוברט אנדריך וחוליאן אלברס? אלה השחקנים הבודדים שהכניעו העונה את דויד ראיה בליגת האלופות. השוער הספרדי של ארסנל ספג 4 פעמים ב-13 משחקים. בפעמיים בהן הוציא את הכדור מהרשת בשלב הליגה זה כלל לא שינה בסופו של דבר כי התותחנים ניצחו את באיירן מינכן ואת אינטר, ושמרו באופן כללי על מאזן מושלם. במחזור האחרון ניצחה ארסנל את קייראט 2:3, אבל אז ראיה קיבל מנוחה.
בשמינית הגמר כמעט ניצחה לברקוזן במשחק הביתי בזכות הנגיחה של אנדריך, אבל ארסנל סחטה תיקו 1:1, והספרדי היה מצוין בדרך ל-0:2 בגומלין בלונדון. את משחקו הגדול ביותר בצ'מפיונס ליג סיפק השוער בליסבון ברבע הגמר, כאשר עצר את כל מה שנבעט לעברו, והתותחנים גנבו 0:1 בזמן פציעות. באשר לחצי הגמר, אתלטיקו הבקיעה רק בפנדל, ובכל יתר האיומים טיפל ראיה ללא בעיות בשני המפגשים. הם לא היו רבים במיוחד, והעורף של התותחנים בהנהגת וויליאם סאליבה וגבריאל הפגין יציבות לאורך כל העונה האירופית, אבל ראיה היה אחד הגורמים הבכירים ביותר מאחורי העליה לגמר.
יש אף שגורסים כי הוא היה השחקן המצטיין של ארסנל בעונה כולה. באתר אתלטיק, למשל, זו הייתה הבחירה של הפרשנים. ראיה שמר על רשת נקיה ב-19 משחקים וזכה בפעם השלישית ברציפות בכפפת הזהב, התואר המוענק לשוער שעשה זאת יותר מאחרים במהלך העונה בפרמייר ליג. בעונה שעברה הספיקו לכך 13 משחקים ללא ספיגה, ומאטס סלס מנוטיינגהאם פורסט התחלק עם הספרדי בפרס. ב-2023/24 היו 16 משחקים כאלה. בסך הכל, ראיה עושה חיים משוגעים מאז הגיע לארסנל בקיץ 2023, בצעד שעורר ביקורת לא מבוטלת, בעיקר בקרב אוהדי הקבוצה.
דויד ראיה עם גביע הפרמיירליג (IMAGO)מיקל ארטטה התעקש להחתים שוער חדש, למרות שהיה לארסנל כוכב אהוב בין הקורות. ארון ראמסדייל סיפק שנתיים טובות בהרכב, ולדעת רוב הפרשנים לא הייתה סיבה להחליף אותו. הרי שולמו תמורתו 30 מיליון ליש"ט לשפילד יונייטד, הוא היה השוער היקר ביותר בתולדות המועדון, וההשקעה השתלמה באופן כללי. השנים הטובות של ראמסדייל עוד אמורות היו להיות לפניו. המאמן הבאסקי סבר שהיה צורך להדיחו ונאלץ להסביר את עמדתו לממונים.
וכה סיפר ארטטה לאחרונה: “זו דוגמה למה שמנג'ר צריך לעשות. הייתי בטוח שאנחנו זקוקים לשינוי. לא בגלל שראמסדייל לא היה טוב, אלא כי היינו צריכים סוג אחר של שוער על מנת לעשות את הצעד הבא קדימה. היה קשה מאוד להסביר את זה, גם להנהלה וגם לאוהדים. זה לא נראה להם הגיוני. המנהל הספורטיבי אדו שאל אותי אם אני בטוח. הוא אמר לי שזה לא יתקבל ברוח טובה. דיברנו על זה המון. אמרתי לו שאני משוכנע בעמדתי. והם עשו את זה כי ביקשתי. מאמן השוערים איניאקי קאניה היה חשוב בתהליך כי הוא הכיר את ראיה מעבודה משותפת בברנטפורד. ואז זה היה חייב לעבוד”.
לשם התחלה, אורגנה רק השאלה מברנטפורד תמורת 3 מיליון ליש"ט, עם אופציית רכישה של 27 מיליון נוספים. כאשר היא מומשה בחלוף שנה, עזב ראמסדייל וכל הספקות הוסרו לחלוטין. ראיה באמת שינה את הסגנון של ארסנל כולה. הוא הרבה יותר דומיננטי בפיתוח המשחק מאחור, מסוגל לשלוח כדורים ארוכים מדויקים, ומשמש לעתים בלם נוסף. יורגן קלופ אמר בזמנו, עוד כאשר שיחק ראיה בברנטפורד, שהוא היה מסוגל לתפקד גם כפליימייקר. במקביל, למרות שגובהו רק 183 סנטימטרים השליטה שלו ברחבה ובכדורי הגובה מצוינת. "דויד הוא אתלט אדיר. הוא עוצמתי, דינאמי, גמיש. הוא גם אמיץ כדי להיכנס לקרבות בתוך הרחבה", אמר ארטטה.
ראיה הפגין אומץ לא רק על הדשא כאשר בחר לנסוע לבדו לאנגליה בגיל 15 כדי לפתח את הקריירה. העלילה הייתה מוזרה למדי, כי הוא למד אז באקדמיה של קורנייה, מועדון קטן מפרבר דרומי של ברצלונה. הוא אפילו לא היה בהרכב בשכבת הגיל שלו, ועתיד בכדורגל מקצועני ממש לא נראה באופק. המזל שיחק לו כי סקאוטים של בלקבורן איתרו באותה תקופה בקורנייה את המגן הוגו פרננדס. כחלק מהעסקה, חתמו שני המועדונים על הסכם שיתוף פעולה, ושחקני קורנייה לא מעטים נסעו למבדקים בבלקבורן. ראיה היה השוער הראשון שעשה זאת, ודווקא מאמני הנוער האנגלים שמו לב לפוטנציאל שלו, בין היתר בזכות משחק רגל משובח. וכך, במקום להמשיך לגור עם משפחתו, הלך הנער אל הלא נודע.
דויד ראיה חוגג עם המדלייה (IMAGO)הטיפוס למעלה היה ארוך מאוד. את הצעדים הראשונים בקבוצה בוגרת עשה ראיה בהשאלה בסאותפורט מהליגה החמישית אי שם ב-2014. את המקום בהרכב בבלקבורן הוא קיבל ב-2017 רק בגלל שהקבוצה ירדה לליגה השלישית וסייע לה לחזור לליגת המשנה תוך שנה אחת. ב-2019 הוא התקדם לברנטפורד, אבל גם היא הייתה בליגת המשנה, ובעונתו הראשונה שגיאה שלו בגמר הפלייאוף חיסלה את חלום ההעפלה לפרמייר ליג. המועדון הלונדוני הצנוע הגשים את החלום ב-2021, וכך הפך ראיה לשחקן פרמייר ליג כשהוא כבר בן 25. לארסנל הוא צורף בגיל 27. ועכשיו, בגיל 30 הוא אלוף אנגליה, וגם רחוק משחק אחד מזכייה בליגת האלופות. בשבת מצפה לו הגמר מול פאריס סן ז'רמן.
אחד הזיכרונות הראשונים של ראיה מגמר ליגת האלופות שייך ל-2002, אז נכנס איקר קסיאס כמחליף במקומו של ססאר באמצע המחצית השנייה, סיפק הצלות עוצרות נשימה ודאג לשמור על ניצחון 1:2 של ריאל מדריד על לברקוזן. קסיאס היה מבחינתו העילוי האולטימטיבי והמודל לחיקוי, וזה לא מפתיע בהתחשב במשפחה בה גדל. "אבא שלי ושני האחים הגדולים אוהדים את ריאל, ולא הייתה לי שום ברירה, אחרת פשוט היו זורקים אותי מהבית", סיפר בזמנו ראיה בהומור מסוים. לימים הוא טען שאינו אוהד שרוף של ריאל בעצמו, אך בוודאי לא תומך בברצלונה, וכי אין לו קבוצה מועדפת בליגה הספרדית. הוא התמקד בפרמייר ליג, והזדהה בעיקר עם ארסנל, וגם עם ליברפול.
הזיכרונות מגמר 2006
לפיכך, למרות שגדל בבירת קטלוניה, היה ראיה בן ה-10 בצד של התותחנים בגמר ליגת האלופות הקודם שלהם ב-2006, נגד ברצלונה בפאריס, ונותר מאוכזב אחרי שריקת הסיום. הקבוצה של ארסן ונגר הגיעה עם המון ביטחון עצמי למרות שנחשבה לאנדרדוג, והיא עשתה אז את הדרך, כמו העונה, בזכות מאזן הגנה נהדר. יינס למאן לא ספג כלל בשלב הנוקאאוט מול ריאל מדריד בשמינית הגמר, יובנטוס ברבע ו-ויאריאל בחצי הגמר אז החמיץ חואן רומן ריקלמה את הפנדל הגורלי בגומלין.
השוער הגרמני עצר את הגאון הארגנטיני והיה הגיבור הגדול של הקבוצה, אבל בגמר עצמו התסריט היה שונה. כבר בדקה ה-18 הורחק למאן בגין עבירה על סמואל אטו מחוץ לרחבה, והעסק הסתבך מאוד. ארסנל דווקא הובילה מנגיחה של סול קמפבל, אבל שני בישולים של הנריק לארסון לאטו ולז'וליאנו בלטי קבעו מהפך לקראת הסיום. מנואל אלמוניה, המחליף הספרדי של למאן, נכנע פעמיים. הספרדי שהגיע למעמד בחלוף 20 שנה ינסה לתקן את המעוות.
ז'וליאנו בלטי כובר בגמר ב-2006 (IMAGO)והוא קיבל את ברכת הדרך מלמאן. הגרמני השתתף בחגיגות הזכייה באליפות, התראיין לצידו של ראיה ואיחל לו הצלחה לקראת הקרב הגדול, לא בפאריס הפעם, אבל מול הקבוצה מפאריס. "אל תקבל כרטיס אדום", הוא ייעץ לו בחיוך שובב. בהקשר זה, יש להזכיר כי ראיה מעולם לא הורחק במהלך הקריירה, וארטטה סומך עליו בעיניים עצומות. כמו כולם, בעצם.