בסוף זה היה רק 4:5. רק תשעה שערים נכבשו אתמול בהצגה המרגשת בפארק דה פראנס בפאריס, וזה היה אמור להיות יותר. אף כדור לא חדר לרשת מאז הדקה ה-68, ובקצב שהוכתב זה נתון לא ממש הגיוני. זה יכול היה להיות 4:6 לפ.ס.ז’ כאשר סני מאיולו הדביק כדור למשקוף אחרי מסירה מופלאה של ויטיניה. זה יכול היה להיות 5:5 כאשר יוזואה קימיך כמעט השווה לזכות באיירן מינכן בנגיחה קשתית חכמה מאוד על סף השריקה לסיום. וויליאן פאצ'ו, הגיבור האקוואדורי השקט של אלופת אירופה, הציל איכשהו מהקו ושמר על יתרון שברירי לקראת הגומלין. ואין חובב כדורגל בתבל שלא מחכה לגומלין הזה ביום רביעי הבא. יש תחושה שזה יכול להיות מפעים אפילו יותר.
כי יש כאן שתי קבוצות עם שחקנים מוכשרים בטירוף שמקבלים חופש פעולה. זה לא דבר של מה בכך. התרגלנו בתקופה האחרונה ששחקני התקפה נמדדים בנכונותם להשקיע ולהפעיל לחץ ללא כדור. זו המנטרה של הכדורגל המודרני - האיכויות בהתקפה לא מספקות. ויש בזה המון צדק, כמובן. ואם תסתכלו על הכוכבים של סן ז'רמן ובאיירן, הם באמת עובדים קשה ללא כדור. אוסמן דמבלה והארי קיין מצטיינים בזה. העניין הוא שזה לא העיקר. זו לא המטרה המרכזית שלהם. הם עולים למגרש כדי לתת שואו ומתמקדים בכך.
אלה שתי קבוצות עם חוליות התקפה אדירות שנתמכות בקשרים פנומנליים. תסתכלו על באיירן. קיין הוא מועמד ראוי לתואר החלוץ המרכזי הטוב בעולם. מייקל אוליסה נוסק לגבהים מרהיבים באגף הימני, ובגיל 24 הוא אפילו לא קרוב לשיאו שאמור להיות מדהים בהחלט. לואיס דיאס הוא פצצת אנרגיה שמשלב כדרור, מהירות והמון חוצפה חיובית באגף השמאלי. ג'מאל מוסיאלה הוא אחד הטובים בתבל בהתנהלות עם הכדור על שטחים מצומצמים.
מייקל אוליסה חוגג עם שחקני באיירן מינכן (רויטרס)מאחוריהם פועל קימיך, שנהנה עד הגג כאשר לא משבצים אותו כמגן ימני. אלכסנדר פבלוביץ' הוא קשר קצת יותר שקט, אבל הוא יודע ללקט כדורים ולא מאבד אותם. כאשר המאמן וינסנט קומפני (שבכלל ישב אתמול ביציע בגלל השעיה) אומר לכל החבר'ה האלה ללכת על כל הקופה ולשחק כמו שהם יודעים, ההנאה מובטחה. לגמרי מובטחת.
סן ז'רמן מציגה את חביצ'ה קבראצחליה באגף השמאלי, ונדמה כי השטחים הפתוחים מחפשים אותו ולא להיפך. דזירה דואה באגף הימני הוא קיצוני מובהק הרבה פחות, וזה מאפשר לו גמישות במיקום עם דמבלה, אותו הפך בעונה שעברה המאמן לואיס אנריקה לתשע מדומה יעיל במיוחד. השלישיה הזו מהירה, קטלנית ויצירתית, ויש לה אספקת כדורים פנטסטית משני הקשרים הפורטוגליים שמציגים לפרקים כדורגל קרוב לשלמות.
התנועה של ויטיניה היא תמצית הכדורגל - הוא תמיד מוכן לקבל את הכדור ותמיד יודע לאן הוא הולך לשלוח אותו. כמעט כל נגיעה תכליתית, והמשחק פשוט זורם דרכו באופן הכי חופשי שאפשר. ז'ואאו נבש קצת יותר לוחמני ממנו, אבל גם הוא חכם באופן יוצא דופן, ואף מציג יכולת אתלטית שעלולה להפתיע את היריב. מוסיאלה הופקד לשמור עליו אתמול בכדור הקרן בדקה ה-33, כי מה הוא כבר יכול לעשות עם גובה של 174 סנטימטרים? אז הנה התשובה – אחת הנגיחות הכי יפות שנצפו העונה בליגת האלופות.
שחקני פאריס סן ז'רמן חוגגים (רויטרס)זה היה משחק כאוטי לפרקים, אבל מה כבר יכול להיות טוב יותר מכוכבים עם יכולת טכנית גבוהה מאוד שפועלים בתוך כאוס כזה? אוליסה פגש אתמול את נונו מנדש, אולי המגן השמאלי הכי טוב בעולם, ועשה ממנו צחוק פעם אחר פעם. וכאשר הוא התעייף ממנדש, הגיע הזמן לזוז למרכז, לקבל בדקה ה-41 את הכדור מפבלוביץ', להסתכל על ארבעה שחקני הגנה מולו ופשוט לטייל דרכם לעמדת בעיטה. זה שחקן שגורם למהלך בלתי אפשרי להיראות קליל, בנונשלנטיות שאופיינית רק לו.
אוליסה היה צריך לכבוש עוד קודם לכן, כמובן, כאשר קיין העמיד אותו מול מאטביי סאפונוב. הרוסי חסם אותו איכשהו, וזו הייתה ההצלה היחידה של שוער כלשהו במחצית הראשונה. למעשה, למנואל נוייר לא היו הדיפות כלל. חמש בעיטות נשלחו למסגרת שלו במהלך ההתמדדות, והוא הוציא חמישה כדורים מהרשת. אף שער שספג לא היה באשמתו הישירה, אבל זו עדיין סטטיסטיקה לא מחמיאה עבור האיש שהדף תשע בעיטות במשחק הראשון מול ריאל מדריד ברבע הגמר בסנטיאגו ברנבאו. מעבר לכך, אחוז הדיוק במסירות של נוייר היה מחפיר אתמול, וזה לחלוטין לא מתאים לתדמיתו. לו היה משכיל לנהל את המשחק מאחור כמו שהוא יודע, ייתכן כי באיירן הייתה מגיעה למצבי הבקעה רבים אף יותר.
כי ההגנה של סן ז'רמן הייתה פגיעה לכדורי עומק, וכאן שוב נכנס לתמונה קיין. הסקורר האנגלי דייק אתמול בפנדל, אבל את עיקר העבודה ההתקפית הוא עשה דווקא מעומק המגרש. הוא נדד לעמדות אחוריות בתדירות גבוהה, השאיר שטחים נרחבים לחבריו וניסה למצוא אותם במסירות חכמות. זה עבד באופן מושלם כאשר דיאס הבקיע את השער הרביעי של באיירן. הקולומביאני תיזמן את הריצה שלו באופן מושלם כדי להתגבר על הנבדל על חודם של סנטימטרים, והבישול של קיין היה הכי יפה בערב הזה.
שחקני באיירן מינכן חוגגים עם הארי קיין (IMAGO)באיירן האמינה בקאמבק – ובצדק
החגיגות של האורחת היו מצומצמות למדי, כי אחרי שצימקה את התוצאה ל-5:4 היא הייתה נחושה להמשיך ללחוץ על הדוושה. זה מדגיש את האופי הנהדר של אלופת גרמניה שעמדה אתמול במבחן לא פשוט. היא ספגה שער לא קל לעיכול ממש לפני הירידה להפסקה בגלל כדור שפגע במקרה בידו של אלפונסו דייויס ברחבה, וכך נקלעה לפיגור 3:2. את המחצית השנייה היא פתחה היטב, אך אז ספגה שני שערים מהירים שנבעו מטעויות גסות בעורף. אלה היו דקות לא מוצלחות במיוחד של יוסיפ סטאנישיץ', אז קבראצחליה נותר פנוי לגמרי ברחבה כדי להשלים צמד, וגם לדמבלה היה מרחב עצום כדי לרשום צמד משלו. לא פשוט להישאר מרוכזים כאשר התוצאה צומחת ל-2:5 לחובתך ולהמשיך להאמין. באיירן האמינה – ועוד איך. גם אחרי ספיגת חמישייה היא סברה – ובצדק רב – שיש לה כלים לנצח.
בעצם, באיירן חזרה מפיגור 3:0 במחצית בשבת כדי לנצח במיינץ 3:4. לא היה שם מתח כי תואר האליפות כבר מזמן בכיסה, וכוכבים קיבלו מנוחה חלקית לקראת הקרב בפאריס, אך זו עדיין דוגמה שמדגישה את הלך הרוח במועדון. אצל באיירן הנוכחית אין מצבים אבודים. היא דוהרת בדרכה גם כאשר הכל נגדה לכאורה, וזה עשוי להעניק לה יתרון פסיכולוגי משמעותי לקראת הגומלין.
לואיס דיאס ומרקיניוס (רויטרס)מאידך, סן ז'רמן עברה מסלול מאתגר בדרך לזכייה ההיסטורית בגביע בעונה שעברה, וגם העונה שמרה על מאזן מושלם בשלב הנוק אאוט עם ניצחונות כפולים על צ'לסי וליברפול. היא לא בנויה להתגוננות ממושכת, וגם יודעת שאין סיכוי של ממש להצלחת בונקר באליאנץ ארנה מול החוד האימתני של באיירן. יש יסוד סביר להניח שהיא תלך על כל הקופה גם בשבוע הבא, בנסיון לאמלל שוב את נוייר ולעלות בזכות שערים נוספים. זה עשוי להיות שואו דרמטי נוסף. יש שיגידו כי מדובר בגמר מוקדם, ולמזלנו ההגרלה זימנה אותו בחצי הגמר, כך שיש לנו שני משחקים כאלה במקום אחד.