ג'יימר מילנר הודיע על פרישה. האם זה בכלל אפשרי? הוא לא היה אמור להיות נצחי? מאז ערך את הופעת הבכורה בליגה האנגלית כנער בן 16 אי שם בנובמבר 2002, הוא היה שם. 24 עונות ברציפות. הוא בן גילו של וויין רוני, שהפך בינתיים לזיכרון קצר רחוק והספיק לאמן 4 קבוצות אחרי שתלה את הנעליים. הוא שבר את שיאו של רוני ככובש הצעיר ביותר בפרמייר ליג, 9 ימים לפני יום הולדתו ה-17. השיא כבר נשבר מאז, אז כרגע מילנר הוא הכובש השני הכי צעיר. הוא גם הכובש השני הכי מבוגר בזכות הפנדל שהבקיע לזכות ברייטון מול מנצ'סטר סיטי באוגוסט האחרון, בגיל 39 ו-239 ימים. רק טדי שרינגהאם לפניו, ונדמה היה שהוא ימשיך ויעקוף גם אותו. אבל לא, הוא בחר לסיים את דרכו על הדשא בגיל 40 ולא לקבל את ההצעה להאריך את חוזהו בשורות השחפים לעונה נוספת.
הוא עשה את זה בשקט תעשייתי, כהרגלו. אפשר היה להכריז על ההחלטה מראש ולהפוך את משחק הבית האחרון של ברייטון למופע הצדעה לכבודו. מילנר לא נוהג לפעול כך ולא מעוניין למשוך את אור הזרקורים. הוא גם לא התרגש מהאפשרות לקבוע שיא משחקי פרמייר ליג. בכל פעם בה נשאל על הנושא בשנים האחרונות, הוא התייחס אליו בביטול וטען שזה לא מעסיק אותו כלל. "אני מעדיף שידברו על התארים בהם זכיתי", הוא קבע – כי זה משהו קבוצתי, ויש לו משמעות אמיתית. ובכל זאת, הוא עבר בפברואר האחרון את גארת’ בארי, חבר טוב לצידו כיכב מילנר הן באסטון וילה והן במנצ'סטר סיטי. הוא נעצר על 653 כאשר ירד ליגה עם ווסט ברומיץ' ב-2018. מילנר יורד מהבמה עם 658 משחקים.
ניתן להניח שהוא היה מסוגל למשוך עוד, אבל מילנר הקשיב לגופו ובחר לא להפיל עליו עומסים גדולים מדי. הרי הוא עבר לא מכבר את הפציעה הקשה היחידה בקריירה, וכמעט כל עונת 2024/25 נזרקה לפח, בעודו משתקם מפגיעה מהותית בעצבים. במשך חודשים אפילו לא הצליח מילנר להזיז את כף רגלו, והיו רופאים שסברו כי חזרתו לכדורגל לא עומדת על הפרק. היה אפילו חשש שהוא לא ישוב ללכת באופן תקין. הדאגות הוסרו, בין היתר כי אין שני למילנר בנחישות והתמדה. הוא עבד עם מאמן הכושר מהבוקר עד הערב, התוכנית שהציע הצוות הרפואי הייתה נכונה, והמאמצים נשאו פרי. העונה השלישית בברייטון הייתה חיובית, גם עם מספר דקות מצומצם יחסית, והשחפים סיימו בסופו של דבר במקום השמיני, עם כרטיס לקונפרנס ליג ביד.
ג'יימס מילנר בועט (רויטרס)את עונתו האחרונה בילה מילנר בהדרכת המאמן פביאן הורצלר, הצעיר ממנו ב-7 שנים. הגרמני נולד ב-1993, והיה רק בן 9 כאשר הקשר שיחק לראשונה במדי לידס יונייטד אהובתו. את שערו הראשון הוא הבקיע מבישול של ג'ייסון ווילקוקס, כיום המנהל הספורטיבי של מנצ'סטר יונייטד. את השער השני, לרשת צ'לסי, הוא כבש אחרי שעבר בהטעייה נאה את מרסל דסאי. כן, דסאי. מרגיש כמו עידן אחר, נכון?
עיתוי פריצתו של מילנר לסגל הקבוצה מעיר הולדתו לא היה אידיאלי. את האליפות ב-1992 הוא זוכר כילד קטן, את ההצלחות בליגת האלופות ראה כחניך המצטיין באקדמיה. כאשר הוא החל לשחק בבוגרים, המועדון היה בקריסה כלכלית, ובעונתו המלאה הראשונה על הדשא ב-2003/04, במהלכה תופקד בהרכב בעיקר כשחקן התקפי באגף השמאלי, ירדה לידס לליגת המשנה. לפיכך, היה צורך למצוא יעד חדש, ומילנר נמכר לניוקאסל.
המנג'ר שקיבל את פניו היה בובי רובסון האגדי, שנולד ב-1933, כלומר 60 שנה לפני הורצלר. עבודתם המשותפת הייתה קצרה מאוד כי מאמן נבחרת אנגליה לשעבר פוטר באוגוסט 2004, אבל מילנר הספיק ללמוד גם ממנו, והייתה לכך השפעה על המשך הקריירה שלו. גראם סונס הסקוטי, שהחליף את רובסון, הוא לא פסיכולוג מדופלם, והרשה לעצמו אמירה פוגענית: "לא אשאר פה הרבה זמן אם המועדון ימשיך לקנות רק ג'יימס מילנרים". לימים הוא הסביר כי התכוון לחוסר ניסיונו של השחקן הצעיר ולא לכישוריו, אבל מילנר נעלב עמוקות. המוטיבציה שלו רק עלתה, והעניין הוא כי דווקא סגל מלא בג'יימס מילנרים היה יכול להועיל לכל קבוצה. כי מילנר מסוגל למלא את רוב העמדות במגרש בהצטיינות.
ג'יימס מילנר (רויטרס)סונס עצמו השתמש בו בכל מקום בקישור, באגפים וגם כחלוץ שני. אחרי המעבר לאסטון וילה ב-2008 השתדרג מילנר לקשר רחבה לרחבה עם הספק עבודה נהדר, ובגיל 23 ערך גם הופעת בכורה בנבחרת אנגליה – מאוחר בהחלט בהתחשב בציפיות שהיו ממנו כאשר פרץ לתודעה בלידס. בתום עונת 2009/10, שהייתה אחת הטובות ביותר בחייו, הוא אף נסע למונדיאל בדרום אפריקה על תקן שחקן הרכב. מכיוון שהמקומות במרכז היו תפוסים, הוא שולב באגפים ועשה עבודה מעולה. הוא היה על הדשא כאשר לא אושר השער של פרנק למפארד מול גרמניה בשמינית הגמר, והקריסה בדרך לתבוסה 4:1 הגיעה בדיוק אחרי שהוחלף.
איש לא הופתע כאשר מנצ'סטר סיטי, שבנתה סגל עוצמתי במימון השייח'ים מאיחוד האמירויות, רכשה את מילנר תמורת 26 מיליון ליש"ט באותו קיץ. הוא היה חלק מהרוטציה בקבוצה שזכתה באליפות ההיסטורית ב-2012, אם כי ההחלטה של רוברטו מנצ'יני לספסל אותו במחזורי ההכרעה תסכלה את הקשר מאוד. מנואל פלגריני, שהחליף את האיטלקי על הקווים, העריך ואפילו העריץ את מילנר. "קשה מאוד למצוא מישהו שדומה לג'יימס בתכונותיו. יש שחקנים מהירים וטכניים ממנו, אבל הוא חכם מאוד, אמיץ ובעל לב ענק. הוא ייחודי", אמר הצ'יליאני, ואיתו זכה הקשר באליפות נוספת.
היו שהעריכו כי הקריירה שלו נמצאת בשלבי סיום ב-2015 כאשר חוזהו במנצ'סטר סיטי הסתיים, אבל מילנר חתם בליברפול בהעברה חופשית, וזו הייתה מתנה נהדרת עבור יורגן קלופ, שהגיע לאנפילד מספר חודשים לאחר מכן. מילנר הפך ליד ימינו של הגרמני בחדר ההלבשה ועל הדשא, והיה מוכן לעשות הכל למען ההצלחה. את עונת 2016/17 הוא בילה בעיקר בעמדת המגן השמאלי לאור האילוצים, ועשה זאת כאילו היה מגן שמאלי כל חייו. הוא לא תמיד היה בהרכב, בגמר ליגת האלופות ב-2019 נכנס כמחליף, וגם בעונת האליפות ב-2019/20 היה שחקן רוטציה, אבל אי אפשר לדמיין שחקן רוטציה יעיל ונאמן יותר ממנו. הקדנציה בליברפול התבררה כארוכה ביותר עבורו – 8 שנים תמימות הוא היה שם. אלכס אוקסלייד-צ'מברליין, ששיתף איתו פעולה באנפילד, הכריז: "ג'יימס הוא השחקן הכי יציב שאני מכיר".
ג'יימס מילנר עם יורגן קלופ (רויטרס)וזו המילה שמגדירה את מילנר יותר מכל. הוא מעולם לא היה סופרסטאר במלוא מובן המילה, וגם לא התכוון להיות. הוא לא בלט מעל כולם כמעט באף משחק, אבל את העבודה שלו הוא עשה בכל תפקיד ביציבות מופתית, והשפעתו החברתית הייתה עצומה בכל מקום אליו הגיע. מילנר ניהל אורח חיים ספורטיבי, העיד כי מעולם אפילו לא טעם אלכוהול, ושיחק בפרמייר ליג במשך כמעט רבע מאה. כעת, אחרי שהשלים את רוב הקורסים הדרושים למאמנים, יש להניח שפניו מועדות לשם, והוא אפילו התנסה בכך עם הורצלר במהלך ההחלמה מפציעה בעונה שעברה. אף פעם אי אפשר לנבא את העתיד בוודאות, אבל בהתחשב במה שראינו על המגרש, סיכוייו של מילנר להצטיין גם כמנג'ר גבוהים בהחלט.